צוות המחלקה:

פרופ' יעקב קווינט,  מנהל מחלקת יילודים ופגים

ד"ר מזכרת רם,  מנהל היחידה לטיפול נמרץ בילוד
ד"ר מעיין אילה,  רופאה בכירה
ד"ר אייזן אירית, רופאה בכירה
ד"ר ליבוביץ לאה, רופאה בכירה
ד"ר שטראוס ציפי, רופאה בכירה וסגנית מנהל ביה"ח אדמונד ולילי ספרא לילדים
ד"ר רוזן חוה- רופאה בכירה
ד"ר גלובוס עומר-מתמחה על בנאונטולוגיה
ועוד  שלושה רופאים מתמחים ברפואת ילדים.
הגב' קרן מקדש- אחות אחראית טיפול נמרץ בפג ובילוד ומחלקת פגים

דרכי התקשרות:  03-5302424 ,  03-5302133

מיקום ומבנה המחלקה
המחלקה לטיפול בפג ובילוד נמצאת בבנין יולדות ובה:

• יחידת טיפול נמרץ ילודים ופגים

• יחידת טיפול המשכי (3 חדרים) לצורך גדילה והכנה לקראת שחרור.

כללי

המחלקה נועדה לספק תנאים אופטימאליים להתפתחות תקינה של פגים וילודים לאחר לידתם.
צוות המחלקה כולל צוות רפואי בכיר, מומחים בנאונטולוגיה (רפואת ילדים ופגים) צוות סיעוד מומחה בתחום, עובדת סוציאלית, פזיוטרפיסטים ועוד.
המחלקה מצוידת במכשור רב וחדשני הדרוש לטיפול בפגים ובילודים הסובלים ממגוון בעיות מולדות.

חזון המחלקה
• מובילות ומקצועיות בתחום רפואת הפג והילוד
• אבטחת איכות הטיפול בפג ובילוד והתמקדות במניעת כאב וסבל
• מקור תמיכה, ליווי והדרכה למשפחות הפגים במהלך האשפוז
• הקניית כלים וידע לטיפול בפג ובילוד לאחר השחרור

באתר זה תמצאו מידע לגבי אוכלוסיית המאושפזים, מבנה המחלקה, אבחנות שכיחות, ההדרכה , מהלך האשפוז והשחרור. 
 

מי מתקבל לפגייה

פג הוא תינוק שנולד לפני שבוע 37 להריון. הבעיות האופייניות לפגים נובעות מחוסר בשלות של מערכות הגוף השונות והן שכיחות יותר ככל שמשך ההריון קצר יותר ,פגות מוקדמת כרוכה באשפוז ממושך יותר ובהתמודדות אינטנסיבית של ההורים והצוות המטפל בבעיות רפואיות ורגשיות רבות.

הריון תקין נמשך בין 37-42 שבועות.
 תינוק הנולד במועד נקרא בשל,term,
תינוק הנולד לפני 37 שבועות של הריון נקרא פג,preterm,
ותינוק הנולד לאחר יותר מ-42 שבועות הריון נקרא בשל ביתר,post-term.
קביעת הפגות נעשית עפ"י  שבוע ההריון בלידה ולא עפ"י משקל הלידה.

הערכת משקל לידה:
- משקל לידה נמוך- LBW-Low Birth Weigt- משקל לידה 2500 גרם ומטה.

- משקל לידה נמוך מאוד-VLBW-Very Low BirthWeight-משקל לידה  1500 גרם ומטה.

- משקל לידה נמוך באופן קיצוני-ELBW-Extremely Low Birth Weight-משקל לידה של 1000  גרם ומטה .
- פגים במשקל לידה נמוך מ- 750 גרם- Mecropremies

הערכת גדילה תוך רחמית:
משקל מתאים לגיל הריון- Appropriate for Gestational Age

משקל גבוה לגיל הריון- Large for Gestational Age       

משקל נמוך לגיל הריון-Small for Gestational Age  

לאחר הכרות עם המושגים של פגות והגדרות המשקל, לכם ההורים יהיה קל יותר להבין מיהו התינוק הזקוק לאשפוז בפגיה.

-יילוד שנולד בשבוע 34 ו- 6 ימים ומטה.
-יילוד שנולד במשקל לידה של 1900 גרם ומטה
-יילוד הזקוק להשגחה מיוחדת או טיפול מוגבר

קבלת פג או תינוק למחלקה                            
בקבלתו יחובר התינוק למוניטור שעוקב אחר דופק, נשימה וסטורציה (ריווי חמצן בדם), בנוסף נמדדים לחץ דם ,חום הגוף וריכוז הסוכר בדם. בקבלתו ייבדק עי' רופא הילדים ויילקחו בדיקות שיגרה כגון ספירת דם, סוג דם, תרביות דם ,לבנים G6PD, צילום חזה. לאחר בדיקת הרופא ייקבע הטיפול ליילוד כגון מתן עירוי נוזלים, מתן אנטיביוטיקה, מתן תרופות אחרות , הנשמה, מתן חמצן וכיו"ב.
המשך טיפול בפגייה נקבע בהתאם לצרכים היחודיים של כל יילוד.
בקבלתו למחלקה יחומם התינוק  באמצעות אינקובטור סגור או פתוח.

ביקורים בפגיה

פגים חשופים יותר לזיהומים בשל העובדה שהמערכת החיסונית בגופם טרם השלימה את התפתחותה וגופם מתקשה להתמודד עם חדירה של מזהמים.
 אחת הדרכים להפחתת הזיהומים היא הקפדה על מספר מבקרים. הורים רשאים לבקר ולשהות בכל שעות היממה. בני משפחה אחרים (אחים,אחיות,סבים,סבתות) אינם רשאים לשהות במחלקה אלא לבקר ביקורים קצרים בלבד לאחר תאום מראש.

חשוב לדעת שמחלת חום ושלשולים, או נזלת ושיעול אצל מבוגר עלולים להזיק לפגים והביקור אסור לחולים במחלות אלו בין אם מלווה בחום או לא.
יש להקפיד על רחצת ידיים יסודית ולבישת חלוק לפני כניסה לפגייה. בכניסה למחלקה מקום המיועד לרחצת ידיים ולבישת החלוק. בסיום הביקור במחלקה יש לשמור את החלוק בתא אחסון הנמצא בחדר הורים ובאחריות ההורים להחליף את החלוק מידי יום.
להורים של תאומים, שלישיות וכו', חובה להחליף חלוק ולחטא ידיים במעבר בין ילד לילד.

מחשוב ומוניטורים:
המחלקה מצוידת במכשור טיפולי ואבחנתי  מתקדם ומשוכלל.
במחלקה מחשוב מלא של הרשומה הרפואית והסיעודית החל משנת 2005 והייתה הפגייה הראשונה הממוחשבת בישראל ובין הבודדות בעולם.

חדר הורים: בכניסה למחלקה עמדת בקרה לצורך רחיצת ידיים ולבישת חלוקים  ובסמוך לה  חדר מרווח להורים הכולל פינת מנוחה וישיבה, טלוויזיה, מכשיר DVD, מתקן מים חמים וקרים, מקרר ותאי אחסון לחפצים אישיים.

מראה הפג
בדרך כלל המראה הראשון של התינוק, המחובר לחוטים ומכשירים, הוא חוויה לא קלה עבור ההורים. צוות הפגייה ער לרגשות אלו וייתן הסבר הנדרש ותמיכה כדי להפוך את הביקור לקל ככל האפשר.

הדבר הבולט ביותר במראהו של הפג הוא גודלו הקטן וצבע עור אדום עקב מעוט של שכבות שומן ואפשרות לראות את כלי הדם, ואף קל לראות את עצמותיו. עורו של הפג מכוסה לעתים בשיער רך (פלומתי) בעיקר באזור הגב, הכתפיים,הזרועות והמצח. שיער זה נושר במשך הזמן. אברים של הגוף כמו גפיים, אוזניים, ואצבעות  הינם שלמים, אם כי בדרגת בשלות שונה. בפגים צעירים ממין זכר לעתים אין רואים אשכים בשק ובבנות איבר המין נראה בולט, אך עם ההבשלה ייראו גם איברים אלו תקינים.

חוסר בשלות של המערכות החיוניות אצל הפג גורם להפסקות נשימה (אפנאות) והאטות בקצב הלב (ברדיקרדיות) ולכן פגים מחוברים למוניטור המאפשר בקרה ומעקב אחר מספר נשימות ודופק של היילוד. חיישן נוסף נצמד לכף רגלו של הפג או לשורש כף ידו, מודד את ריווי החמצן בדם (סטורציה). באזור הבטן ליילוד מחובר חיישן אשר מודד באופן רציף את חום גופו. בנוסף לרבים מהפגים יהיה מחובר עירוי עם נוזלים ותרופות . לחלק מהיילודים יהיה מחובר עירוי
לטבור .
דרך חלל הפה של היילוד עוברת (זונדה) צינורית לקיבה לצורך שאיבת הפרשות מהקיבה ובהמשך הצינורית משמשת לצורך האכלת הפגים. דרך אחד הנחיריים או הפה עלול להיות מוחדר צינור להנשמה מלאכותית ( טובוס) או צינור חמצן.
היילודים אשר זקוקים לחמצן בלבד יקבלו את החמצן דרך חופה מפלסטיק (Hood) שקוף אשר תהיה סביב ראשם.

מיכשור

מוניטור:כל תינוק אשר נמצא במחלקה מחובר למוניטור עד שיחרורו מהמחלקה. המוניטור קורא את  קצב הלב וקצב הנשימה,  ולעיתים גם את ריוויון החמצן בדם (סטורציה) ולחץ הדם.
במחלקה קיימים סוגים שונים של המוניטורים המותאמים למצב היילוד. חשיבותו של המוניטור בכך שהוא מתריע במידה ואחד הפרמטרים כמו דופק, נשימה, ריווי החמצן, חורגים מהגבולות שנקבעו מראש. חסרונו של המוניטור בכך שתזוזה של פג משבשת את קריאת  הנתונים וגורמת לאזעקת שווא.

אינקובטור: לאחר קבלתו שוכב הפג באינקובטור פתוח (משטח עם גוף חימום מעליו) האינקובטור הזה מאפשר מגע רציף ונוח עם היילוד,ולאחר שמתייצב היילוד  הוא מועבר לאינקובטור סגור. הפג אינו יודע לשמור על חום גופו ביעילות ויש צורך לעזור לו בכך. האינקובטור הפתוח והסגור נועדו לעזור לו בכך,  תוך יכולת לראות את הפג ולעקוב אחריו. רוב הפגים מחוברים לווסת חום שקורא את השינויים בחום גופם ומווסת את חום האינקובטור בהתאם (Skin Control). כאשר הפג גדל, עולה במשקל ושומר על חום גופו, הוא מועבר לעריסת חימום (עריסה עם מזרן חימום),בהמשך יועבר לעריסה רגילה.

מכונת הנשמה ואביזרים אחרים הנותנים תמיכה בנשימה: חלק מהפגים אינו מסוגל לנשום בכוחות עצמו וזקוק לעזרה עי' הנשמה מלאכותית, בעזרת מכונת הנשמה. פגים אחרים יסתפקו בחמצן בלבד וסביב ראשם תהיה חופה (Hood) מפלסטיק אליה מובא החמצן. שלב ביניים הוא מכשיר המזרים חמצן דרך נחיריים בלחץ חיובי (Nasal-CPAP) .

סופרי טיפות ו-pump: פגים שאינם מקבלים אוכל כלל או נמצאים בשלב "בניית הזנה" נזקקים להשלמה של הנוזלים בעזרת עירוי המוחדר לווריד הטבור,לווריד ביד, ברגל או בעור הקרקפת. כמות הנוזלים הניתנת בעירוי מחושבת לפי מספר טיפות בדקה או לפי מספר סמק' בשעה. עירוי ניתן בשקית דרך מכשיר של סופר טיפות (Ivac). כמו כן מקבלים פגים ויילודים תרופות בהזלפה לאורך זמן. קצב ההזלפה ניתן לחשוב בעזרת מכשיר pump הדוחף את בוכנת המזרק בקצב הרצוי.

צרכי הפג

הודות להתקדמות הרפואה עולה שכיחות לידות פגים ועולה אחוז הישרדותם ויחד עם זאת, מחקרים רבים הנערכים בתחום רפואת הפגים,  מראים כי פג,  בדומה לתינוק אשר נולד במועד, זקוק למגע ולתחושות נעימות. בנוסף, הפג שומע ולכן חשובה סביבה שקטה ומופחתת גירויים ככל האפשר התורמת להתפתחות וגדילה של הפגים. בפגייה יש הקפדה על תאורה מינימלית והתערבויות המותאמות לצרכי הפג.

מערכת הנשימה: התפתחות דרכי הנשימה נמשכת עד לשבוע 36 להריון,על כן כל יילוד הנולד לפני מועד זה עלול לסבול מחוסר בשלות של מערכות הנשימה. קשיי נשימה יכולים להיות בדרגות שונות ומטופלות לפי הצורך בשיטות טיפול מקובלות בפגים ויילודים.

שמירת חום הגוף: פגים נוטים לאבד במהירות מחום גופם עקב מספר גורמים,כמו חוסר בשלות מוח,שכבת שומן דלה ושטח פנים גדול ביחס למשקל. על כן שוכבים הפגים הקטנים באינקובטורים סגורים ומחוממים וחום גופם נמדד באופן רציף.

 שיטת קנגורו: בטכניקה זו בא הפג במגע ישיר עור בעור עם אחד ההורים. ההורה מחזיק את תינוקו במאונך על גופו, חזה אל חזה, כאשר היילוד לבוש כובע וחיתול בלבד. לשיטת הקנגורו יתרונות מרובים התורמים לשיפור תקשורת בין ההורה לילוד וכן להתפתחות מהירה יותר.
יישום שיטת הקנגורו יתחיל כאשר ההורים מוכנים לכך ומצב הפג יציב. במצבים מסוימים ביצוע הקנגורו מותנה באישור הרופא המטפל וביכולת מעקב סיעודי צמוד אחר התינוק.

מתן כלכלה: האכלת פגים מתבצעת בהדרגה כדי למנוע נזק למערכת העיכול הרגישה והלא בשלה של הפג. בימים הראשונים לחיים הפג אינו מקבל כלכלה בדרכי העיכול ויש צורך בהזנה תוך ורידית עי' עירוי. הפג יקבל תמיסות המכילות סוכרים, מינרלים, חלבונים,שומנים וויטמינים חיוניים לו. דרך העירוי ניתנות גם תרופות ומוצרי דם בהתאם לצורך. התחלת ההזנה תהיה הדרגתית ותלויה ביכולת הקליטה של מער' העיכול. ככל שכמות האוכל תעלה כך תרד כמות הנוזלים שתינתן בעירוי. נהוג לתת כלכלה כל 3 שעות וליילודים שמשקלם מתחת ל-1000 גר' ניתנת כלכלה כל שעתיים. עד גיל הריון של 34 שבועות לקוי התיאום בין רפלקס המציצה, הבליעה והנשימה ולכן פגים צעירים יותר מגיל זה מקבלים את תזונתם דרך זונדה. בשלב זה חשוב לתת מוצץ לצורך עידוד המציצה בזמן האכלה בזונדה, דבר זה יעזור לפג לקשר בין המציצה לבין האוכל הנכנס לקיבה. חשוב להתייעץ עם הצוות הסיעודי לגבי גודל המוצץ הרצוי עבור ילדכם. כאשר הפג מגיע ל 34- 33 שבועות הריון, ננסה לתת לו כלכלה דרך הפה. בהתחלה הפג מוצץ לאט אך עם הזמן תתחזק מציצתו ותהיה יעילה יותר.
אמהות הבוחרות להניק יתחילו לנסות הנקה במשקל 1500 גרם ומעלה. עד אז מומלץ לשאוב את חלב האם ולהאכיל בו את הפג . זכרו: המזון המומלץ ביותר לתינוק ולפג הוא חלב אם.

הנקה ושאיבת החלב: חלב אם מותאם ליילוד, החלבון שבו קל לעיכול ויש בו נוגדנים החשובים לחיסונו של היילוד. למרבית הפגים אין די כוח לינוק היישר מהשד ועל כן מומלץ לשאוב חלב אם ולתת לפג בזונדה/ בקבוק, במקביל בעזרת מדריכה להנקה ניתן יהיה "ללמד" את הפג לינוק מהשד. בינתיים לשם שמירה על ייצור החלב ובכדי שתינוקך יקבל את המזון הטוב ביותר עבורו, מומלץ כי תשאבי עבורו חלב. בפגייה קיים חדר שאיבה המצויד במספר משאבות חשמליות, ניתן לשמור את החלב השאוב במקרר המיועד לכך (הנמצא בחדר טיפולים של הפגייה) למשך 24 שעות. חשוב לציין כי ניתן לתת לילדכם אך ורק את חלב האם השאוב בחדר שאיבה של המחלקה ולא זה שנשאב מחוץ לכותלי המחלקה. רצוי להתחיל לשאוב את החלב כמה שיותר סמוך ללידה כדי לגרום להיווצרות החלב. לפני תחילת השאיבה הראשונה על האם לפנות לצוות סיעודי כדי לקבל הסבר לגבי ציוד הנדרש לשאיבה, עזרה בחיבור ראשוני למכונת שאיבה חשמלית והסבר לגבי ציוד הנדרש לשאיבה, הסבר לגבי צורת שמירה של חלב השאוב במקרר המחלקתי ובבית. פגים זקוקים לכמות אנרגיה רבה כדי לעלות במשקל, לעתים חלב האם לא מספק צורך זה ואז יש להוסיף לו תוספות כמו BMF-Brest Milk Fortifiers או HMF. זמן התחלת הוספה של תוספת, כמות של התוספת וסוג התוספת יקבע עי' הרופא המטפל. פגים שאינם מקבלים חלב אם, מקבלים תרכובות מזון אחרות  אשר פותחו במיוחד לצרכיהם המיוחדים.

מניעת זיהומים: פגים קטנים חשופים לזיהומים יותר מתינוקות בשלים עקב חוסר בשלות של מערכת החיסון, על כן ישנה חשיבות עליונה בשמירה על הגיינה בכל מגע עם הפג.
הסימנים לזיהום בפג עדינים ודורשים מיומנות אבחון טובה. במקרה של חשד,יבצעו הרופאים בדיקות מקיפות לאבחון ויתחילו טיפול אנטיביוטי.
על ההורים לזכור כי חשוב ביותר להקפיד על רחיצת ידיים יסודית ולבישת חלוק לפני שבאים במגע עם פג.

מניעת כאב:  מחלקתנו שמה לה מטרה עליונה מניעת כאב וסבל בתינוקות ופגים.
המדדים ההתנהגותיים של בכי, תנועות גוף ותנועות הפנים-יחד עם שינויים בדופק ובנשימה הם הטובים ביותר להערכת כאב אצל תינוקות ופגים. כאב עלול לשבש את היציבות הפיזיולוגית. פעילויות רבות המתבצעות בפגייה עלולות לגרום לכאב. בפגייה מונעים ומטפלים בכאב באמצעות שימוש בתכשירים שונים לפי מצב היילוד ואופי הטיפול. השיטות המקובלות למניעה והפחתה של כאב במחלקה הן:
-תרופות נוגדות כאב הניתנות דרך הווריד
-שימוש במוצץ טבול בתמיסת סוכרוז ,שתי דקות לפני הליך מכאיב
-מריחת משחת Emla במקום הדקירה.

שיגרת הטיפול היומי: בכל יום נבדקים היילודים עי' רופא הילדים ואז נקבע המשך טיפול ,מתן נוזלים, שינוי בכמות כלכלה,  צורך בבדיקות דם שונות למעקב סוכרים וצהבת, המשך טיפול תרופתי והתחלת ויטמינים וברזל. בכל שינוי במצב היילוד ייקרא רופא לבדוק את התינוק.
 כל 3 שעות,מתבצע טיפול סיעודי בפג הכולל:
• מדידת חום גוף בבית השחי
• החתלה
• טיפול טבור
• מתן הזנה ( ישנם פגים / ילודים בהפסקת הזנה מסיבות שונות)
• יתכנו התערבויות סיעודיות נוספות בהתאם למצבו של הפג

בדיקות שגרה
• בגיל 3 ימים נלקחת בדיקת דם ל T4, TSH, PKU.
• בדיקת אולטרא-סאונד ראש מתבצעת בפגייה בגיל 3 ימים, 10 ימים וחודש.
• בדיקת עיניים מיוחדת מתבצעת בפגייה מגיל חודש ואחר כך בהתאם לצורך.
•  לקראת שחרור עובר כל יילוד בדיקה לסינון ליקוי שמיעה.
• אחת לשבוע- שבועיים נלקחות בדיקות דם שגרתיות לכל הפגים.
טיפולי שגרה

• כל פג או תינוק מקבל טיפול עיניים במשחה אנטיביוטית מיד לאחר הלידה.
• חיסון  צהבת B  ניתן לכל היילודים השוקלים 2 ק"ג ומעלה.
• פגים יקבלו את החיסון רק כשיגיעו למשקל של 2 ק"ג.
• כל הילודים מקבלים זריקת ויטמין K  מיד לאחר הלידה.

הדרכה ותמיכה בהורים

תקופת ההריון מלווה בציפיות, חלומות ותקוות המשתנים באופן חד עם לידת הפג. הורים לפגים, סובלים  מרגשות אשמה, מתחושות כעס, חרדה ודאגה. הורים חשים לעיתים חסרי אונים ומיותרים, נבוכים ומתוסכלים כשאינם שותפים לטיפול בפג, חוששים להזיק לו ומרגישים זרות וניתוק ממנו.
הורים לפג, זקוקים להדרכה ותמיכה יותר מהורים לתינוק רגיל. הצוות במחלקה מודע לצרכים המיוחדים של ההורים ודואג לספקם על פי הצורך. הצוות מחזק את הקשר של ההורים לפג ע"י עידוד לבקר ולטפל בו. הקשר של ההורים לפג נבנה מהימצאותם לידו, ממגע פיזי בגופו ומההשפעה בטיפול בו. (במחלקה, מעודדים שימוש בשיטת הקנגרו שבה ההורה מחזיק את הפג צמוד לגופו), ההורים, משתלבים בהדרגה במשימות השוטפות של הטיפול ביילוד. הצוות הסיעודי מדריך את ההורים לשאיבת חלב, האכלה והנקה. הורים יתודרכו ויעזרו במדידת חום, החתלה והלבשה, הדרכה לגריית התינוק להתפתחות ע"י מגע, שיחה, התבוננות בתמונות ועוד. הצוות הרפואי, הסיעודי והעובדת הסוציאלית מעודדים את ההורים לבטא את רגשותיהם ולא לנסות להדחיקם. אחת לשבוע מתקיימת "שעת הורים" עם אחות ועובדת סוציאלית.
לאורך תקופת האשפוז מתקיימות במחלקה שיחות והרצאות פרונטליות עי' רופאים, אחיות ,עובדת סוציאלית ופיזיוטרפיסטים. ההרצאות מעשירות את הידע בנושאים הרלוונטיים. כל זאת מסייע להורים להתמודד טוב יותר עם לידת פג, גדילתו והמשך הטיפול בו בבית.

מצגת בנושא "להיות הורים בפגיה"

מושגים נפוצים

אפניאה וברדיקרדיה:
אפנאה-הפסקת נשימה במשך יותר מ-20 שניות או פחות מכך אם מלווה בירידת דופק. תופעה נפוצה אצל פגים ונובעת מחוסר בשלות של המערכת האחראית לוויסות הנשימה במוח ובנוסף כל שינוי במצב הפג כמו: התקררות, סטרס, עייפות, מחלות, זיהום וכו' עלול לגרום לאפנאה.
ברדיקרדיה- האטת קצב הלב פחות מ-100 פעימות בדקה (קצב לב תקין של פג/יילוד נע בין 100-200 פעימות לדקה). בדרך כלל ברדיקרדיה מלווה את האפנאות.
טיפול:
- גירוי הפג עי' טפיחות קלות בגבו
-מתן תרופה בשם Aminophylline או קופאין.
-הנשמה מלאכותית במקרה של אפנאות קשות ומרובות.

סטורציה:
מדידת רוויון החמצן בדם, נמדדת ע"י מכשיר המחובר לרגל או ליד, ערכים תקינים מעל 85%.

אנמיה:
אנמיה-מצב של חוסר דם האופייני לפגים,לעיתים דרוש מתן דם לצורך התיקון.
סיבות לאנמיה:
-דימום
-חוסר ייצור מספיק של כדוריות אדומות
-הרס של כדוריות אדומות
-אצל פגים הסיבה העיקרית לאנמיה,היא לקיחת דם לצורך בדיקות.
הטיפול הוא מתן דם במקרה של אנמיה חריפה המלווה בסימפטומים כמו אפנאות,התנשמות ועליה בצריכת החמצן.
הטיפול למניעת האנמיה בפגים הוא מתן ברזל ומתן סדרת זריקות של  EPO(הורמון המעודד צמיחה של כדוריות אדומות)

צהבת של היילוד והטיפול בה:
בילירובין- חומר הנוצר באופן תקין מפירוק כדוריות אדומות. זהו חומר בעל צבע צהוב ולכן כאשר רמתו בדם עולה,יופיע גוון צהבהב בעור ובלחמיות העיניים. העלייה ברמת בילירובין בדם נובעת מיכולת פחותה של הכבד לפרק את הבילירובין בשל חוסר בשלותו.
הטיפול הוא פוטותרפיה-טיפול עי' נורות מיוחדות, המאירות על הפג. בזמן הטיפול הפג שוכב שעיניו מכוסות בכיסוי עיניים מיוחד.
PDA-Patent Ductus Arteriosus

בתקופה של החיים העובריים הריאות אינן בשימוש ולכן קיים כלי דם (דוקטוס) העוקף את זרימת הדם מהלב לראות.
לאחר לידה עקב חשיפת התינוק לאוויר והפעלת ריאותיו, אמור הדוקטוס להסגר, אבל אצל חלק מהפגים נשאר הדוקטוס פתוח זמן רב. כאשר הדוקטוס נשאר פתוח מוצפות הריאות בדם , עודף דם זה יכול להביא לאי ספיקת לב.
טיפול:
-מתן תרופה בשם Indomed או איבופרופן.
-הגבלת כמות הנוזלים
-מתן תרופות משתנות לפי הצורך
-לעתים יש צורך  בניתוח לסגירת הדוקטוס

 BPD

מחלה כרונית של הריאות האופיינית לפגים ונגרמת מההנשמה והחמצן.
הפגים סובלים מקוצר נשימה, זקוקים להמשך טיפול בחמצן, מתעייפים בזמן האוכל וזקוקים לתרופות שונות. הפגים מחלימים במשך שבועות עד חודשים. הם זקוקים לחיסונים מיוחדים ומעקב מרפאת ראות לאחר שחרורם.

שחרור

לכל פג קצב התפתחות שונה,תלוי בגיל הלידה,משקל הלידה, מחלות נלוות וגורמים שונים נוספים. לרוב יתבצע השחרור לאחר שיתמלאו התנאים הבאים:
1. גיל מתוקן שבוע 36 מלא.
2. משקל הפג לפחות 1950 גרם
3. אכילה ללא סיוע- הנקה או בקבוק
4. עליית משקל בימים האחרונים לפני השחרור
5. שמירה על חום גוף ללא אמצעי חימום כלשהם.
6. העדר ירידות דופק או הפסקות נשימה בחמשת הימים שקדמו לשחרור.
7. ההורים עברו הדרכה ע"י האחות המשחררת ושיחת שחרור ע"י רופא בכיר.

חלק מהפגים משתחררים  לביתם עם טיפול תרופתי או ניטור.

המשך מעקב:

בעת השחרור מודרכים ההורים בעפ' וגם בכתב להמשך מעקב. ההורים מקבלים מכתב שחרור רפואי וסיעודי המפרט בפירוט רב את מהלך האשפוז ,מסכם את האבחנות ובנוסף המלצות להמשך טיפול ומעקב. הפגים  מוזמנים לביקורות במרפאות השונות לפי הצורך.

פורום טיפול ברך הנולד