ניתוח בקע מפשעתי בילדים

שם בעברית: בקע מפשעתי

שם באנגלית:  inguinal Hernia

מהו בקע מפשעתי בילד?

בשבוע ה-5 לחיי העובר מתחילים להתפתח השחלה או האשך באזור הכליה, ובהשפעה הורמונלית יורדים למקומם. עם תהליך הירידה נמשך קרום הצפק (קרום העוטף את דפנות הבטן) ונוצר שק הבקע שאמור להיסגר סמוך ללידה.

כאשר השק לא נסגר ונשאר פתוח לגמרי, מדובר בבקע מפשעתי הדורש תיקון. כאשר השק נסגר בחלקו, הנוזל המופרש על ידי הצפק מצטבר במקום ונוצרת הידרוצלה (מיימת, הצטברות של נוזלים). ההידרוצלה כשלעצמה אינה מסכנת את האשך. ויש גם אפשרות שלישית –Communicating Hydrocele – השק פתוח מעט בחלקו המקושר לבטן. הנוזלים עוברים, אך המעי אינו יכול להיכנס. בעצם מדובר בהידרוצלה אולם כזו שתהפוך בהמשך לבקע ולכן היא מטופלת כבקע.

או התקשרו: 072-3952585

מרבית הבקעים בגיל הילדות הם בלתי ישירים, כלומר עוברים דרך הפתח הפנימי של תעלת המפשעה. בקע ישיר הוא בקע הנגרם מחולשה של רצפת התעלה ואינו שכיח בילדים. למרות זאת, בקעים גדולים מאוד בגיל הילדות עלולים לגרום לחולשה ברצפת תעלת המפשעה שתחייב תיקון וחיזוק של הרצפה כפי שעושים במקרה של בקע ישיר.  

שכיחות הבקע המפשעתי בילדים היא 2% ובקרב פגים - עד 50%. הוא שכיח אצל בנים פי 4 מאשר אצל בנות.

תיקון בקע מפשעתי אצל בנות נעשה בשיטה דומה לזו שאצל הבנים, פרט לעובדה שלרוב אין כל צורך לגעת בשחלה או בחצוצרה.

מהם הסימפטומים של בקע מפשעתי?

הסימן המובהק של בקע מפשעתי או הידרוצלה הוא נפיחות באזור המפשעה או בשק האשכים. לפעמים ניתן להדגים את הנפיחות רק על ידי הגברה ניכרת של הלחץ התוך בטני, כמו בזמן בכי או לחץ על הבטן.

בדיקת אולטרסאונד של המפשעה מאשרת את קיום הבקע ומאפשרת לקבל מידע על גודלו. אך לרוב כלל אינה נחוצה לאבחון ולטיפול ולכן ממעטים להשתמש בה.
 

למה צריך לנתח בקע מפשעתי?

הידרוצלה שאינה גדלה, או קטנה בעקבות לחץ חיצוני, לרוב תיספג אצל תינוקות עד גיל שנה. לכן, אין הצדקה לנתח אותם, אלא רק לבצע מעקב עד היעלמות הממצא.

במקרים של בקע, מומלץ לנתח סמוך למועד האבחון, על מנת למנוע כליאה של מעי, שומן בטני או שחלה בתוך שק הבקע. במצב זה נפגעת זרימת הדם לאיברים הכלואים ועלול להיגרם נזק לאשך, לשחלה או למעי.

מועד הניתוח אצל פגים שנוי במחלוקת, בשל הסבירות הגבוהה לגרימת נזק לחבל הזרע העדין ומשיעורי ההישנות הגבוהים וסיכוני ההרדמה. קיימות שתי אפשרויות: לנתח את הפג עוד לפני יציאתו מבית החולים, או לשחרר אותו הביתה ולנתח כעבור מספר שבועות. לרוב, אנו מעדיפים את האופציה המאוחרת יותר.

כיצד נעשה ניתוח בקע מפשעתי אצל ילדים?

הניתוח מתבצע בהרדמה כללית בתוספת אלחוש מקומי או אזורי. מבצעים חתך בעור בשיפולי הבטן מעל המפשעה. לאחר פתיחת תעלת המפשעה, מפרידים את שק הבקע בזהירות מחבל הזרע ומכלי הדם לכיוון הפתח הפנימי של התעלה. תוכן השק מוחזר לבטן, השק נתפר בבסיסו וחלקו המרוחק מהפתח הפנימי נפתח לכל אורכו כדי למנוע הצטברות של נוזלים בתוכו. אצל רוב הילדים אפשר לסגור את התעלה בלי לחזק את הדופן האחורית. תופרים את שולי החתך בתפרים נמסים תוך-עוריים, שאין צורך להסירם.

ניתוח ההידרוצלה דומה בשלביו לניתוח הבקע.

איך מתכוננים לניתוח?

לקראת הניתוח מגיעים לפגישה טרום-ניתוחית, שבה פוגשים את הרופא המנתח ולעתים גם את הרופא המרדים. בפגישה נשמח לענות לשאלות, לתת הסברים מפורטים על הניתוח ולהרגיע חששות שעולים.

מה קורה ביום הניתוח?

הילד מגיע למחלקה בבוקר הניתוח, לאחר שצם (משך הצום משתנה בהתאם לתזונה). לאחר שעבר הכנה במחלקה, הוא עובר לחדר ניתוח בליווי סניטר והוריו. אחד ההורים ישהה עם הילד עד שיורדם בחדר ניתוח. לאחר הניתוח המנתח מעדכן את ההורים, והם יכולים לשהות לצד הילד בזמן ההתאוששות מההרדמה. כשעה לאחר הניתוח הילד יחזור למחלקה.

מהו משך האשפוז?

תינוקות וילדים מגיל חצי שנה ומעלה משוחררים באותו יום לביתם, ללא צורך באשפוז.
עד גיל חצי שנה, יש צורך באשפוז קצר עם שהייה של עד לילה אחד להשגחה.

קראו עוד על הנחיות הטיפול באשפוז

איך מרגישים אחרי הניתוח?

הילד ישהה בבית 4-3 ימים אחרי הניתוח, ואז יחזור לפעילות רגילה. אם הילד סובל מכאב קל, אפשר להקל עליו בעזרת משככי כאבים, דוגמת נורופן או אקמול.

מומלץ לא לשטוף את הפצע הניתוחי במשך יומיים. רצוי לא לבצע פעילות מאומצת 14 יום וכן לא להיכנס לבריכה או לים בתקופה זו.

מהו שיעור ההצלחה?

תיקון בקע מפשעתי בילדים הוא ניתוח מאוד בטוח עם אחוז סיבוכים מינימלי. סיבוך ניתוחי כל שהוא הוא אירוע נדיר ביותר הקטן מ-1:10,000 ניתוחים. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

• זיהום בפצע הניתוחי: נפיחות ואודם באזור הצלקת, המלווה לעתים בחום גבוה. סימני הזיהום מופיעים לרוב יומיים-שלושה אחרי הניתוח, ויש לפנות להתייעצות עם רופא הילדים ובמקרה הצורך לבדיקת רופא כירורג. הטיפול בזיהום הוא באמצעות מתן אנטיביוטיקה. לעיתים רחוקות יש צורך בפתיחת הפצע ובניקוז המוגלה.
   
• בקע חוזר (בצד המנותח): סיבוך מאוד נדיר. לעומת זאת, תופעה נפוצה יותר אצל מי שסבלו מבקע חד־צדדי היא היווצרות של בקע חדש בצד הנגדי – 25%-10% מהמקרים.
   
• נפיחות בשק האשכים (בצד המנותח): תופעה שכיחה יחסית שחולפת ללא צורך בטיפול מיוחד.​
   
• פגיעה באשך (בצד המנותח): אירוע חריג ונדיר ביותר. קורה בעיקר בניתוחי בקע כלוא.

מתי לפנות לרופא?

• אודם ונפיחות במקום הניתוח
• חום מעל 38.5

או התקשרו: 072-3952585

◄חזרה לניתוחי ילדים