‹ › ×

אדרנלקטומי/ כריתת בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) בילדים

נוירובלסטומה היא גידול סרטני שמתפתח אצל ילדים קטנים בעיקר באדרנל. כיצד נעשה הניתוח לכריתתה?

שם בעברית: אדרנלקטומי/ כריתת בלוטות יותרת הכליה (אדרנל) בילדים

שם באנגלית: Adrenalectomy

מהו גידול נוירובלסטומה?

נוירובלסטומה היא גידול סרטני שמקורו במערכת העצבים ההיקפית (נוירו – עצב, בלסטומה – גידול מרקמה עוברית). מערכת עצבים זו כוללת תת-מערכות, ובהן מערכת העצבים הסימפתטית; זו בנויה מצברי עצבים (גנגליונים) שנמצאים לאורך עמוד השדרה (אך מחוץ לו) ובבלוטות יותרת הכליה (אדרנל) – זוג בלוטות אנדוקריניות שממוקמות על המשטח העליון של כל כליה.

או התקשרו: 072-3952585

נוירובלסטומה מתפתחת כאשר תא במערכת העצבים הסימפתטית – לרוב תא עצב צעיר מאוד – עובר שינוי בתכונותיו שגורם לו להתחיל להתחלק ולהתרבות במהירות, עד שתוך כמה חודשים הוא הופך לגוש של תאים ממאירים. תהליך זה יכול להיווצר בכל צבר עצבים סימפתטיים לאורך עמוד השדרה, למשל בצוואר או בחזה, אך הוא מתרחש בעיקר באדרנל. בהמשך, הגידול יכול להתפשט לתוך חלל הבטן או חוט השדרה, ולחדור לזרם הדם ולהתפשט משם לאיברים נוספים, בעיקר לעצמות, לכבד, למח העצם ולעור.

מהם גורמי הסיכון?

נוירובלסטומה פוגעת בעיקר בתינוקות וילדים עד גיל שש; גיל האבחון הממוצע הוא שנה וחצי (בחלק מהמקרים הגידול מתחיל כבר ברחם). בישראל מתגלים מדי שנה כ-40 מקרי נוירובלסטומה. עם זאת, עדיין לא ידוע מדוע היא מתפתחת, היא איננה תורשתית ברוב המקרים ולא נובעת מגורמים סביבתיים ידועים.

מהם התסמינים?

התסמינים העיקריים עשויים להיות עייפות, נפיחות בבטן, כאבי בטן או כאבים באזורים אחרים (בהתאם לאזור שבו התפתח הגידול, למשל בעצמות), חיוורון, ירידה במשקל, חוסר תיאבון, וחולשה. אם הגידול לוחץ על חוט השדרה תיתכן חולשת גפיים, ואם הוא ממוקם באזור החזה ייתכנו שיעול וקוצר נשימה. לתינוקות תהיה לעתים תפיחות בטנית קשה.

כיצד מאבחנים?

בחלק מהמקרים הגידול מתגלה באקראי, בעקבות מישוש גוש בבטן על ידי ההורים או רופאי הילדים, ובחלק מהמקרים מתחילים בירור רפואי בעקבות התסמינים. תהליך האבחון יתחיל בבדיקות הדמיה כגון אולטרסאונד וסי-טי ובבדיקות דם או שתן שבהן מחפשים סמנים לחומרים שהגידול מפריש. לאחר מכן, לפני קביעת מתווה הטיפול, תכונותיו של הגידול יאופיינו במדויק כדי לתפור חליפה טיפולית אופטימלית לילד; זאת באמצעות בדיקות – כגון סי-טי של החזה והבטן ומיפוי MIBG (שנעשה באמצעות חומר שנקלט בתאי נוירובלסטומה) – שמטרתן לקבוע את היקף/ שלב (Stage) המחלה. כלומר, אם ולאן התפשטו תאי הגידול. לעתים, בסיום התהליך, תיעשה גם הדמייתMRI שלפיה ייקבעו שלב המחלה והמשך תוכנית הטיפול.

אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר

100% בשביעות רצון בסקר שנערך בקרב מטופלים ובני משפחותיהם

כיוון שבמחלקה לכירורגיית ילדים בשיבא עובדים כירורגים אונקולוגים לילדים בעלי ניסיון רב. מבצעים את הניתוח שני רופאים בכירים, שמיומנים בהליכים כירורגיים פולשניים להסרת כל סוגי הגידולים ובביצוע ניתוחים מורכבים, ובהם באדרנל. בנוסף, הם נמצאים בקשר מתמיד עם המרכזים המובילים בעולם לאונקולוגיית ילדים והמכשור שבו הם משתמשים הוא בין החדישים והמתקדמים ביותר בעולם.

ד"ר גדעון קרפלוס, מנהל היחידה לניתוחים אונקולוגיים בילדים, עבר הכשרה בבית חולים אונקולוגי בארה"ב ורכש ניסיון רב בניתוחי כריתת אדרנל ונוספים. ניסיון זה מבטיח ניתוח בטוח עם תוצאות טובות בתמיכת צוות בכיר של המחלקה.

בנוסף, מכיוון שניתוח יכול להיות מאורע מפחיד לילד ובני משפחתו, מטופלי המחלקה לכירורגיית ילדים עוברים הכנה מקיפה – רפואית ורגשית – וטיפולי רפואה משלימה להפחתת המתח לפני הניתוח והכאבים לאחריו.

איך מטפלים?

כאשר הבדיקות והצילומים יראו שהגידול מוגבל וניתן לכרות אותו מבלי לסכן איברים סמוכים, הוא ייכרת במלואו ויישלח לבדיקה מיקרוסקופית שתקבע את תכונותיו ומאפייניו הביולוגיים ואת אופי הטיפול שנדרש בהמשך (למשל סוג התרופות הכימותרפיות). כאשר לא ניתן יהיה לכרות את הגידול במלואו בשל מעורבות כלי דם שמזינים איברים אחרים, או מכיוון שחדר לעמוד השדרה או שלח גרורות, תילקח ממנו דגימה (ביופסיה), יוחל טיפול תרופתי כדי להקטינו ורק לאחריו יבוצע הניתוח. לעתים הביופסיה תילקח מהגידול באמצעות החדרת מחט בהדרכת הדמיית סי-טי או אולטרסאונד. גם במקרה הזה היא תימסר לבדיקה פתולוגית, לקביעה מדויקת של סוג הגידול.

יש לציין כי אצל חלק מהילדים עם נוירובלסטומה תאי הגידול נודדים לאיברים נוספים, והם עשויים להיות מזעריים תחילה ולהתפשט בהמשך. לכן, כדי להשמידם ולמנוע את הישנות המחלה, רוב הילדים צריכים לעבור טיפולים נוספים לפני או אחרי הניתוח להסרת הגידול, כגון כימותרפיה והקרנות. כאמור, כשלא ניתן לכרות את הגידול במלואו, תינתן כימותרפיה תחילה (לרוב למשך כמה חודשים) שמטרתה להקטין אותו ולאפשר את כריתתו בהמשך. בכל מקרה, תוכנית הטיפול המלאה תלויה בשלב המחלה, במידת התפשטותה ובמאפייניה הביולוגיים.

האם כריתת האדרנל משפיעה על גוף הילד?

בלוטות האדרנל אחראיות בין השאר להפריש הורמונים (כגון קורטיזול ואדרנלין) שמשפיעים על תפקוד הגוף במצבי דחק. אולם מחקרים רבים הראו כי כריתתן, המלאה או החלקית, לא משפיעה על רמת ההורמונים הללו בילדים ואין לה השלכות ארוכות טווח.

כיצד נעשה ניתוח לכריתת האדרנל (אדרנלקטומי)?

ניתוח זה נעשה בהרדמה כללית, לרוב בגישה פתוחה אך לעתים גם בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה); תלוי בגודל הגידול ובכלי הדם שהוא מערב. בניתוח הלפרוסקופי מבצעים ארבעה חתכים בגודל 1-0.5 סנטימטרים בבטן העליונה ודרכם מכניסים מצלמה, כדי שניתן יהיה לצפות בניתוח על מסך, ומכשור ניתוחי. לאחר מכן כורתים את האדרנל או את חלקו (הרקמה הסרטנית) והוא מוצא מחוץ לגוף דרך חתך נוסף שנעשה בדופן הבטן, שגודלו 4-3 סנטימטרים. בניתוח הפתוח, שבאמצעותו ניתן למנוע טוב יותר חיתוך אקראי של כלי דם גדולים (מה שמקטין את הסיכון לדמם משמעותי), נעשה חתך בגודל 7-5 סנטימטרים מעל האדרנל והגידול מוצא דרכו. בסיום, החתכים נתפרים או מהודקים במהדקים כירורגיים ונחבשים.