תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

ניתוח טימפנופלסטיקה/שחזור עור התוף

טימפנופלסטיקה הוא ניתוח להשתלת עור התוף אשר נעשה במקרים שבהם קיים בו נקב. כיצד יש להתכונן אליו ואיך הוא נעשה

שם באנגלית: Tympanoplasty
 


מתי נדרש ניתוח טימפנופלסטיקה?

טימפנופלסטיקה הוא ניתוח לשחזור עור התוף אשר נעשה במקרים שבהם קיים בו נקב. נקב שכזה עלול להיגרם בשל טראומה (כגון חבלות, מכות, לחץ חזק וצלילות), דלקות אוזניים חוזרות, ניתוח כפתורים (שבו נעשה נקב בעור התוף כדי לשאוב נוזלים מהאוזן ומותקן בתוכו כפתור) ועוד. בילדים, לרוב הניתוח נעשה מגיל תשע מכיוון שאז עולים סיכויי הצלחת סגירת הנקב. במשך הזמן, אם לא יטופל וייסגר, הנקב עלול לגרום להפרשות, כאבים, דלקות באוזניים וירידה בשמיעה.


 

כיצד נעשה הניתוח?

בניתוח זה, שלרוב נעשה בהרדמה מקומית (בילדים בהרדמה מלאה), מחדשים את שולי הנקב ותופרים על עור התוף רקמה המשמשת מעין טלאי. הרקמה נלקחת מאזור סמוך – מעטפת סחוס מהטראגוס (פתח תעלת השמע) או מעטפת שריר סמוך. בחלק מהמקרים הניתוח נעשה דרך חתך בתעלת האוזן החיצונית ובחלקם דרך חתך מאחורי האפרכסת. הגישה הניתוחית נקבעת על ידי המנתח/ת ותלויה בגורמים רבים כגון תנאי היווצרות הנקב, גודלו ומיקומו.

במהלך הניתוח מרימים את עור התוף, בודקים את שלמות רכיבי האוזן התיכונה, ומניחים את הטלאי מתחת לעור התוף כך שיכסה את כל הנקב. אחר כך מניחים חזרה את עור התוף, עם הטלאי, וממלאים את תעלת האוזן בספוגים נספגים כדי להבטיח הידבקות טובה. בסיום הניתוח חובשים את האוזן והחבישה מוסרת למחרת. שיתוף פעולה מלא וחוסר תנועה של המנותח/ת הכרחיים להצלחת הניתוח, ואחות חדר ניתוח קשובה לו/ה לאורך כל הדרך.


 

אל תתפשרו על פחות מהטוב ביותר

100% בשביעות רצון בסקר שנערך בקרב מטופלים ובני משפחותיהם

בספרא אנחנו מבינים שניתוח יכול להיות אירוע מפחיד לילד ובני משפחתו. מטופלי המחלקה לכירורגיית ילדים בשיבא עוברים הכנה מקיפה – רפואית ורגשית – וטיפולי רפואה משלימה שמטרתם להפחית מתח לפני הניתוח וכאבים אחריו. קראו על ההכנה לפני ניתוח ילדים

הניתוח נעשה על ידי רופאים בעלי ניסיון כירורגי רב. המבצעים מדי שנה אלפי ניתוחי ילדים שונים ומשתמשים במכשור הניתוחי המתקדם בעולם. 

מחלקת כירורגיה ילדים שופצה לאחרונה ורמת החדרים בה גבוהה במיוחד.


איך להתכונן אליו?

  • צמים שמונה שעות (ילדים צריכים להימנע מאוכל במשך שש שעות, משתיית מים שעתיים ומיניקה ארבע שעות).
  • מסירים לק, תכשיטים ותותבים (כגון שיניים ועדשות מגע) ומוסרים לבני המשפחה.
  • כעשרה ימים לפני הניתוח מפסיקים ליטול תרופות מדללות דם כגון אספירין (בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת).
  • מבצעים ספירת דם ותפקודי קרישה.
  • מבצעים בדיקת שמיעה כולל טימפנומטריה (בודקת את הלחץ בחלל התוף).

     


כמה זמן נמשך הניתוח?

כשעה-שעתיים.


מה משך האשפוז?

לרוב כיממה.

איך מרגישים אחרי הניתוח?

במהלך הניתוח ייתכנו סחרחורת ובחילה. לאחר מכן, לרוב כשבוע לאחר הניתוח, חוזרים לשגרה ולא סובלים מכאבים באוזן (אם ישנם – ניתן לטפל במשככי כאבים). בימים הראשונים ייתכנו הפרשה בעלת גוון צהבהב עם מעט דם, רעשים באוזן, וירידה קלה בשמיעה – אך אלו תופעות טבעיות שחולפות מעצמן. תחושת אטימות יכולה להימשך עד כשישה שבועות.

 

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים: זיהום מקומי, פגיעה בתחושת הטעם בלשון בצד שבו בוצע הניתוח בשל פגיעה בעצב הטעם העובר בסמוך לעור התוף (ביותר מ־90% מהמקרים פגיעה זו חולפת בתוך כמה שבועות/ חודשים), פגיעה הולכתית או עצבית בשמיעה, סחרחורות, צפצופים באוזניים, פגיעה בעצב שעובר באוזן התיכונה ואחראי על תנועת השרירים בפנים (סיבוך נדיר ביותר ולרוב זמני), אי קליטת השתל והיווצרות מחודשת של הנקב.


מה שיעור ההצלחה?

שיעור ההצלחה של סגירת הנקב הוא כ־80%-90% ושל השיפור בשמיעה הוא כ-70%.


הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

  • הספוגים נשארים באוזן במשך כשלושה שבועות. לרוב צריכים להזליף טיפות כדי לזרז את ספיגתם.
  • נדרש טיפול אנטיביוטי (טיפות אוזניים). במקרים מסוימים יומלץ ליטול אנטיביוטיקה דרך הפה.
  • מגיעים למעקב ולניקוי האוזן במרפאה כשלושה שבועות לאחר הניתוח.
  • מגיעים לבדיקת קליטת השתל ומביאים בדיקת שמיעה עדכנית וקודמת כשישה שבועות לאחר הניתוח.
  • לא מרטיבים את האוזן עד לאישור הרופא/ה. בזמן זה, בעת הרחצה מומלץ לאטום את תעלת האוזן החיצונית בצמר גפן עם וזלין.
  • במשך שישה שבועות מתעטשים בפה פתוח ונמנעים מכל פעילות שיוצרת לחץ על האזור המנותח, כגון הרמת משאות כבדים, טיסה וצלילה, פעילות גופנית וקינוח אף אגרסיבי.  

 

מתי לפנות לרופא?

  • חום מעל 38 מעלות
  • הפרשות ודימומים מרובים מהאוזן (דימום שנמשך יותר מכמה דקות)
  • הקאות תכופות
  • כאבים עזים באוזן שלא מגיבים למשככים
  • סחרחורת סיבובית קשה

 

קראו על ההכנה לפני ניתוח ילדים