אבעבועות רוח

שם המחלה באנגלית: Varicella/ Chickenpox

מהי מחלת אבעבועות רוח?

אבעבועות רוח היא אחת ממחלות הילדים השכיחות והמידבקות ביותר, והיא נפוצה במיוחד בקרב בני שנתיים עד שמונה. הגורם לה הוא וריצלה זוסטר – נגיף ממשפחת נגיפי ההרפס. הנגיף עובר מאדם לאדם (ולרוב מילד לילד) במגע ישיר (למשל עם רוק, נזלת, ליחה ונגעים) או דרך האוויר (למשל בעת שיעול או עיטוש). פרק הזמן שבין ההידבקות בנגיף לבין הופעת התסמינים (תקופת הדגירה) נמשך עשרה עד 21 ימים. החולה מתחיל להדביק את סביבתו ביומיים האחרונים של תקופת הדגירה. כלומר, עוד בטרם הופיעו אצלו תסמינים.

אדם שחלה במחלה מפתח נוגדנים נגד הנגיף, ולכן לרוב יהיה מוגן מפניה בהמשך (נדיר שיחלה בה שוב). עם זאת, למבוגרים שחלו במחלה בפעם השנייה (וגם בראשונה) יש תסמינים חמורים יותר מאשר ילדים, ובעיקר חום גבוה ופריחה מפושטת בכל הגוף, כולל בריריות הפנימיות (פנים הלחי, ושט ומעיים). ייתכן כי חלו בה שוב כיוון שגופם לא פיתח די נוגדנים, או שקיים יותר מזן אחד של הנגיף שגורם למחלה.

מהם התסמינים?

התסמין העיקרי הוא תפרחת מגרדת: נגעים שטוחים ואדומים שהופכים לשלפוחיות מלאות נוזל. הם מופיעים מאחורי האוזניים, בפנים, על הקרקפת, מתחת לזרועות, על החזה והבטן ועל הידיים והרגליים. אם הילד לא גירד את הנגעים והם לא הזדהמו, הם יתכסו בגלד, יתייבשו ויפלו בתוך כשבוע ולא ישאירו צלקות (במהלך המחלה יכולים להופיע כמה סוגי נגעים במקביל. כך, לצד נגע אדמומי חדש יכול להיות נגע מוגלתי או יבש). הנגעים עלולים להשאיר כתמים אך לרוב הם ייעלמו בתוך חצי שנה-שנה. תסמינים נוספים עשויים להיות למשל כיבים בפה, בפות ובלחמית העין שגורמים לגירוי מקומי. תסמינים מקדימים (יום־יומיים לפני התפרצות המחלה) עשויים להיות למשל חום, הרגשה כללית רעה, תיאבון ירוד, וכאבי ראש/ בטן.

ניתן להחזיר את הילד לגן או לבית הספר לאחר שכל הנגעים הגלידו והתייבשו ולאחר שחלפו לפחות 24 שעות ללא חום.

איך מאבחנים?

מומלץ לפנות לרופא בכל מחלת חום המלווה בפריחה. האבחון יתבסס על בחינת התסמינים הקליניים האופייניים לאבעבועות רוח, ובעיקר חום ופריחה שכוללת נגעים בשלביהם השונים. לעתים קשה לקבוע אם מדובר באבעבועות רוח או במחלות אחרות שמערבות את העור, ואז ניתן לבצע בדיקת דם או תרבית מנגע לזיהוי הנגיף. בנוסף ניתן לבצע בדיקת דם לקביעת רמת הנוגדנים נגדו.

איך מטפלים?

ברוב המקרים ניתן טיפול תומך בלבד, להקלת התסמינים ולמזעור הסיכון להחמרת המחלה והתפשטותה (אין טיפול שמזרז את ההחלמה. לרוב היא נמשכת כשבוע וחולפת מעצמה). למשל:  

• ניתן לטפל בגרד בתרופות אנטי־היסטמיניות כמו טיפות פניסטיל (אם התפתחו רק נגעים בודדים אפשר למרוח עליהם משחות כגון פניסטיל ג'ל), וגם לרחוץ את הילד באמבטיה עם מים פושרים. אפשר להשתמש גם בתרופות סבתא כגון הכנת תמיסה של חצי כף אבקת סודה לשתייה בכוס מים ומריחתה בספוג על הנגעים ואמבטיית שיבולת שועל/ אבקת זנגביל (ג'ינג'ר).  
   
• כדי שגירוד הפצעים לא יחדיר חיידקים לתוך העור, יחמיר את הזיהום ויגרום לצלקות, כדאי לגזוז את ציפורני הילד ולהקפיד שישטוף ידיים בתדירות גבוהה. בנוסף, ניתן לעטוף את ידיו בשעות הלילה בגרביים או כפפות כדי למנוע ממנו לפצוע את עצמו מתוך שינה.
   
• אם יש נגעים בפה ניתן להרגיע אותם בעזרת שתייה קרה וקרטיבים (שיכולים לסייע גם בקירור הגוף/ הורדת החום ובאספקת נוזלים למניעת התייבשות), ויש להימנע ממאכלים שעלולים להחמיר את הכאב, למשל מלוחים וחמוצים.
   
• אם החום גבוה (מעל 38 מעלות) ניתן להורידו בתרופות להורדת חום (לא אספירין. מחקרים מצביעים על קשר בין טיפול בו בילדים עם אבעבועות רוח לבין מצבים מסכני חיים שעלולים לגרום נזק חמור לאיברים כגון המוח והכבד).
   
• הנגיף עלול לעבור גם במגע עם חפצים שזוהמו בהפרשות גופו של חולה, כגון צעצועים, מצעים ובגדים. ולכן כדי למנוע את התפשטותו מומלץ לחטא או לכבס בהרתחה כל פריט שהחולה בא עמו במגע.

מהם הסיבוכים?

ברוב המקרים ילדים עוברים את המחלה בצורה קלה, ללא סיבוכים. לעתים נדירות הזיהום עלול להתפשט בעור ולחדור למחזור הדם ולגרום למחלות כמו זיהום עורי קשה, דלקת מפרקים, דלקת ריאות, דלקת המוח, ליקויים בכליות ובכבד ואף מוות (נדיר ביותר). אוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה לסיבוכים אלו ונוספים הן מבוגרים, בעלי מערכת חיסון מוחלשת (אם בשל פגם גנטי או סיבה משנית כגון מחלה כרונית או טיפול כימותרפי), נשים בהריון שלא חלו בעבר במחלה ועובריהן, ותינוקות בני כחודש. לכן, לאחר חשיפה לחולה, אוכלוסיות אלו עשויות להיות מטופלות באציקלוביר (תרופה נוגדת נגיפים ממשפחת ההרפס) או בחיסון סביל (נוגדנים נגד הנגיף).

יש לציין עוד כי חולים שהבריאו נושאים את הנגיף באופן רדום בגופם, וכאמור לרוב לא יחלו שוב באבעבועות רוח, אך לאחר שנים הוא עלול להתעורר ולגרום לשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר). מחלה זו מתבטאת בצבר של שלפוחיות, כאב מקומי עז ורגישות לאורך מסלולי עצבים.

האם ניתן למנוע את המחלה?

כן. קיים חיסון פעיל נגד אבעבועות רוח (מכיל נגיף חי מוחלש) אשר ניתן במסגרת חיסוני השגרה בשתי מנות: בגיל שנה בטיפת חלב ובגיל 6 (כיתה א') בבית הספר. יעילותו במניעת הידבקות עומדת על 85% לאחר קבלת מנה אחת ו-92% לאחר קבלת שתי מנות. בנוסף למניעת ההידבקות במחלה, החיסון מפחית את חומרתה. כך, אם הסיכון שילד מחוסן יחלה באבעבועות רוח הוא נמוך, הסיכון שיסבול מסיבוכי המחלה הוא נמוך ביותר. בנוסף, החיסון מפחית מאוד את הסיכון לשלבקת חוגרת. עם זאת, לבעלי מערכת חיסון מוחלשת אסור לקבלו מכיוון שהוא עלול לעורר מחלה.

מתי לפנות לרופא?

ברוב המקרים אבעבועות רוח אינה מצריכה טיפול רפואי מיוחד אלא רק אבחון קליני. יש לפנות לרופא בהקדם במצבים הבאים:

• חום גבוה (מעל 39 מעלות) או כזה שנמשך יותר מארבעה ימים
• שיעול כבד או קשיי נשימה
• אזורי הפריחה מטפטפים מוגלה (נוזל צהוב סמיך) או שהם אדומים, חמים, נפוחים וכואבים
• כאב ראש חזק
• עייפות חריגה או קושי בהתעוררות
• קושי להתבונן באורות חזקים
• קושי ללכת
• בלבול
• הקאות
• מראה חולה במיוחד
• צוואר נוקשה
• נשים בהריון שלא חלו בעבר באבעבועות רוח, מבוגרים, בעלי מערכת חיסון מוחלשת ותינוקות בני כחודש שבאו במגע עם חולה, או שקיים חשש לכך, צריכים לפנות לרופא בדחיפות כדי למנוע סיבוכים, גם אם אין להם תסמינים. ייתכן שהוא ימליץ ליטול אציקלוביר או לקבל חיסון סביל.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

צוות היחידה למחלות זיהומיות בילדים מיומן בטיפול בילדים שחלו במחלות שנגרמות מחיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים. בנוסף הוא מיומן בטיפול בילדים עם מערכת חיסון מוחלשת – אוכלוסייה שנמצאת בסיכון לסיבוכי אבעבועות רוח. לאחר חשיפה לחולה הוא מאשפז אותם בתנאי בידוד קפדניים ונותן להם טיפול מותאם אישית, אנטי ויראלי ותומך. 

חזרה למחלות ילדים