כל הסיבות לעלייה באבחון אוטיזם אצל ילדים

ד"ר עמר בר-יוסף, מומחה בנוירולוגיה ילדים, המכון להתפתחות הילד על שם ויינברג

הכותרות בחודשים האחרונים שבישרו על העלייה הדרמטית באבחון אוטיזם אצל ילדים - שכיחות האוטיזם הכפילה את עצמה בתוך כמה שנים, ואצל ילדים בני שנתיים עד שלוש גדלה האבחנה פי ארבעה - לא הפתיעו את אנשי הצוות העוסקים בתחום. מה הביא לעלייה הגדולה בשיעור אבחון הילדים האוטיסטים? ומה צריכים הורים לעשות אם הם חושדים שילדם סובל מאוטיזם?

מה גרם לעלייה הדרמטית באבחון אוטיזם? האם יש כאן אבחון יתר?

שיעור האבחון לאוטיזם אכן עלה משמעותית בשנים האחרונות. במחקר שנערך לאחרונה בשיתוף, בין היתר, אוניברסיטת בן גוריון, הביטוח הלאומי וקופת חולים כללית, השוו את שיעור אבחון הילדים כסובלים מאוטיזם ב-2021 לעומת 2017. המחקר גילה ששכיחות האבחון אכן עלתה בכל הגילאים, פי שניים, אבל העלייה עלתה בפרט בגילאים הצעירים, שנתיים-שלוש, ששם עלה שיעור האבחון כאוטיסטים פי ארבעה. 
יכולות להיות מספר סיבות לעליה הגדולה באבחון, ובראש ובראשונה גדילת המודעות של הצוות המקצועי, הרפואי והחינוכי. כתוצאה מכך ירד גיל האבחון והיום ניתן לאבחן ילדים עם לקות בתקשורת גם לפני גיל 18 חודשים. העלייה במודעות גם חשפה את הבעיה לציבורים שבהם לא הייתה מודעות לקיומה, זה מביא להגדלה נוספת בכמות הילדים המאובחנים.
סיבה שונה היא שינוי הקריטריונים לאבחון לאוטיזם ב-2012, שהרחיבו את טווח האבחנה.
בנוסף, אבחנה על הרצף האוטיסטי מקנה בארץ ובמדינות אחרות זכויות טיפוליות וכספיות רבות מהמדינה, כך שאם יש התלבטות, הנטייה תהיה לתת אבחנה על מנת שהילד יזכה בטיפול מקסימלי. 

כלומר, הרופאים יעדיפו לאבחן אוטיזם כמה שיותר מוקדם?

אוטיזם נחשב אבחנה לכל החיים, אבל אנחנו יודעים שגם אם לילד יהיו קשיים, אפשר ממש לשנות אותם מקשיים משמעותיים לקשיים קלים, כמעט בטווח הנורמה. אבל זה תלוי בעיתוי האבחון והטיפול. לכן, השאיפה עכשיו אצל הרופאים והמטפלים היא לאבחן כמה שיותר מוקדם, כי יש משמעות גדולה לתחילת הטיפול מוקדם.
ויש פה עוד עניין שמשפיע על ההחלטה אם לאבחן רשמית עם אוטיזם: בישראל, וגם במקומות רבים אחרים בעולם, רק אבחנה של אוטיזם תוביל לתחילת טיפול מתאים. בעוד אבחנה לא מובהקת, של חשד בלבד לאוטיזם, לא תעניק לילד זכאות לטיפול, מה שעשוי לפגוע בהתפתחותו ובסיכוייו להתגבר על הקשיים. רופאים יודעים שללא אבחון, עלולות לעבור עוד שנה וגם שנתיים ללא טיפול, ומדובר בזמן יקר שיכול לעשות את ההבדל מבחינת עתידו של הילד. הנטייה בעבר הייתה לתת לילד לגדול, לראות איך הוא מתפתח, ולחזור לאבחון חצי שנה או שנה אחרי. היום מבינים שהתערבות מוקדמת, אפילו בגיל שנה, ממש יכולה לשנות את מהלך ההתפתחות של הילד, ולכן פחות חוששים לאבחן. אם יש נטייה לאבחון יתר, זה נעשה על מנת לאפשר טיפול לילדים. 

האם יש דרך לצמצם את שיעור האבחנה הגבוה לאוטיזם?

צריך לבחון את הסיבות לאוטיזם. אנו יודעים שבכ-30% מהמקרים הסיבות לאוטיזם קשורות לבעיה גנטית. זאת אומרת ש-70% נובעים מסיבות אחרות, למשל פגות, או זמן חשיפה למסך מתחת גיל שנתיים, ואותן ניתן לחפש ואז לפעול. באוטיזם, כמו בהרבה בעיות רפואיות אחרות, יש שני שלבים: הראשון הוא נטייה לפתח את הבעיה והשני הוא מהירות ודרך הטיפול מרגע האבחון. 
אם היה אפשר לאבחן ילד עם חשד וסיכון גבוה לפתח אוטיזם, ואותו ילד היה מקבל בעקבות האבחנה של סיכון גבוה טיפול מתאים, אז ייתכן שהיינו מונעים מחלק מהילדים לפתח אוטיזם.

כשילד מגיע לאבחון בשל עיכוב התפתחותי ומתגלה שאינו סובל מאוטיזם - האם הבירור יימשך עד למציאת הסיבה לעיכוב?

בהחלט. יש אבחנה המבדלת לאוטיזם, שכוללת בעיה שפתית, עיכוב התפתחותי כללי, לקות שכלית, בעיות קשב וריכוז, בעיות רגשיות, אפילפסיה שיכולה לגרום לשינוי תפקודיים, ועוד. גם אם הילד מגיע לבדיקה עם חשד לאוטיזם, זה לא אומר שהוא אוטיסט, וייתכן שיש לו לקות אחרת. לפעמים נשלח את הילד לסדרת טיפולים אצל קלינאי תקשורת או פסיכולוג, ונעריך שוב בעוד מספר חודשים.
 

לפעמים הסיבה לחשד לאוטיזם היא פשוט המסכים

החידושים הטכנולוגיים הביאו הרבה דברים טובים לחיינו, אבל צריך גם להיזהר. ראיתי ילדים מתחת גיל שנתיים שהגיעו לאבחון, שחשיפה ממושכת למסכים גרמה להם ממש עיכוב התפתחותי משמעותי. הפתרון פה היה פשוט: אמרתי להורים להפסיק לילדים את זמן המסכים, ובאמת, בבדיקה החוזרת, חודש אחרי, ראיתי שיפור גדול מאוד.

כלומר, עדיף להימנע ממסכים?

חד משמעית. עד גיל שנתיים עדיף שלילד יהיה אפס זמן מסך. מגיל שנתיים עד גיל בית ספר, אם ממש רוצים, כדאי להגביל את זמן המסכים לעד שעה ביום.

האם אנחנו מוכנים לעלייה בשיעור האוטיזם?

המחקר שמצא ששיעור אבחון האוטיזם עלה, מאיר לנו נקודה חשובה וכואבת: המדינה לא ערוכה לאבחן וגם לטפל בכמות כזו של ילדים שסובלים מאוטיזם. יש היום תורי המתנה לאבחון שנעים בין שלושה חודשים לשנה וחצי, וגם אחרי האבחון יש מחסור במסגרות, החל ממעונות, דרך גנים, בתי ספר ותוכניות טיפוליות. אנחנו ממש במשבר לאומי מהבחינה הזו. האבחנה כיום, לפי המחקר ובדומה לשאר אוכלוסיית העולם המערבי, היא ששני אחוזים מהילדים בגילאי שנתיים עד שלוש נמצאים על הרצף האוטיסטי. שני האחוזים האלה יגדלו ויגיעו לגיל גן חובה ובית ספר, כך שכמות המקומות בכיתות מיוחדות צריכה לגדול בהתאם. יש פער אדיר בין מספר הילדים המאובחנים למספר המקומות שמתאימים להם, ומספר המקומות האלה צריך לגדול ומהר, זו ממש קריאת חירום.
 

אבחון מוקדם של אוטיזם מוביל לטיפול מוקדם, שעשוי להשפיע רבות על תפקוד הילד