תמיכה נשימתית

בשל מצבם הבריאותי, ילדים שמאושפזים במחלקת טיפול נמרץ ילדים זקוקים לתמיכה נשימתית כיוון שאינם מצליחים לנשום ביעילות, כלומר לספק מספיק חמצן לגוף ו/או לפנות ממנו פחמן דו-חמצני. מחסור בחמצן או עודף בפחמן דו-חמצני יכולים לפגוע באיברים.

כיצד מתבצעת ההנשמה?

רופא טיפול נמרץ מחדיר טובוס (צינורית) לקנה הנשימה דרך הפה או האף, וטובוס זה מחובר למכונת הנשמה. האחות מבצעת שאיבת הפרשות (סקשן) מהטובוס בהתאם לצורך כדי למנוע את חסימתו.

מה מרגישים בעת ההנשמה?

במהלך ההנשמה מקבלים תרופות הרגעה ולכן ישנים רוב הזמן. תרופות אלה מונעות התנגדות להנשמה ואת הסבל הכרוך בשכיבה ללא תנועה ובטיפולים השונים.

כיצד משגיחים על הילד/ה בזמן ההנשמה?

צוות טיפול נמרץ משגיח ועוקב אחר ילדים מונשמים במשך כל שהותם במחלקה. הוא מנטר בקביעות את פעילות הלב, דופק, לחץ הדם, נשימות וריווי חמצן (סטורציה) בעזרת מוניטורים שמחוברים לגוף באמצעות הדבקת צינוריות דקיקות.

כיצד מטפלים בילד/ה בזמן ההנשמה?

לילד/ה מחוברות כמה צינוריות לצורך הטיפול:
עירוי ורידי: עירוי של נוזלים ותרופות שמוחדר לווריד באמצעות צינורית דקה. מוחדר כמעט לכל ילד/ה שמאושפז/ת בטיפול נמרץ ילדים.
עירוי מרכזי: צינורית דקה וארוכה יותר שמוחדרת לכלי דם מרכזי בצוואר, בחזה או במפשעה. מאפשרת הזנה והזרקת תרופות ועוזרת בניטור מאזן הנוזלים בגוף.
קו עורקי: צינורית דקה שמוחדרת לעורק, מודדת את לחץ הדם ברציפות ומאפשרת ליטול דגימות דם ללא צורך בדקירות חוזרות.
צנתר שתן (קתטר): צינורית שמוחדרת לשלפוחית השתן ומאפשרת ניקוז שתן לשקית לצורך מדידת כמותו.
צנתר לקיבה (זונדה): צינורית שמוחדרת לקיבה, לרוב דרך האף ולעתים דרך הפה, ומשמשת להזנה או ניקוז הפרשות מהקיבה.

מה קורה כאשר המצב משתפר?

כאשר מצב הילד/ה משתפר, ההנשמה ומתן תרופות ההרגעה מופסקים בהדרגה כדי להעירו/ה והטובוס מוצא. לאחר מכן לרוב נדרשים תמיכה ומתן חמצן במסכה, אינהלציות ופיזיותרפיה נשימתית כדי לנקז את ההפרשות מדרכי הנשימה. השעות הראשונות הללו משמעותיות להמשך הטיפול, ולכן הילד/ה מושאר/ת בהשגחה וניטור קפדני. אם נצפה קושי בנשימה, שוקלים לחזור להנשמה.
 

איך ניתן לעזור לילד/ה?

נוכחות חמה ואוהבת של ההורה ליד הילד/ה מקנה לו/ה תחושת ביטחון. ההורים בלבד (למעט מקרים מיוחדים) יכולים לשהות ליד הילד/ה ללא הגבלה, לאחוז ביד וללטף. בעת טיפול פולשני כגון הכנסת טובוס ושאיבת הפרשות ממנו והכנסת צנתר/ זונדה/ קתטר, יש לצאת מהחדר עד סיום הטיפול. 

צוות טיפול נמרץ – שכולל רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, מזכירה ופיזיותרפיסטים – מודע לקושי של ההורים ומשתדל לתת מענה לצרכיהם כדי להקל עליהם עד כמה שניתן.