המלצה על הספר שטום
מאת: דנה הראל, פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית, המכון להתפתחות הילד בתל השומר
לפעמים נדמה שבתקשורת אנשים עם אוטיזם לרוב מצטיירים כייחודים בנוף השומם של הנורמה. הם מצטיינים בתחומים ספציפיים, מתוכם יצאו ממציאים דגולים, העניין הקולקטיבי והמסתורין אפילו מרככים את אותן מגרעות כמו התפרצויות נקודתיות ותקשורת לקויה.
וכאן, בספר הזה ("שטום"), בניגוד ל"פרוייקט רוזי", ל"איש הגשם" ולספריה של ד"ר טמפל גרנדין, פתאום יש מציאות אחרת - מציאות קשה עד כאב של הורים לילד אוטיסט בתפקוד נמוך.
והחברה לא מבינה ולא תבין. כי קל יותר שהדברים מגיעים עטופים בנייר מתנה צבעוני.
ואיך בכלל אפשר לעודד הורים שכבר שכחו מה זו שינה טובה בלילה? ומתי יחשף כבר ה"פלא"? אבל אין פלא ואין גאונות. מה יש? המון תסכול, ציניות, פתיחות, בעיטה במוסכמות החברתיות וחשיפה לחולשות של הורים שהם קודם כל בני אדם שלפעמים תוהים בינם לבין עצמם אם היו יכולים להחזיר את הגלגל לאחור היו באמת מתנגדים..?
כי המציאות שוחקת והכמיהה לחיים נורמטיביים תמיד נוכחת ולא מרפה...
כפי שהבנתם, זה לא ספר קל לקריאה אבל בעיני מומלץ ביותר
