הסתגלות לקראת המעבר לכיתה א
כפיר נוי, פסיכולוג חינוכי מומחה, מתמחה בפסיכולוגיה התפתחותית.
המעבר לכיתה א' טומן בתוכו אתגר, חשש וההתרגשות. אחד התפקידים המרכזיים במעבר לכיתה א' הוא תפקיד ההורים המהווים משענת התומכת בילד לאורך התקופה.
על ההורים להעביר מסר של חשש והתרגשות לילדיהם- לשוחח איתם על רגשות אלו , לפני המעבר למקום חדש, לכיתה א ( אשר לעיתים מאיים עליהם ), לשתף שגם אנחנו חששנו ( ממעבר למקום עבודה חדש, מעבר דירה וכדומה ) וזה טבעי, לעודד אותם לדבר, לתת מקום לחששות.
- ככל שההורים יהיו יותר רגועים ונינוחים זה משדר לילדכם רוגע, שלווה וביטחון והוא יהיה יותר בשל לשינוי, במקביל לשדר ציפיות נעימות. המסר כלפי הילדים צריך להיות: "אנחנו יודעים שתתמודד ותצליח", אנו מאמינים ביכולות שלך שאתה מסוגל, נכון לעיתים יהיו קשיים אך אנו מאמינם בכוחות שלך ונעמוד מאחורייך! המטרה היא שהילד יפתח דימוי עצמי חיובי של דמות התלמיד- דימוי זה אשר נבנה בכיתה א ילווה את התלמיד ככרטיס ביקור במשך כל שנות היותו תלמיד.
- לא להילחץ ולהיכנס לפניקה לגבי תהליך ההסתגלות של ילדיכם- זה תלוי בטמפרמנט, יש ילדים שיסתגלו בקלות ,באופן מיידי ויש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן- להבין, לקבל, לא להלחיץ וללחוץ- זה תלוי אישיות. לא כולם למדו ללכת באותו מועד , זהו תהליך בשלתי ( דוגמה: יש כאלה שיבכו בשבוע הראשון ויתקשו להיפרד ויש כאלה שיכנסו לכיתות ללא בעיה..) בדרך כלל להסתגלות איטית אין השפעה שלילית על המשך תהליכי הלמידה.
- גם לגבי ההתקדמות הקוגניטיבית – להפסיק עם מועד חנוכה כמועד מלחיץ (הילד יודע לקרוא או לא), יש ילדים שתהליך הקריאה והכתיבה יותר איטי עבורם אך זה לא משליך על עתידם. לכל ילד יש קצב התפתחות משלו, אנו כהורים צריכים סבלנות לאפשר לכל ילד להרגיש בסדר עם עצמו גם כשהקצב איטי.
שימו לב שמחקרים רבים בתחום הועידו כי אין קשר בין זמן רכישת הקריאה והכתיבה (מוקדם, מאוחר לבין הצלחה בביה"ס מלבד פערים משמעותיים). בשום אופן לא לעשות השוואות בין ילדים, זה יכול לתסכל וליצור תחרות ולעיתים עוינות בין חברים.
- אנחנו אמורים מגיל צעיר ליצור עבור ילדינו רוטינה של להיות תלמיד- התארגנות, הכנת מערכת, שיעורי בית וכו'..., המטרה העיקרית לפתח למדן עצמאי (לא לשבת איתו כל הזמן ולתווך אלא רק ללוות). להעביר את האחריות מההורים לילדים (שיעורי בית לא חייבים לעשות בצהריים וכו'..). שיעורי הבית הם נושא מרכזי שמעסיק הורים, דרכם ניתן ללמד את הילד אחריות ועצמאות!! שיעורי הבית זהו הליך שההורים צריכים לעצב (עוד בגן). המשא ומתן לאודות שיעורי הבית הוא בין המורה לתלמיד.
לצערנו הרבה הורים רואים בשיעורי הבית פרויקט משותף שלהם עם ילדם. האחריות שלנו היא לדאוג לתנאים מסביב – שולחן, תאורה, סביבה שקטה וכו'. באחריות ההורים לשבת עם הילדים ולדבר על נהלי שגרה- מתי עושים בערך והיכן , חובתנו להזכיר , להתעניין, לתמוך אך בשום אופן לא לעשות במקום !! נעזור לו עם יש צורך אך לא נשב אתו. כדאי להתחיל כבר מגיל הגן ובחופש הגדול עם נוהל שיעורי בית.
חשוב מאוד שיהיה שיתוף פעולה עם המחנכת וצוות ביה"ס, לקבל בהבנה גם דברי ביקורת (שאף אחד לא רוצה לשמוע על ילדיו), המורה ואתם באותו סירה (לחנך את הילד) ורק ביחד תצליחו, כל צד לבדו לא יצליח וישקיע אנרגיה לחינם.
- מי שצריך טיפולים פרה-רפואיים , לא להזניח ולחכות לתחילת השנה (נראה מה יקרה ואז..), כעת זה הזמן האחרון לעשות זאת (קלינאי תקשורת, מרפא בעיסוק, נירולוג וכו'..), אם לא מטפלים אזי פערים נפתחים ואחר כך יותר קשה לטפל. חשובה בדיקת ראייה ושמיעה.
למשל ילד עם בעיות גרפיות ייתכן שיחוש כישלון עצמי ואכזבה מהסביבה אם יהיה לו קשה לכתוב, תרגול כתיבה במצב זה (שהמיומנויות עוד לא יושבות טוב) אינו מקדם אלא גורע.
- תרגול במשחקי שולחן- "החיים בקטן", בזכותם הילד לומד לקבל חוקים חדשים, גבולות, ויתורים, דחית סיפוקים (עמידה בתורים), לדעת להפסיד בכבוד ולקבל את חוקי המשחק גם כשלא מרוצים. משחקים כגון : מונופול, דוקים, טאקי, קלפים, משחקי זיכרון, רביעיות וכו'.
טיפים לתחילת השנה
- פרידה
לעשות סימולציה בבית ומשחק תפקידים של פרידה ולא למשוך את הפרידה יותר מידי זמן (ולא לאורך תקופה ארוכה), לתת לילד מסר שגם שאנו רחוקים אנחנו כאן בשבילך ותומכים. תלוי במדיניות ביה"ס האם לעלות לכיתה או לא... - כיתה א מ- 17 לאוגוסט
השכמה מוקדמת ( זמן ביה"ס) לאמן את המוח של הקטנים עם סיפורים, משחקי חשיבה, חידודי מוח, משחקים דידקטיים. ניתן לאמן את הילדים בלרשום את שמם על הציוד, לחבר סיפור יחדיו על החופש שהיה וכו.. - להכיר את המסלול לבית הספר
את הדרך, הכניסה, היכן ממוקמת הכיתה, השירותים, המזכירות, הברזייה, חדר מחשבים... - לוותר על האוטו
ביום הראשון עשו טיול ברגל מרגיע ומשחרר. - מישהו מוכר
כשרואים בבית הספר פרצוף מוכר, למשל חבר מגן הילדים ( ליצור קשר בחופש ) או אח שלומד בבית הספר, זה יכול ליצור תחושה נעימה. - ארוחת בוקר
לקום קצת יותר מוקדם ולשבת לאכול יחדיו ( להפוך לרוטינה יום יומית ). ארוחת בוקר זה מושג שנשמע גדול ומאיים אך גם משהו קטן מלווה בשתייה עושה את העבודה.
כדאי לזכור שמעל ל-95% מהתלמידים נקלט בקלות ומסתגל היטב למערכת בית הספר.
