תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

הפרעה פסיכוסומטית בילדים

כ-10% מהילדים יפתחו סימפטומים פסיכוסומטיים. איך זה מתבטא, מה הסיבות להפרעה וכיצד מטפלים?

מאת: פרופ' דורון גוטהלף, פסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר
          וד"ר חנה ויסמן, פסיכולוגית רפואית וחינוכית, ראש המערך הפסיכולוגי לילד ולמתבגר

 

תלונות וסימפטומים גופניים, ללא הסבר רפואי, נקראים סימפטומים פסיכוסומטים.  לעיתים יש ברקע בעיה רפואית, אבל היא אינה מסבירה את עוצמת התלונות והפגיעה בתפקוד.

מהם הסימפטומים הפסיכוסומטיים השכיחים ביותר?

כאבי בטן וכאבי ראש, שיעול והקאות, חולשה וסחרחורת, תחושת נימול בקצוות הגפיים.

 

מהן ההשלכות התפקודיות של ההפרעות הפסיכוסומטיות?

ילדים הסובלים מהפרעה פסיכוסומטית נוטים להיעדר מבית הספר, לפרוש מחוגים ועיסוקים חברתיים ולחוות חרדה לגבי בריאותם.

 

מהי השכיחות של הפרעה פסיכוסומטית?

הפרעות פסיכוסומטיות הן שכיחות מאוד ומופיעות בכ-10% מהילדים.
 

מה עלולות להיות הסיבות להופעתה של הפרעה פסיכוסמטית?

הסיבתיות להפרעה מורכבת. תלונות פסיכוסומטיות יופיעו יותר אצל ילדים מופנמים, המתקשים לבטא ולשתף מילולית בתחושות וברגשות  ולהתמודד עם הקשיים שלהם ובפרט אם הילד חווה מחלה בעברו או אצל הקרובים לו, או שסובל מחרדה לבריאותו.

ילד הסובל מסימפטומים פסיכוסומטיים ממושכים נעשה עסוק וממוקד בכאב, כתוצאה מההתמקדות הכאב מתעצם, הוא מפחד שאולי הוא סובל ממחלה קשה ומצוי בסכנה. הפחד והחרדה רק מגבירים את הסימפטומים ובהמשך מתפתחת "התנהגות מחלה": בדיקות רפואיות מרובות, תרופות, והימנעות מתפקוד ביומיום.


איזה ילדים נמצאים בסבירות גבוהה יותר להפרעה פסיכוסמטית?

ניתן לסווג את סוגי הפגיעות המועדות להפרעה לשלושה צירים עיקריים, כאשר אחד או שילוב שלהם, תורמים להבנה של התפתחות ההפרעה הפסיכוסומטית:
פגיעות פיזית. למשל מחלה כרונית או תאונה
פגיעות פסיכולוגית. פרפקציוניזם והשלכותיו, קושי לזהות ולבטא רגשות, חרדה ודיכאון, קושי כללי בהתמודדות עם משברים.
מצבי משבר. לדוגמה דחייה חברתית, מוות של מישהו קרוב, גירושים, רילוקיישן ועוד

 

הפרעה פסיכוסומטית בילדים
 

מהן דרכי הטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT - נמצא יעיל להתמודדות עם קשיים אלו. זהו טיפול פסיכולוגי מובנה וממוקד, המבוסס על עבודת צוות בין המטפל לבין הילד וההורים. המטפל מלמד את הילד לזהות את מחשבות הפחד והדאגה אותן הוא מייחס לסימפטומים הפיזיים. ההתמודדות עם המחשבות המכשילות נעשית דרך מגוון של כלים ואסטרטגיות. הילד לומד לשנות פרשנות שלילית לאירועים ולסימפטומים גופניים דרך כלים של דמיון מודרך ומדיטציה. הוא לומד לזהות את הלחץ והחרדה ולהתמודד עם תחושות אלו במהלך התפקוד היומיומי שלו.


הטיפול מתנהל בשני מסלולים מקבילים:

1. סיוע בהקלת הסימפטומים הגופניים על ידי אימון בהרפיות שונות בעזרת ביופידבק

2. טיפול במצוקה הספציפית (לדוגמה: משבר או טראומה) ובמצוקות המתמשכות (בעיות למידה, השתלבות חברתית) בחייו של הילד המהוות בסיס להתפתחות ושימור ההפרעה. הדרכה להורים היא חלק חשוב בתהליך הטיפולי. ההורים מודרכים כיצד לתמוך ולהכיל רגשית את הילד הסובל אך מצד שני להימנע מחיזוק "התנהגות מחלה" ולעודד חזרה לפעילויות יום יום.


אימון ביופידבק

ביופידבק היא תוכנת מחשב, המאפשרת להדגים לילד כיצד מחשבה מאיימת (לדוגמה: ילדים שלועגים לו בהפסקה), גורמת לשינוי במדדים פיזיולוגיים כמו קצב לב, טמפרטורה של הגוף וכו' ובאופן זה ממחישה את הקשר בין מחשבה, גוף וסימפטומים גופניים. האימון בביופידבק נעשה דרך תוכנות משחקיות המעוררות בילד מוטיבציה לתרגל הרפיות ולהטמיע אותן בחיי היום יום שלו. אם הילד סובל, לצד הסימפטומים הגופניים, גם מחרדה או דיכאון המקשים על שינוי, חשוב להפנות להערכה פסיכיאטרית ולשקול טיפול תרופתי.


ניתן להדגים את אופן הטיפול באמצעות המקרה הבא:

אמה של רינת, בת 12, נשמעה מבולבלת ונסערת. "בשבועות האחרונים אני לא יודעת מה קורה לבת שלי. היא סובלת מכאבי ראש חזקים כל הזמן. עכשיו יצאנו מאשפוז בבית חולים שם עשו לה את כל הבדיקות האפשריות ולא מצאו מה יש לה. כבר כמה שבועות שהיא לא הולכת לבית הספר, מקבלת משככי כאבים שלא מקלים על כאב הראש,. אנחנו כל הזמן רצים בין רופאים, אני כבר לא יודעת מה לעשות".

הוריה של רינת הוזמנו לשיחת היכרות ראשונה. בשיחה התברר כי כאב הראש החל בשפעת קשה ממנה סבלה במהלך חופשת חג. במהלך השפעת, היא התייבשה ואושפזה בבית חולים. כשהשתחררה, היתה עדיין חלשה וסבלה מסחרחורת וכאב ראש. סימפטומים אלו נמשכו למרות מנוחה וטיפול תרופתי שקיבלה ולכן אושפזה בשנית בבית חולים אחר. לאחר בירור רפואי מעמיק לא אותרו ממצאים שיסבירו את תמונת הסימפטומים ורינת שוחררה לביתה. בשלב זה ההורים, אובדי עצות, החליטו לפנות לטיפול.

בשיחה ראשונה עם רינת, התברר כי מתחילת השנה, עם העלייה לחטיבת הביניים, היא סובלת מבדידות חברתית. לדבריה, בביה"ס היסודי היתה חלק מחבורה מגובשת וכעת בחטיבה היא לא מצליחה להשתלב. במקביל, נחלה אכזבה כאשר נכשלה בבחינות מחול שנערכו בסטודיו לריקוד בו למדה. רינת היא תלמידה מעולה, אך שקטה ומופנמת, ואינה נוטה לשתף במצוקותיה. הקושי שלה להתמודד עם משבר הקליטה בחטיבה גרם לה תחושת חוסר אונים ותסכול.

במהלך הטיפול, למדה רינת כיצד להקל על כאב הראש בהרפייה, איך לשתף בקשייה את ההורים והיועצת, ובנוסף, למדה ליזום ולתקשר טוב יותר בקבוצה החברתית החדשה. חלק מהטיפול היה חזרה הדרגתית לכל הפעילויות מהן פרשה בעקבות הכאב. ההורים הודרכו כיצד לתת לרינת תמיכה והתייחסות מבלי לחזק את ההימנעות מתפקוד. צוות בית הספר, שקודם לכן נתן הקלות מפליגות במבחנים וקיבל את ההיעדרות הממושכת של רינת מהלימודים בהבנה, תודרך על ידי הפסיכולוגית המטפלת לשלב אותה בהדרגה בפעילויות שונות שיבליטו את כישוריה ויחברו אותה חברתית לבני השכבה.


תלונות על כאב וסימפטומים ללא ממצאים רפואיים הן עניין נפוץ במהלך הילדות. חומרת ומשך ההפרעה, קשורים בגורמים כמו רמת החרדה ו/או הדיכאון של הילד, כישורי ההתמודדות שלו עם משבר או מצוקה פסיכולוגית מתמשכת, התייחסות ההורים והמערכת החינוכית לתלונות הפיזיות, ומשך הזמן עד להגעה לטיפול פסיכולוגי מתאים.

 

לפנייה לחטיבה הפסיכיאטרית לילד ולמתבגר >>
לפנייה למערך הפסיכולוגי לילד ומתבגר >>
לפנייה למרפאה לילדים ונוער עם הפרעה פסיכוסומטית-נוירולוגית >>