אבחנה מבדלת: איך מבחינים בין לקויות למידה, הפרעות קשב וקשיים אחרים

כפיר נוי, פסיכולוג התפתחותי וחינוכי מומחה

לילד שלכם קשה להתרכז בעת משחק או במהלך הלימודים? הוא חווה קשיים חברתיים או משפחתיים? או אולי הוא נוטה להיות אימפולסיבי, חולמני או לסבול ממצבי רוח? התגובה האוטומטית שלנו, ההורים, היא לפנות לאבחון הפרעת קשב וריכוז, אבל זו לא בהכרח הסיבה.

הפרעת קשב וריכוז היא אמנם בין ההפרעות הכי שכיחות בקרב ילדים בגילאי הגן ובית הספר, אך יש עוד בעיות או הפרעות שעלולות לייצר תסמינים דומים. חשוב שכבר מגיל צעיר נמקד את הקשיים ונעשה אבחון מסודר. הנה כמה הפרעות או בעיות שיכולות להזכיר סימפטומים של קשיי קשב וריכוז, המקשות על הילד למצות את היכולות שלו.

קשיים רגשיים

ילדים החווים עומס רגשי, עשויים לסבול מקשיי ריכוז והתמדה. ההצפה הרגשית יכולה לנבוע מסיבות סביבתיות כמו אירועים טראומטיים (פרידה של ההורים, מחלות בקרב בני המשפחה, מריבות שכיחות בין אחים), תגובות של ההורים (ילדים שהוריהם מגוננים עליהם יתר על המידה, עוטפים אותם ולא מאפשרים להם להתמודד נכון עם העולם או לחלופין: לא מקיימים עבורם מספיק אינטראקציות הדדיות שמאפשרות שיח רגשי), או עקב סיבות פיזיולוגיות, כמו לדוגמה הפרעה בוויסות החושי: רגישות לצלילים, למגע, בעלי צורך בתנועה וחיפוש גרייה ועוד, מה שגורם להם להימנעות ממצבים רבים.

איך נזהה שהילד סובל מקשיים רגשיים?

מדובר בטווח רחב של התנהגויות: מצד אחד, ייתכנו ילדים עצבניים מאוד הנוטים להגיב בתוקפנות, ומצד שני ילדים מופנמים יותר, המכונסים בתוך עצמם וחוששים לפעול בסביבה. יש ילדים שקשה להם לווסת את הרגשות שלהם, שקשה להם להתאפק או כאלה שמגיבים בקיצוניות ועוברים "מאפס למאה" – ממצב שהם רגועים לגמרי הם יכולים תוך רגע לכעוס ולהתפרץ. יש גם ילדים שניכר כלפי חוץ שהם סובלים מסטרס כמו לדוגמה עדות לכסיסת ציפורניים, או תלות יתר במוצץ, המהווה עבורם אפקט הרגעה עד גיל מאוחר.

איך מאבחנים וכיצד ניתן לטפל?

מומלץ לפנות לפסיכולוג חינוכי, שיקומי או התפתחותי. בהתחלה תיערך שיחה עם ההורים שבה הם יתושאלו איך הילד מתפקד בגן או בבית ספר ובבית. בהמשך יינתנו שאלונים, תתבצע תצפית על הילד תוך כדי משחק עם הוריו ותיערך שיחה עם הגננת. בגיל הצעיר הטיפול יכול להתבצע דרך ההורים בלבד או טיפול דיאדי (עם ההורה והילד). במהלך הטיפול עוזרים להורה לפתח רפלקטיביות: להבין מהם הצרכים של הילד, את הטמפרמנט שלו ואת הקשיים שלו, ובהתאם מתאימים את הגישה של ההורה כלפיו.

הפרעות שינה

חסכים בזמן השינה ובאיכות השינה, משפיעים מאוד על רמת הקשב ומיצוי היכולות של הילד. אני קורא לזה מודל השקל: התנהגות, שינה, קשב, למידה. ילדים רבים מגיעים לאבחנה של הפרעת קשב וריכוז ובסוף נמצא שהבעיה היא הפרעה בשינה. בישראל, בעיקר עקב ההשפעה הרבה של המסכים, ילדים ישנים פחות שעות ממה שהם צריכים. הורים צריכים להבין שילדים בגילאי 5-3 צריכים לישון מינימום עשר שעות; בגילאי 6-5 מינימום תשע שעות; ובגילאי 10-6 מינימום שמונה וחצי שעות.

איכות השינה חשובה גם היא ויש גורמים רבים העלולים לפגוע בה, חלקם גורמים נוירולוגיים, וחלקם גורמים בריאותיים אחרים כמו חריקת שיניים, הפסקות נשימה למספר שניות (שינה עם פה פתוח). יש גם גורמים רגשיים כמו ילדים שדוחים את זמן השינה, ילדים שקשה להם עם המעבר מהיום לשנת לילה וכאלה שפוחדים להירדם לבד, ללא נוכחות אחד ההורים או מסכים.

איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

עקבו אחרי השינה של הילד שלכם, שימו לב מתי הוא הולך לישון ומתי הוא מתעורר ווודאו שהוא צורך את שעות השינה הדרושות לו. אם הוא מתעורר באמצע הלילה, נסו להבין למה, לדוגמה מדבר תוך כדי שינה, ישן עם פה פתוח וכו'. בהתאם לסימפטום, מפנים לגורם המטפל.

ילדים שמתקשים להירדם (מה שעשוי לעורר חשד על חסך בהורמון המלטונין) או ילדים שסובלים מהליכת לילה, יופנו לנוירולוג; ילדים שישנים בפה פתוח (מה שמרמז אולי על בעיית שקד שלישי, בעיות אוזניים, בעיות נשימתיות), יופנו לרופא אף אוזן גרון; ילדים שסובלים מחריקת שיניים במהלך השינה או מתעוררים באופן תכוף להטלת שתן (מה שעלול לרמז על סוכרת), יופנו לרופא/נוירולוג ילדים, שישקול אם להפנותם למעבדת שינה; ילדים הסובלים מסיוטים, התעוררויות תכופות במהלך הלילה או כאלה שחווים קושי להירדם כשההורים לא לצדם, יופנו לפסיכולוג ילדים.

אבחון לקות למידה מביא לשורה של הקלות בהתאם לצורך בלמידה מותאמת

לקויות למידה

אבחון לקויות למידה נעשה ברוב המקרים בגילאי בית הספר המוקדמים. מתחילים את התהליך בסוף כיתה א'/תחילת כיתה ב'. האבחון עשוי להצביע על דיסלקציה (קושי בהבנת הנקרא ובכתיבה), דיסקלקוליה (קושי בחשבון), או לקויות למידה פחות שכיחות כמו קשיים בתפיסה המרחבית, בזיכרון ובהפנמת חומר נלמד לטווח ארוך וכדומה. לרוב, הסימנים הם קשיים של הילד להתרכז במהלך השיעורים (או בשיעורים מסוימים), קצב למידה איטי, קושי בביצוע מטלות וחוסר מימוש הפוטנציאל הקוגניטיבי והלימודי של הילד.

כיצד מאבחנים ואיך מטפלים

במקרים רבים, לקויות למידה מתלוות להפרעת קשב וריכוז, אבל לעיתים הן עומדות בפני עצמן. כדי לאבחן אם מדובר רק בלקויות למידה, הילד צריך לעבור אבחון פסיכודידקטי או אבחון פסיכולוגי. אם הילד מאובחן רק עם לקות למידה, מעניקים לו הוראה מתקנת/ הוראה מותאמת: עובדים עם הילד על הקשיים, מלמדים אותו אסטרטגיות למידה, מעניקים לו עזרה בתוך כתלי בית הספר (לימוד פרטני מוגבר) ובתוך הבית.

ילדים מסוימים מקבלים שורה של הקלות בהתאם לצורך בלמידה מותאמת: הארכת זמן במבחנים או משימות, במקרים מסוימים מקריאים עבורם את השאלות של המבחן, יש ילדים שזכאים להתעלמות משגיאות כתיב - הכל בהתאם לסוג ולרמה שבה הם מאובחנים. במקרים רבים, מעניקים גם הדרכה להוריו של הילד, כיוון שמתלווה ללקויות הלמידה גם מרכיב רגשי ופגיעה בדימוי העצמי שלו.

בעיות ראייה ובעיות שמיעה

קשיים בריכוז, התעייפות מהירה, קושי להבין ולעמוד בביצוע משימות, יכולים לנבוע לפעמים גם מבעיות ראייה או שמיעה.

איך מאבחנים וכיצד מטפלים

במקרה של בעיית ראייה, אם שמים לב שהילד מתקשה במשחקים הדורשים ריכוז (כמו למשל משחק זיכרון), מתקרב יותר מדי למסך בזמן צפייה בטלוויזיה, או בגילאי בית ספר מתלונן שקשה לו לקרוא מהלוח או להבין את הכתוביות בסרט - יש לקחת אותו לבדיקה ראייה. ככלל, כל ילד צריך לעבור בדיקת ראייה עד גיל בית ספר, ובמקרה שמתרחשים הסימנים המתוארים, מומלץ לקחת את הילד לאופטומטריסט התפתחותי מומחה, הבודק תפקוד ראייה וצילינדר.

במקרים של שמיעה, סימנים שצריכים להדליק נורות אדומות הם האם הילד נוטה לדבר בקול רם, שואל שוב ושוב 'מה?' כשאומרים לו משהו, או סובל מהבחנה שמיעתית (למשל שומע 'לימון' במקום 'רימון', או 'מסור' במקום מסוק' וכו'). במקרה זה, יש לקחת אותו לבדיקת שמיעה, ואם נמצא כי הילד אכן סובל מבעיית ראייה או שמיעה מטפלים כנדרש.

הילד מתקרב יותר מדי למסך? קחו אותו לבדיקת ראייה

ילדים עם קשיי תקשורת ASD

קושי להתרכז במהלך משחק, מפגש או משימה לימודית, המלווה גם בקשיים חברתיים ובהתנהגות חזרתית וייחודית (תחומי עניין ייחודיים), יכולים לעיתים לרמז על בעיה הקשורה לרצף האוטיסטי.

איך מאבחנים וכיצד מטפלים

הסימנים הבולטים הם חוסר רצון של הילד ליזום קשרים חברתיים (מעדיף לשחק לבד), תנועות מוטוריות חוזרות או שימוש במילים או חפצים באופן סטראוטיפי ורפטטיבי (למשל אקולליה - חזרה על מילים ששמעו, נפנופי ידיים, סיבובי ראש, הליכה על קצות אצבעות או אובססיביות לתחומי עניין שונים לדינוזאורים, אוטובוסים, רכבות, או כל עולם תוכן אחר שיש בו התעסקות וחזרתיות יוצאת דופן).

בשלב הראשוני יש לפנות לאבחון במכון להתפתחות הילד, שבו ייבדק על ידי נוירולוג, פסיכולוג, מרפאה בעיסוק וקלינאי תקשורת. אם האבחון מצביע על כך שהילד אכן נמצא על הרצף, מתאימים את הטיפול והעזרה במסגרת החינוכית בהתאם לאבחנה הספציפית.