האריה שבפנים: כך נקנה ביטחון עצמי לילד שלנו

מאת: כפיר נוי, ראש תחום פסיכולוגיה במכון להתפתחות הילד

ביטחון עצמי גבוה הוא משאת נפש של צעירים ומבוגרים, אבל בניגוד למה שאולי נוח לנו לחשוב, ביטחון עצמי הוא לא תכונה מולדת, אלא דווקא כזו שמתהווה במהלך החיים בפעילות גומלין בין הטמפרמנט (האופי המולד של התינוק), לבין הסביבה בה הוא גדל.

אז כן, אפשר לחזק ולשפר את הביטחון העצמי שלנו בכל שלב בחיים, אבל לשנים הראשונות בחייהם יש השפעה מכרעת על התפתחות הביטחון העצמי אצל ילדים גם בבגרותם. כפיר נוי, פסיכולוג חינוכי והתפתחותי מומחה- מדריך וראש תחום פסיכולוגיה במכון להתפתחות הילד בשיבא, מסביר איך עושים את זה נכון.

מה זה אומר בעצם, ביטחון עצמי?

ההגדרה היבשה של ביטחון עצמי היא אמונה ביכולת של אותו אדם בעצמו להצליח ולספק את הרצונות והצרכים שלו תוך הכרה בחולשות, בכישורים ובכוחות שלו ובתחושת המסוגלות שלו.

אז איך בונים ביטחון עצמי בקרב הילדים שלנו?
 

מחקרים מצביעים על כך שלהורים תפקיד מכריע בהתפתחות הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של ילדיהם בכמה וכמה אופנים:

נוכחות ומעורבות בחיי הילדים. ילדים שההורים שלהם מעורבים, תומכים וזמינים לזמן איכות ולמשחק, חיים בתחושה שהם ראויים לאהבה, מוצלחים, מוערכים וכדומה.

מחקרים מצאו גם כי מעורבות האב (במשפחה בה יש שני הורים), בפעילות יומיומית שגרתית (צחצוח שיניים, מקלחת, השכבה וכד') ומעורבות באופן תומך ורגשי, הם עצמאים ויוזמים יותר, בעלי הסתגלות כללית מיטיבה, מתמודדים בצורה טובה יותר עם מצבים חדשים, פחות תלותיים במבוגר וגם אמפתיים יותר לסביבה מאשר ילדים שאביהם פחות מעורב בחי היומיום שלהם.

דרישות וגבולות. גבולות מהווים רשת ביטחון עבור הילדים. ילד שמציבים לו גבולות ברורים, התואמים את שלב ההתפתחות בו הוא נמצא, חש שדואגים לו ואוהבים אותו.

קחו לדוגמה את מבחן המרשמלו. במחקר המפורסם, שקשור אף הוא להערכה עצמית ולביטחון עצמי גבוה, נדרשו ילדים בני ארבע להתאפק ולתרגל דחיית סיפוקים. הילדים הותרו לבד בחדר תחת הודעה ברורה: אם לא יאכלו את המרשמלו המפתה בהיעדרו של מבוגר אחראי, יקבלו תמורה גדולה יותר.

יוזמי המחקר, שחזרו לאותם ילדים לאחר 12, 14 ו-20 שנה, הגיעו לכמה ממצאים מרתקים: אלה שהצליחו לדחות סיפוקים ולהמתין, היו תלמידים טובים יותר (ממוצע של 200 נקודות יותר בפסיכומטרי), בעלי משכורות גבוהות, חיו חיי משפחה יציבים יותר, בעלי תפקוד חברתי טוב יותר, כושר התמודדות עם קשיים וכן, גם ביטחון עצמי גבוה יותר.

מיומנויות עצמאות בינאישית. ילד שעושה דברים שונים בכוחות עצמו החל מגיל צעיר - מתלבש באופן עצמאי, מפנה את הצלחת מהשולחן בתום הארוחה, ניגש באופן חופשי לשירותים וכן הלאה, מרגיש שהסביבה מאמינה בו וסומכת עליו. כתוצאה מפעולות פשוטות אלה, מתגברת בו האמונה הפנימית שלו בכוחות ובכישורים שלו.

תגובות ההורים. תגובות אמפתיות ורגישות, המהוות מראה להתפתחות רגשית של הילד, יכולות להעצים את הביטחון העצמי כאשר הן חיוביות ובמינון הנכון. הדגישו את הצדדים החיוביים בילד שלכם וקבלו את האופי שלו ללא צורך בשינוי מתמיד, שיקוף רגשות, חיזוקים חיוביים על התנהגות רצויה, והראו לילד שהוא מעניין אותנו.

תגובות שמהוות מסר מרגיע לילד (פונקציה של הרגעה) שהוא נמצא במקום מוגן ושלמעשה הוא חי בעולם בטוח המהווה כר להתפתחות וצמיחה, לא משפטים חוזרים נשנים של "היזהר, זה מסוכן" המפתחים חרדה וחוסר ביטחון.

תגובה נוספת היא תגובת תיווך של ההורים. התפקיד שלנו הוא לשנות ייחוסים  שחשים הילדים אודות עצמם כמו "לא הצלחתי במבחן, אני כישלון", או "אני אף פעם לא אצליח לקלוע לסל הזה", ולהפוך אותם למסר בריא המאפשר התמודדות בעתיד: "הפעם לא  הצלחת במבחן כי לא התכוננת מספיק. אנחנו בטוחים שבפעם הבאה תתכונן כראוי ותצליח", או "לפעמים מתאמצים ולא תמיד מצליחים לקלוע לסל , אנחנו בטוחים שתצליח אם תמשיך להתאמן".

לשנים הראשונות בחייהם יש השפעה מכרעת על התפתחות הביטחון העצמי