לשחק עם הילד זה (לא) משחק ילדים...
משחק הינו פעילות חופשית אשר יש בה הנאה, המותאמת לכישוריו של המשחק ולאתגרים אשר יכול לעמוד בפניהם. משחק היא הפעילות המרכזית והחשובה בחיי ילדים בגיל הצעיר.
בראש ובראשונה, המשחק מהווה מרכיב משמעותי להנאה ולקשר. דרך משחק משותף עם בני המשפחה וחברים הם משכללים את יכולותיהם התקשורתיות ומחזקים את הקשרים הבינאישיים והחברתיים. כפועל יוצא, הילדים חוקרים, לומדים על העולם, על עצמם ועל יכולותיהם.
יש גישות שמדגישות את המשחק כפעילות הכרחית וחיונית להתפתחות ולגדילה של הילד בתוך החברה, ומשווים את המשחק לצורך בסיסי, ממש כמו אוכל ומים. נמליץ כאן על מגוון משחקים המתאימים לשלבי התפתחות שונים ובכתבת המשך נעסוק בחשיבות המשחקיות שלנו, ההורים, עם ילדנו.
המשחק הראשוני של תינוקות הוא משחק סנסומוטורי – משחק המערב התנסות מוטורית ותחושתית רבה אשר משתכללת עם הזמן וההתפתחות. סוג המשחק הזה כולל הרבה מידע ממערכות החוש שלנו: תנועה, מגע ומידע שמיעתי וראייתי.
המשחק הסנסומוטורי הכי מדליק שיש, והוא אפילו בחינם, זה אנחנו ההורים. הנפה באוויר, אווירון, דגדוגים, משחקי קוקו, תופסת, קפיצות ביחד, זחילה מתחת לשולחן ועוד. במשחק מהסוג הזה ילדנו מקבל מידע תחושתי רב ומגוון מהסביבה ומגופו שלו, לומד על גבולות גופו, ומפתח את סכמת הגוף.
למשל: שכשהוא מנסה להתחבא מתחת לשולחן הנמוך בסלון ונתקע עם הראש בשולחן, משמע, הגוף שלי גדול מידי ביחס לשולחן. כך לומד ילדינו על יכולותיו המוטוריות, מפתח ומשכלל אותן.כל זאת תוך הנאה וחוויה המקדמת את הקשר.
בנוסף, כבר בשלב הזה ילדנו לומדים דרך חיקוי. מומלץ לשלב משחקי חיקוי כגון השמעת קולות, הוצאת לשון, הבעות פנים, מחיאת כפיים. כאן הזמן להתחבר לחלקים הילדותיים שבנו, להשתולל, להשתטות, להגזים וליהנות. אל תשכחו להיות ערניים לתגובות של הילד, לחקות אותו ואת מה שהוא עושה.
אין דבר מעצים יותר מלראות את אבא מתופף על הגוף ומשמיע קולות שאני המצאתי. בהמשך, בסביבות גיל שנתיים יש שכלול של הפעלת החפצים ולמידה מכוונת ע"י ניסוי וטעיה. הילד מבין יותר מצבים, מתנסה בפתרון בעיות וחוקר יותר ויותר את העולם. מתחילה הבנה של יחסי גודל ומרחב ומיונים ראשוניים. בשלב זה משחקי בנייה והרכבה נעשים רלוונטיים.
שווה להשקיע במגה-בלוקס איכותי שילווה את הילד עד גיל שלוש ואף יותר ובלגו בגיל קצת יותר גדול, ממנו אפשר ליהנות הרבה זמן.
משחקי הרכבה כגון סברס, ברגים ואומים, קשיות ולגו הם מצוינים לפיתוח ושכלול התפיסה החזותית והמרחבית, תכנון, ומיומנויות מוטוריות עדינות כגון חיזוק האצבעות ומניפולציה תוך ידנית. מיומנויות אלו חשובות לביצוע פעילויות משחקיות ואף פעולות יומיומיות כגון אכילה עצמאית, כפתור כפתורים ושריכת שרוכים, תפעול חפצים קטנים, כתיבה, גזירה ועוד... המשחק הדמיוני מתחיל להתפתח סביב גיל שנה ומשתכלל במקביל להתפתחות השפה.
תחילתו במשחק פונקציונלי בו הילד לומד את תכונות החפץ ומשתמש בחפץ על פי השימוש היומיומי שלו (מסתרק בכאילו, שותה בכאילו מכוס משחק, אוכל בכאילו). ברגע שהילד יכול לדמות חפץ במשחק שלא על פי היישום הקונקרטי שלו, מתחיל להתפתח המשחק הסימבולי עם דמויות וחפצים.
שווה להשקיע ולקנות כמה "ערכות" למשחק כזה: כלי אוכל ובובה, כלי רחצה לבובה, כמה מכוניות, מסילת רכבת ורכבות, חיות פלסטיק, תיק רופא, ערכת כלי עבודה.
חשיפה והתנסות תורמת ויכולה לשפר את יכולת המשחק כשאנחנו ההורים או ילדנו הבוגרים משחקים ביחד ולילדנו יש הזדמנות לחקות אותנו ולשחזר סיטואציות מוכרות מחיי היומיום.
בהמשך מתפתח משחק דמיוני מורכב יותר ומשחק סוציו-דרמטי. הילד מרחיב את ההתנסות למשחק תפקידים של דמויות שונות. משחק במשפחה, גננת וילדים, גיבורי על ועוד. הילד מתחיל ליהנות מלהתחפש ונחמד לסדר פינה בחדר עם מראה וקולב או ארגז לתחפושות לאביזרים שונים. במקביל, כדאי שיהיו כמה משחקי קופסא חברתיים שמתחילים להיות רלוונטיים.
משחקי קופסא, כגון 'צור צורה' ו'הך פטיש' הם המומלצים שלנו. משחקים אלו ודומיהם מערבים מיומנויות רבות ומגוונות כגון: תפיסה חזותית, תיאום עין-יד,שכלול אחיזות עדינות,ויסות כוח, ועוד. בנוסף ניתן לשלב משחק בתורות, עבודה משותפת על לוח אחד או להכניס אלמנט תחרותי- מי מסיים את הלוח שלו ראשון.
בדרך זו ניתן לעזור לילד לפתח מיומנויות חברתיות כגון: המתנה לתור, שיתוף פעולה ויכולת התמודדות עם הפסד.
לסיכום, הבנת חשיבות המשחק והמשחקיות עם ילדנו והתאמתו לצרכים המשתנים עם הגיל,יתרמו לחקירה ולמידה, להתפתחות התפיסתית, תחושתית והמוטורית של הילד וליכולת שלו לשחק לבד וביחד באופן איכותי ובהנאה.
נכתב ע"י שמעונה לב-און, ראש תחום רפוי בעיסוק
שרי קסל גרימלנד, מרפאה בעיסוק התפתחותית בכירה
חנה עיני סלע, מרפאה בעיסוק התפתחותית בכירה
המכון להתפתחות הילד ע"ש ויינברג, בה"ח ספרא לילדים, תל השומר
