נכון או לא נכון? 8 מיתוסים על הורמון גדילה

1. לרוב הילדים הנמוכים יש חסר בהורמון גדילה

לא נכון. חסר בהורמון גדילה בילדים הוא מצב לא שכיח שיכול להיות מולד או נרכש. הגורמים לקומה נמוכה (גם זמנית) בילדים בריאים הם לרוב גנטיקה (הורים נמוכים) ואיחור בצמיחה ובהתבגרות המינית.

ילדים עם גובה גנטי נמוך מתמקמים בעקומת הגובה שמתאימה להם מבחינה גנטית בשנה הראשונה לחייהם. קצב הצמיחה שלהם תקין, ובצילום כף יד יש התאמה בין גילם הכרונולוגי לגיל העצמות שלהם.

לגבי ילדים שצמיחתם והתבגרותם המינית מתעכבות (Late Bloomers): הגובה והמשקל שלהם לרוב תקינים בלידתם, אך בשנתיים-שלוש השנים הראשונות לחייהם חלה "שבירת עקומת גדילה" לאחוזונים נמוכים (שלרוב לא מתאימים לגובהם הגנטי). עם זאת, קצב הגדילה שלהם לאחר תקופה זו ועד תחילת גיל ההתבגרות תקין. בהתבגרותם קצב הגדילה שלהם מאט ביחס לבני גילם. אבל בסופו של דבר רובם משלימים את הפער (הם ממשיכים לגדול לאחר ששאר בני גילם מסיימים). במקרים רבים קיים סיפור משפחתי דומה והתופעה שכיחה יותר אצל בנים.

2. כל ילד נמוך יכול לקבל טיפול בהורמון גדילה

לא נכון. כיום זכאים לקבל הורמון גדילה דרך סל התרופות רק ילדים נמוכי קומה אשר סובלים מאחת הסיבות הבאות:

• חסר בהורמון גדילה
• חולים בתסמונת טרנר, פראדר-ווילי או נונאן
• סובלים מאי ספיקת כליות כרונית
• נולדו קטנים ביחס לגיל ההיריון (Small for Gestational Age) ולא השלימו את פער הגדילה עד גיל 4 (רק במקרים שבהם משקל הלידה היה נמוך במיוחד והגובה בגיל 8-4 נמוך מאחוזון 1).
• סיבה שכיחה לטיפול בהורמון גדילה שאינה חלק מסל התרופות: רוב קופות החולים עוזרות במימון הטיפול (דרך הביטוחים המשלימים) לילדים (מגיל 5) שגובהם מתחת לאחוזון 1 בערך. ללא מימון סל התרופות, עלות הטיפול היא כמה אלפי שקלים בחודש.

כדי להתחיל את הטיפול (דרך סל התרופות או ביטוח משלים) יש לקבל אישור מקופת החולים. לא יינתן אישור לפני שנשללו סיבות אורגניות להפרעה בגדילה (כגון תת-פעילות של בלוטת התריס וצליאק).

הטיפול בהורמון גדילה יכול להינתן גם למבוגרים (כיוון שהוא דרוש לא רק לצמיחה אלא גם לייצור סוכר וחלבונים ותפקודים נוספים): כאלו עם מחסור בהורמון גדילה שהחל בילדות או כזה שנובע מהקרנות למוח או ממחלות/ פגיעות בציר ההיפותלמוס-היפופיזה.

3. ילדים נמוכים שנולדו פגים זכאים לטיפול בהורמון גדילה 

לא מדויק. הטיפול אושר לילדים שנולדו קטנים ביחס לגיל ההיריון ולא השלימו את פער הגדילה עד גיל 4. יש להבדיל בין פגות לבין משקל לידה נמוך ביחס לגיל ההיריון. פגות נקבעת לפי גיל ההיריון (לידה לפני שבוע 37). פגים רבים נולדים במשקל לידה תקין ביחס לגיל ההיריון. 85% מהילדים שנולדים קטנים ביחס לגיל ההיריון ישלימו את הפער בתהליך שנקרא catch-up, וכך יתמקמו בעקומת הגדילה המתאימה להם על פי גובה הוריהם. אצל ילדים שלא עברו catch-up, הוכח שטיפול בהורמון גדילה עד סוף גיל ההתבגרות משפר את הגובה הסופי בכ-5 ס"מ בממוצע.

4. ניתן לגלות מחסור בהורמון גדילה בבדיקת דם פשוטה 

לא נכון. כדי לאבחן מחסור בהורמון גדילה יש לבצע מבחן תגר שבו ניתן חומר (דרך הפה או בזריקה) שמגרה הפרשת הורמון גדילה. רמת הורמון הגדילה נבדקת בדם לפני מתן החומר ואחריו, בזמנים קבועים. אם לאחר מתן החומר רמתו של ההורמון לא עולה מעבר לרף קבוע, יש לבצע מבחן תגר נוסף עם חומר גירוי שונה. רק כאשר שני מבחני תגר לא יראו עלייה מספקת של ההורמון, הוא יוגדר כחסר. ואז גם צריך יהיה להשלים MRI של הראש כדי לבדוק את תקינות בלוטת יותרת המוח.

5. ילדים שיקבלו טיפול בהורמון גדילה עשויים לגבוה ב-20-10 ס"מ

לא נכון. מחקרים מראים כי הטיפול בהורמון גדילה מוסיף 5-4 ס"מ בממוצע לגובה הסופי הצפוי (כפי שהוא נקבע מצילום כף יד למשל). רק חלק קטן מהילדים עם חסר בהורמון גדילה יכולים לגבוה מעבר לכך בזכות הטיפול.

6. טיפול בהורמון גדילה לשנה-שנתיים מספיק כדי להשיג תוצאות לטווח הרחוק

לא נכון. טיפול בהורמון גדילה צריך להינתן עד לסוף הגדילה (שנקבע על פי מדידות גובה חוזרות וצילום כף יד שמראה גיל עצמות 16 בבנים ו-15-14 בבנות). אם טיפול זה יינתן לזמן קצר הוא אולי יאיץ את הגדילה אך לאחר הפסקתו היא תואט. הגובה הסופי שיתקבל כתוצאה מכך לא יהיה שונה מזה שיתקבל ללא טיפול.

7. ניתן ליטול הורמון גדילה דרך הפה 

לא נכון. כיום הדרך היחידה לקבלו היא בזריקות (זריקה אחת מדי לילה) בצורת עט (כמו זריקות אינסולין), שמפחיתה את החרדה.

8. אין סיכון בטיפול בהורמון גדילה

לא מדויק. הטיפול בהורמון גדילה ניתן כבר כמה עשורים ובסך הכל נחשב בטוח. כמו שאר התרופות גם הוא עלול לגרום לתופעות לוואי, אך הן נדירות יחסית. בכל מקרה, כל מטופל שנוטל הורמון גדילה צריך להיות במעקב רפואי צמוד.