מחלת שושנת יריחו (לשמניה) בילדים
מאת: פרופ' שושנה גרינברגר, מומחית לרפואת עור, מנהלת יחידת עור ילדים וד"ר מיכל סלומון, מומחית לרפואת עור ומנהלת מרפאת שושנת יריחו
מהי מחלת שושנת יריחו?
לשמניה היא מחלת עור הנגרמת על-ידי טפיל ומועברת בעקיצה של זבוב חול. בישראל, כמו בארצות אחרות במזרח התיכון, המחלה שכיחה ונגרמת על-ידי שני סוגי טפילים: לישמניה מייג'ור ולישמניה טרופיקה. לישמניה מייג'ור קיימת בבקעת הירדן המרכזית, בערבה, במרכז הנגב וביישובי עמק בית שאן. לישמניה טרופיקה קיימת באזור ירושלים (מעלה אדומים, כפר אדומים, ענתות), באזור השומרון (פדואל, בית אריה) ובאזור הצפון (טבריה וצפון הכנרת).
בשנים האחרונות התרבו מקרי לשמניה מייג'ור בארץ, בעיקר באזורי הדרום ככלל ובאופקים וסביבותיה בפרט.
עקיצת זבוב החול גורמת להעברת הטפיל מהחיה המהווה מאגר שלו (פסמונים בנגב ושפני סלע בשומרון) אל תוך העור. לאחר כניסת הטפיל הוא עובר תהליך "התבגרות" ויוצר את מחלת העור. בשל העובדה שזבוב החול עף בגובה נמוך, ילדים נעקצים יותר ממבוגרים ולכן הם מועדים יותר ללקות בשושנת יריחו.
איך זה נראה?
מקום העקיצות הוא לרוב באזורים החשופים: פנים, ידיים ורגליים וכו'. לאחר תקופת דגירה הנמשכת כחודש עד שלושה חודשים, מתפתח באזור העקיצה פצע אדום ההולך וגדל ולרוב מתכסה בגלד ומקבל צורת "הר געש". צורה זו היא השכיחה ביותר, אולם שושנת יריחו יכולה להופיע גם בצורות אחרות כמו נפיחות בשפה או באוזן או כיב ההולך וגדל. הפצע יכול להיות בודד אך לרוב יופיעו מספר פצעים, בהתאם למספר העקיצות.
הנגעים חולפים כעבור מספר חודשים או שנה. שושנת יריחו
למה חשוב לזהות ולטפל?
הנגעים העוריים של שושנת יריחו חולפים בעצמם תוך מספר חודשים עד שנה. בנוסף, בזני הטפיל הקיימים בארץ לא קיימת התפשטות לאיברים הפנימיים והזיהום הוא בעור בלבד. למרות זאת, חשוב לזהות שושנת יריחו ובמקרים רבים נדרש טיפול כדי למנוע צלקות בעתיד, במיוחד כאשר מדובר באזורי הפנים בילדים.
איך מאבחנים?
טיפול במשחה אנטיביוטית או במשחה המכילה סטרואידים לא מביאים לשיפור בנגעים. לכן, כאשר מופיע לילד פצע עורי שאינו מתרפא ואינו מגיב למשחות אנטיביוטיות, יש מקום לחשד שמדובר בשושנת יריחו, בעיקר אם אתם גרים או שהיתם באחד המקומות המועדים.
לאחר אבחון ראשוני של רופא/ת עור בקופת החולים, תופנו למרפאת עור בבית החולים לבדיקת מעבדה לשם זיהוי מדויק של הטפיל.
האבחון נעשה באמצעות בדיקת PCR: נלקח מטוש מהנגע ונשלח למעבדה. התשובה מתקבלת בתוך מספר ימים.
איך מטפלים?
לאחר קבלת תשובת הבדיקה נשקלות אפשרויות הטיפול בדיון משותף עם ההורים.
לעיתים, אין צורך בטיפול משום שהנגעים נמצאים בשלבי ריפוי מתקדמים או באזורי גוף שאינם מהווים בעיה אסתטית. בחירת הטיפול המתאים מושפעת ממראה הנגעים, מספרם וכן ממיקום הנגעים בגוף (לדוגמה: עיניים, שפתיים, סחוס האוזן). בילדים נלקחת בחשבון גם אי הנוחות והכאב הכרוכים בטיפול.
אפשרויות הטיפול הן: טיפול במשחה, הזרקות לנגעים או טיפול תוך-וורידי.
1. משחת אמביזום. ניתנת על ידי רופא עור וזמינה לרכישה בבתי מרקחת פרטיים.
2. חנקן נוזלי. מתאים לטיפול מקומי בנגעים בודדים שאינם ממוקמים בפנים. החנקן הנוזלי הוא חומר קר, שגורם לכווית קור מקומית ויכול לסייע בריפוי של הנגעים.
3. טיפול בזריקת גלוקנטיים. בשיטת טיפול זו נדרשות הזרקות חוזרות לתוך הנגעים של החומר גלוקנטיים שיעיל נגד הטפיל. הזריקות ניתנות אחת לשבועיים-שלושה עד לריפוי מוחלט של הנגעים. הטיפול יעיל ביותר אך עשוי להיות בעייתי בילדים בשל הכאב הכרוך בהזרקה. לכן, הוא ניתן בעיקר לילדים בוגרים ומתבגרים המשתפים פעולה או לילדים צעירים תחת טשטוש.
4. טיפול תרופתי. ניתן במקרים של נגעים מפושטים, או נגעים מרובים בפנים. ישנן 3 אפשרויות לטיפול:
טיפול באמביזום תוך ורידי: ניתן במסגרת אשפוז יום למשך 6 ימי טיפול
טיפול בגלונטיים תוך שרירי: ניתן במסגרת אשפוז יום למשך 20-10 ימי טיפול
טיפול בכדורי מילטפוסין (אימפבידו): ניתן למשך חודש
כל הטיפולים ניתנים על ידי רופא עור ודורשים מעקב בדיקות דם תוך כי הטיפול.
איך אפשר להימנע מהעקיצה?
אם אתם מתכננים לטייל באזור שבו קיימת שכיחות גבוהה של הידבקות בשושנת יריחו, דאגו להצטייד בדוחה יתושים ומרחו את כל האזורים החשופים. עדיף ללבוש ביגוד הכולל שרוולים ארוכים ומכנסיים ארוכים
פעילות זבוב החול מתבצעת בעיקר בערב ובלילה, ולכן יש להגן גם על אזור הלינה
בנוסף, נדרשת פעולה של הרשויות נגד החיות המהוות מאגר לטפיל - פסמונים ושפני סלע
