תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

מולוסקום קונטגיוזום

מולוסקום קונטגיוזום היא מחלת עור נגיפית מידבקת שמופיעה בעיקר אצל ילדים. מתי וכיצד צריך לטפל

Getting your Trinity Audio player ready...

 

שם באנגלית: Molluscum Contagiosum


מהו מולוסקום קונטגיוזום?

מולוסקום קונטגיוזום היא מחלת עור מידבקת שנגרמת מנגיף ממשפחת Poxvirus ומופיעה בעיקר אצל ילדים. היא מתבטאת בנגעים (יבלות) שבדרך כלל מופיעים אחד ליד השני, ברוב שטחי הגוף (כגון גו, פנים וידיים), אך לא בכפות הידיים והרגליים. גודלם מילימטר עד חמישה מילימטרים, צבעם ורוד או לבן (לעתים מופיע סביבם אודם), ובמרכזם יש שקע.

המחלה עוברת מילד/ה לילד/ה במגע ישיר (כגון שריטה) או במגע עם חפץ מזוהם (כגון מגבות, מצעים וצעצועים); פעמים רבות ילדי אותה משפחה מדביקים אחד את השני. תיתכן גם הדבקה עצמית – נגיעה באזור גוף מזוהם (בעיקר נגעים שכוללים אקזמה) ולאחר מכן מגע באזור גוף אחר.

זמן הדגירה של הנגיף (מרגע ההדבקה ועד הופעת הנגעים) הוא לרוב כשבועיים עד שבעה שבועות. בדרך כלל הנגעים חולפים מעצמם לאחר חצי שנה-שנה, אך הם עשויים לחלוף גם אחרי שנה ויותר (לא ניתן לדעת מראש מה יהיה משך המחלה). כאשר הם הופכים מודלקים (אודם ובצקת מקומית) – הדבר מעיד על תגובה חיסונית ועל החלמה צפויה.

הנגעים יכולים לגרום לגרד ואי נוחות. בנוסף, מכיוון שלעתים הם ממוקמים באזורים חשופים (כגון הפנים) הם יכולים ליצור בעיה קוסמטית ואי נעימות.


מהם גורמי הסיכון?

  • גילי שנתיים עד שש (קבוצת הגיל שבה המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יחסית).
  • תחלואה באטופיק דרמטיטיס, המכונה גם דלקת עור אטופית/ אסתמה של העור/ אקזמה של העור (מעלה את הסיכון למולוסקום קונטגיוזום קשה יותר).
  • דיכוי חיסוני, למשל בשל מחלה או טיפול תרופתי (מעלה את הסיכון למולוסקום קונטגיוזום מפושטת וקשה יותר לטיפול).


מהם הסיבוכים האפשריים?

  • זיהום חיידקי משני: חיידקים עוריים עלולים לחדור לנגעים, להחמיר את הזיהום (ואז לרוב האזור נראה אדום, חם ומפריש מוגלה) ולהצריך טיפול אנטיביוטי מקומי.  
  • צלקות בצורת שקערוריות באזורים שבהם היו הנגעים (לרוב עוברות עם הזמן וללא טיפול).

 

איך מאבחנים?

האבחנה ניתנת על ידי רופא/ת עור ומתבססת על המראה האופייני של הנגעים. לעתים נעשה שימוש במכשיר דרמוסקופ ולעתים נלקחת דגימה מהנגעים לצורך בדיקה פתולוגית אולם לרוב היא לא נדרשת.


איך מטפלים?

לרוב המחלה עוברת מעצמה אחרי חודשים/ שנים. טיפול (מקומי או כירורגי) ניתן על ידי רופא/ת עור ונדרש למניעה של: פגמים קוסמטיים (למשל כאשר הנגעים בפנים), גרד, אי נוחות והדבקה (עצמית וסביבתית) וסיבוכים. בנוסף הוא נדרש כאשר הנגעים מרובים, גורמים לגרד עז ומחמירים עור אטופי. טיפול מוקדם עשוי למנוע התפשטות, הדבקה וצלקות.

אפשרויות הטיפול הן בין השאר: הקפאה (צריבה) בחנקן נוזלי (התזתו ישירות על הנגעים), קורטאז' (הסרת הנגעים בכפית כירורגית), הסרת הנגעים בלייזר, מריחת התכשיר הכימי (רעלן) קנתרידין, ופילינג עורי באמצעות חומרים כמו פנול ו-TCA.

 

האם ניתן למנוע?

ניתן להוריד את הסיכון להדבקה אם מפחיתים מגע בין ילד/ה נגוע/ה לילד/ה לא נגוע/ה (למשל מונעים שימוש משותף במגבות, מצעים וצעצועים) ואם מכסים נגעים חשופים (לדוגמה בפד) לפני הכניסה למסגרת (גן/ בית ספר).

 

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

הטיפול במולוסקום בבית החולים לילדים אדמונד ולילי ספרא ניתן על ידי רופאים מנוסים, בהשגחה רפואית מלאה, ובהתאם לסוג העור ופיזור הנגעים בגוף. כך הוא מפחית משמעותית את הסיכון לסיבוכים ותורם להקלה מהירה והחלמה מלאה.