תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

מלנומה של הילדות

מלנומה של הילדות היא סרטן עור נדיר ביותר שמופיע עד גיל 19. כיצד מזהים ומטפלים?

שם באנגלית: Childhood Melanoma

 

מהי מלנומה של הילדות?

סרטן עור מסוג מלנומה הוא גידול שמתפתח במלנוציטים, התאים שמייצרים את הפיגמנט מלנין. המלנוציטים שבעור מגנים עליו מפני השפעותיה המזיקות של קרינת השמש, UV (אולטרה-סגולה). כאשר העור נחשף ל-UV, המלנוציטים מגבירים את ייצור הפיגמנט מלנין, סופגים את ה-UV, וכך גורמים לעור להשתזף ולהפוך כהה יותר.  

כאשר המלנוציטים נחשפים ביתר לקרינת ה-UV, הם עשויים לצבור שינויים גנטיים (מוטציות) ולהפוך לסרטניים – תאי מלנומה. כך הם עלולים להתחלק ולהתרבות במהירות, בשומה או בעור, ולהתפשט (לשלוח גרורות) לאזורים אחרים בגוף. קרינת ה-UV גורמת גם לדיכוי מקומי (עורי) של מערכת החיסון – וכך פוחתת יכולת הגוף להיאבק בתאים הסרטניים.  

לרוב נזקי קרינת ה-UV לא יובילו להתפתחות סרטן עור בתקופת הילדות, אך הם מעלים את הסיכון לכך בגיל המבוגר. מלנומה של הילדות היא כזאת המופיעה עד גיל 19. מדובר במחלה נדירה ביותר (אחוז מכלל מקרי המלנומה). שכיחותה בגילי שנה עד ארבע היא אחד למיליון ובקרב בני 19-15 עשרה למיליון.

 

מהם גורמי הסיכון?

  • סיפור משפחתי של מלנומה: רקע משפחתי (בעיקר שני קרובי משפחה או יותר שחלו במלנומה) עשוי להעיד על גן פגום שעובר בתורשה וגורם למחלה.
  • שומות רבות/ מולדות: מחקרים מראים שהסיכון להתפתחות המחלה עולה עם העלייה במספר השומות וגבוה בייחוד בקרב ילדים ונוער עם 100 שומות ומעלה. שומות מולדות מופיעות כבר בלידה או בשנתיים הראשונות לחיים. הן יכולות להיות קטנות (קוטר של עד סנטימטר וחצי), בינוניות (קוטר של סנטימטר וחצי עד 19.9 סנטימטר) וגדולות/ ענקיות (קוטר של מעל 20 סנטימטר). שומות גדולות מעלות את הסיכון למלנומה בילדות. שומות קטנות ובינוניות, ששכיחותן גבוהה בהרבה, כרוכות בסיכון קטן מאוד להתפתחות מלנומה לפני הבגרות. לכן לילדים עם שומות מולדות מומלץ לבצע מעקב תקופתי ולשקול להסירן בגיל ההתבגרות או מאוחר יותר.
  • קרינה אולטרה-סגולה (UV): גורם סיכון משמעותי למלנומה הוא חשיפת יתר לקרינה אולטרה-סגולה, בעיקר אם היא מלווה בכוויות ושלפוחיות.
  • גוון עור בהיר הנצרב בקלות בשמש: בהירי עור מייצרים פחות מלנין מכהי עור ולכן ההגנה הטבעית שלהם מפני UV פחות טובה.


מהם התסמינים?

רוב סוגי המלנומה מתחילים בשינוי בעור, בשומה קיימת או חדשה. שומה עם תאי מלנומה גדלה במהירות ונראית שונה משאר נקודות החן והשומות. צורתה אינה סימטרית, הגבול שלה מטושטש או מחוספס ואינו מעוגל, חלק, ברור ומוגדר, צבעה אינו אחיד ומורכב מכמה גוונים, כגון חום, חום-צהבהב, שחור, ורוד ואדום, הקוטר שלה עולה על חמישה מילימטרים, וגובהה השתנה (בולטת יותר). בנוסף, היא עשויה לגרום לגירוד, גלד או דימום. כאשר המחלה בשלבים מתקדמים, ובעיקר גרורתית (כאשר התאים הסרטניים נדדו מהשומה), היא יכולה להשפיע על האיברים שאליהם התפשטה וכך לפגוע בתפקודם ולגרום לתסמינים נוספים, ובהם כאבים וקוצר נשימה (למשל אם המחלה התפשטה לריאות).


כיצד מאבחנים?

ברוב המוחלט של המקרים ניתן לרפא מלנומה אם היא מאובחנת מוקדם ולכן חשוב להיות במעקב שגרתי אצל רופא/ת עור, בייחוד אם קיימים גורמי סיכון. לדברי פרופ' שושי גרינברגר, מנהלת מרפאת עור ילדים וראש המעבדה לחקר מחלות העור, "כאשר מופיעים התסמינים המחשידים יש לפנות לבדיקת רופא/ת עור בהקדם. בדיקות האבחון כוללות סריקת גוף (לרוב במכשור מיוחד – דרמטוסקופ) בחיפוש אחר שומות חדשות או לא תקינות (למשל כאלו שגודלן וצבען השתנו). לילדים עם שומות רבות וסיפור משפחתי של מלנומה לעתים ממליצים לבצע מיפוי שומות ממוחשב פעם בשנה". 


כיצד מטפלים?

אם נמצאה שומה חשודה היא מוסרת (על ידי רופא/ת העור או פלסטיקאי/ת) בהרדמה מקומית או כללית וניטלת ממנה דגימה אשר נשלחת לבדיקה פתולוגית (ביופסיה). על סמך המראה שלה במיקרוסקופ ניתן לקבוע אם היא שפירה או ממאירה (מלנוציטים תקינים או כאלו שהפכו לתאי מלנומה). "אם השוליים לא נקיים מתאים סרטניים, כפי הנראה צריך יהיה להרחיב את הכריתה בניתוח ולעשות בדיקות נוספות (כגון אולטרסאונד או PET-CT) כדי לזהות את היקף הגידול בגוף ולהחליט על הטיפול האונקולוגי הנדרש", מציינת פרופ' גרינברגר.


כיצד ניתן להפחית את הסיכון למחלה?

ישנן כמה דרכים:

  • בשעות 16:00-10:00 (כאשר עוצמת הקרינה מרבית) מפחיתים את החשיפה לשמש ושוהים בצל, חובשים כובע רחב שוליים וביגוד מגן (כגון בגד ים עם שרוולים), ומורחים מסנן קרינה בעל מקדם הגנה גבוה (SPF 30 לפחות). יש למרוח כמות נדיבה כחצי שעה לפני החשיפה לשמש ולמרוח שוב מדי שעתיים ולאחר טבילה במים.
  • נמנעים משהייה במכונת שיזוף (שגם מייצרת קרינת UV).
  • לילדים בסיכון מוגבר למלנומה מומלץ להגיע למעקב שגרתי אצל רופא/ת עור/ עור ילדים פעם בשנה. הבדיקה צריכה לכלול סריקה של כל שטח הגוף כולל הקרקפת, כפות הידיים, רגליים ועכוז.
  • כשמדובר בתינוקות עד גיל חצי שנה – יש להפחית את חשיפתם לשמש עד כמה שניתן.


למה להיבדק ולטפל דווקא בשיבא?

בשיבא קיימת מרפאת עור ילדים שבה רופאות מנוסות, בעלות גישה לילדים, מבצעות סריקת שומות. כאשר מתגלה שומה חשודה היא מוסרת בהרדמה מקומית או כללית, לפי הגיל ויכולת שיתוף הפעולה של הילד/ה ורצון ההורים. אם מאובחנת מלנומה, הטיפול (כגון ניתוח, תרופות ביולוגיות או אימונותרפיות) ניתן על ידי צוות רב-תחומי הכולל רופאי עור, פלסטיקאים והמטואונקולוגים ילדים.