סימנים מוקדמים לאוטיזם

היכולת לזהות סימנים מחשידים לאוטיזם נלמדה על סמך מחקרים שנעשו בקבוצות סיכון, כגון אחים בספקטרום האוטיסטי, ועל האפשרות של הורים ואנשי מקצוע לעקוב אחר התפתחות התינוק כבר מרגע הלידה. גם ה-5-DSM (ספר האבחנות של האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי) שפורסם ב-2013 תרם לעלייה בשיעור האבחון המוקדם של אוטיזם כשציין שסימנים מחשידים יכולים להופיע כבר בינקות.

אבחון מוקדם יכול להוביל לטיפול מוקדם ואפקטיבי ביותר. מחקרים מוכיחים כי טיפול כזה, בכל הלקויות ההתפתחותיות, עשוי לשפר משמעותית את התפקוד של הילד בכל תחומי החיים ולהפכו לעצמאי. כך למשל, יש להקנות לילד שמתקשה לדבר אמצעי תקשורת אחרים שיסייעו לו להביע את רצונותיו, מוקדם ככל האפשר. לדוגמה, ללמד אותו לבקש לאכול באמצעות תנועה שמראה לכיוון הפה או תמונה של האוכל שהוא רוצה לאכול. סימונים שכאלו נקראים תקשורת תומכת וחליפית והם צעד לשיפור התפקוד, לעצמאות ולהשתלבות חברתית ולימודית.  

מהי ההגדרה לאוטיזם ומתי ניתן לזהות סימנים מחשידים?

5-(SM מגדיר אוטיזם כלקות שתסמיניה חברתיים ותקשורתיים בעיקרם; הוא מחלק את ההגדרה לחסך ביצירת קשר חברתי: למשל בהדדיות חברתית-רגשית, בהתנהגות תקשורתית לא מילולית ובפיתוח מערכות יחסים והבנתן; ולהתנהגות חריגה וחזרתית: תנועות שחוזרות על עצמן (למשל נפנופי ידיים), שימוש בחפצים בדרך לא שגרתית (למשל הרחתם), חוסר גמישות והיצמדות לשגרה מסוימת או לדפוסים טקסיים (למשל סגירת או פתיחת דלתות/ מגירות/ אורות שוב ושוב), ויתר או תת-תגובה לגירוי חושי סביבתי (למשל רתיעה ממגע או חוסר יכולת לסבול צלילים מסוימים).

על פי ההגדרה, סימנים מחשידים לאוטיזם יופיעו כבר בשנה הראשונה והשנייה לחיים, אך הם עשויים שלא להתבטא במלואם עד השלב שבו עולה רמת הדרישות החברתיות.

מהם הסימנים המחשידים לאוטיזם בינקות?

תינוק מתחיל לתקשר עם העולם ולהפעיל את גופו מבחינה מוטורית כבר בימיו הראשונים. לכן, עיכוב בציר התפתחות זה מצריך בדיקה.

• שפה: בתחילת חייהם תינוקות משמיעים קולות ולאחר מכן ממלמלים ויוצרים הברות. בהמשך הברות אלו הופכות למכוונות, כלומר למילים. בין גיל שנה לשנתיים הבעת השפה והבנתה מתפתחות מהר מאוד, והציפייה היא שבסביבות גיל שנה התינוק יגיד לפחות שתי מילים. על כן, תינוק שבגיל זה כלל לא אומר הברות או מילים, או שעד גיל שנתיים אומר מעט מאוד מילים ולא מעשיר את אוצר המילים שלו או רוכש צירופים, מעורר חשד להפרעת תקשורת ומצריך בירור.
   
• תקשורת לא מילולית: תינוק צריך ליצור קשר עין מרגע הלידה, לחקות הבעות פנים (למשל של בהלה או שמחה של ההורה) כבר בהיותו בן שבועיים, להתחיל לחייך לפני גיל חודשיים, ולהגיב לשמו לפני גיל שנה. בנוסף, במהלך השנה הראשונה לחיים, הוא אמור לפתח שפת גוף עשירה עם מחוות כגון הצבעה מוכוונת, כפיים, שלום, תנועות ראש של כן ולא, ולהתייחס גם לשפת הגוף של האחר (למשל לעקוב אחר המבט של ההורה). חוסר בתפקודים אלו הוא סימן להפרעת תקשורת ומצריך בירור.
   
• מוטוריקה: פעוטות על הספקטרום האוטיסטי מתאפיינים לרוב בעיכוב התפתחותי קל (למשל בהליכה) ומשתמשים בגופם אחרת מבני גילם. לדוגמה, עושים תנועות חוזרות, כגון נענוע או ניעור הידיים שוב ושוב. סימנים כגון אלו עשויים לייצג התנהגויות מוטוריות חריגות שמצריכות בירור.

בנוסף לאלו, סימנים מחשידים לאוטיזם בינקות, שחלקם נצפו במחקרים, עשויים להיות: פסיביות יתר כגון חוסר בכי וחוסר עניין בסובב (היעדר סקרנות), היעדר משחק הדדי או סימבולי (המשקף את יכולתו של הילד לייצג את העולם החברתי), שימוש לא תפקודי בצעצועים (כגון חקירת יתר של חלקים קטנים), חוסר רצון או התנגדות לינוק/ לאכול, קושי בהסתגלות למרקמי מזון חדשים, פעילות יתר כגון בכי מתמיד (ללא סיבה רפואית), קשר עין ישיר עם חפצים, חוסר תגובה לקול של ההורה ולנוכחותו, רגישות יתר למגע או חוסר התייחסות אליו, חזרות מרובות על מעשה כלשהו, וגדילה מואצת או אטית של היקף הראש עם סממנים נוירולוגיים לא תקינים.

ניתן לסכם ולומר כי יש כמה נורות אדומות שמצריכות בירור התפתחותי בחשד לאוטיזם. העיקריות שבהן הן היעדר קשר עין וחוסר יחס לאחר, בעיקר לאדם קרוב, חוסר התייחסות לקריאה בשם, אי אמירת שתי מילים לפחות, ואי ביצוע מחוות גופניות כגון הצבעה מוכוונת. אם הסימנים הללו לא משתנים עד גיל שנה, יש לגשת לאבחון נוירו-התפתחותי.

מהו אבחון נוירו-התפתחותי?

אבחון זה כולל סקירת תולדות המשפחה, אבני הדרך בהתפתחות, וגורמי סיכון (כגון לידה מוקדמת), ובדיקה פיזית, נוירולוגית והתפתחותית על ידי מגוון אנשי מקצוע (כגון פסיכולוג/ית, מרפא/ה בעיסוק, קלינאי/ת תקשורת ופיזיותרפיסט/ית).

במרכז קש״ת חלק מהבדיקות נעשות על ידי שני אנשי צוות במקביל כדי לייעל את התהליך.

לעתים האבחון יגלה שהסימנים המחשידים מעידים על תופעות אחרות (כגון לקות ראייה) שדורשות טיפול פשוט יחסית (כגון משקפיים) או על איחור התפתחותי כללי (בשני תחומי התפתחות לפחות). אם הסימנים מעידים על אוטיזם או לקות התפתחותית אחרת, חשוב לטפל בילד בהקדם כדי לנסות לשפר את תפקודו.

טיפול במרכז קש"ת

ילדים שאובחנו עם אוטיזם יכולים להשתלב בתוכניות קש"ת - תuכניות בריאותיות מקדמות לילדים שמשולבים במסגרות רגילות או בגן האבחוני. בדומה לשאר העולם, גם במרכז קש״ת חלה ירידה הדרגתית בגיל האבחון ובעקבות כך בגיל תחילת הטיפול. התפקוד של מאות ילדים שטופלו במסגרות של מרכז קש״ת השתפר משמעותית, חלקם אף קיבלו אבחנות חדשות במקום האבחנה החד-משמעית באוטיזם, כגון לקויות שפה או קשב וריכוז, ויותר מ-80% מהם השתלבו בבתי ספר רגילים.