עין עצלה

שם באנגלית: Amblyopia

מהי עין עצלה?

עין עצלה היא הסיבה הנפוצה ביותר לפגיעה בראייה אצל ילדים. התמונות שעוברות מעין זו למוח פחות חדות מאלו שעוברות מן העין השנייה (כלומר, מטושטשות). שנות הילדות הן תקופה קריטית להתפתחות הראייה, שבה נבנים הקשרים בין העיניים למוח; עד גיל שמונה בערך המוח לומד להשתמש בשתי העיניים יחדיו, ואם הוא מקבל מעין אחת תמונות מטושטשות, הוא מעדיף להתעלם ממנה ולהשתמש בעין החזקה. כך היא הופכת עצלה והראייה נפגעת. במקרים נדירים הקלט בשתי העיניים לא תקין ואז שתיהן הופכות עצלות.

באופן תקין, קרני האור שמגיעות לעין נשברות ומתרכזות על פני הרשתית ומתקבלת עליה תמונה חדה. משם היא מועברת דרך עצב הראייה למוח ומפוענחת.

מהם גורמי הסיכון?

עין עצלה מתפתחת אצל כשלושה אחוזים מהילדים, בתקופה שבה מערכת הראייה לא בשלה עדיין. הסיבות להיווצרותה הן בעיקר:

• פזילה: מצב שבו עין אחת מסתכלת על המטרה והשנייה אינה מיושרת איתה (למשל פונה פנימה או החוצה). כך, המוח מקבל מכל עין תמונה שונה וכדי להימנע מראייה כפולה ולראות חד וברור, הוא מדכא את התמונות שמגיעות מהעין הלא מיושרת והיא הופכת עצלה.
• ליקוי בתשבורת: במצב זה קיים פער גדול בתשבורת (כוח שבירת קרני האור) בין שתי העיניים (כלומר: חדות הראייה בעין אחת פחותה בהרבה מהעין השנייה ונדרש לה מספר הרבה יותר גבוה במשקפיים) או שקיימת בשתיהן תשבורת קיצונית (חדות הראייה נמוכה מאוד בשתי העיניים ונדרש להן מספר משקפיים גבוה מאוד). כך עשוית להתקבל במוח תמונות מטושטשות ולא ממוקדות (מעין אחת או שתיהן) שהוא לא יתאמץ לפענח ועלולות להתפתח עין עצלה/ עיניים עצלות.
• חסימה בראייה: מצב שבו ציר הראייה בעין אחת או שתיהן נחסם עקב בעיה אנטומית ואין מעבר של אור/ תמונה דרך העין. זאת למשל בשל צניחת עפעף (פטוזיס) מולדת – שבה העין לא מצליחה להיפתח במלואה ונגרמת הפרעה בשדה הראייה, או ירוד (קטרקט) מולד – מצב שבו עדשת העין עכורה ונפגעים מעבר המידע החזותי לעין, חדות הראייה ואיכותה. כך התמונות שהמוח קולט מהעין מטושטשות ומעורפלות והוא לא מתאמץ לפענחן, מה שמוביל לעין עצלה/ עיניים עצלות.

מהם התסמינים?

לא תמיד מופיעים תסמינים ברורים כגון פזילה והפרעת ראייה (בוודאי כשעין אחת רואה היטב) בעקבות העין העצלה, ולכן גילויה עשוי להתעכב. לפיכך חשוב שילדים יגיעו לבדיקות ראייה שגרתיות (בגיל חצי שנה-שנה ובגילי שלוש ושש). ככל שמטפלים מוקדם יותר בגורם לעין העצלה, סיכויי ההצלחה עולים משמעותית. אם התופעה נמשכת שנים רבות עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לראייה. שכן המוח לומד להתעלם בקביעות מהעין העצלה והקשרים ביניהם נחלשים.

איך מאבחנים?

בבדיקת הראייה השגרתית (שלרוב מתבצעת במסגרת טיפת חלב) מכסים לילד/ה עין אחת כל פעם ומבקשים ממנו/ה להביט בתמונות ולזהות עצמים מוכרים בגדלים שונים וממרחק משתנה. ילדים גדולים יותר מתבקשים לזהות אותיות ומספרים בגדלים שונים על לוחות. אם מתגלה הבדל בתוצאות הבדיקה בין שתי העיניים, הוא יכול להעיד על עין עצלה. במקרים אלו נדרשת בדיקה יסודית אצל רופא עיניים לילדים. בדיקה זו כוללת: הזלפת טיפות להרחבת האישונים, הטלת אור על העין ובחינת כוח התשבורת ומיקום שבירת הקרניים (למשל לפני הרשתית – מה שמעיד על ליקוי בראייה), בחינת פזילה (בודקים בפנס ייעודי את תנועות העיניים ויכולת התמקדותן והיכן משתקף רפלקס האור המוחזר מהן. במצב תקין הוא במרכז האישון. אם הוא סוטה, מדובר בפזילה וניתן למדוד את מידת סטייתה), ובחינת חלקי העין במנורת סדק. 

איך מטפלים?

כאשר האבחנה היא עין עצלה על רקע ליקוי תשבורת ניתן מרשם למשקפיים שצריך להרכיב בקביעות. כאשר האבחנה היא עין עצלה על רקע ליקוי תשבורת ו/או פזילה, והמשקפיים לא מסייעים לחדות הראייה, מומלץ טיפול ברטייה. חלק מהילדים אינם זקוקים למשקפיים אך עדיין זקוקים לרטייה כדי לשפר את הראייה בעין העצלה.

הרטייה מגיעה בצורת מדבקה (היפואלרגנית לרוב) או כיסויי בד שניתן לחבר למסגרת המשקפיים. מכסים עמה את העין החזקה, מה שמאלץ את המוח לחזק את אזורי העיבוד שמקבלים תמונות מהעין החלשה ומעלה את הרזולוציה שלה. מספר שעות כיסוי העין (שעתיים-שש שעות במהלך היום) נקבע בהתאם להמלצת הרופא/ה, חומרת המצב וגיל הילד/ה. בית הספר/ גן עשוי להיות מקום טוב לעטיית הרטייה כיוון שהוא מסיח את דעת הילד/ה. חשוב לשתף את הצוות החינוכי בטיפול ומטרתו.

תחילת השימוש ברטייה עשויה להיות מלווה בקושי בתפקוד, בייחוד אם הראייה בעין החלשה ירודה מאוד, וייתכן שתצריך השגחה, הרגעה ועידוד. התפקוד יתחיל להשתפר יחד עם התחזקות הראייה. הצבת יעדים ומתן תגמולים יכולים להגביר את המוטיבציה של הילד/ה ולתרום להצלחת הטיפול. חוסר שיתוף פעולה הוא לעתים קרובות הסיבה לכך שהראייה לא משתפרת.

אין זמן מוגדר להשלמת הטיפול, הוא אישי לכל ילד/ה ועשוי להיות ממושך. מתבצע מעקב רפואי קבוע אחר חדות הראייה. המלצת הטיפול מתעדכנת לפי קצב השיפור בראייה, שנבחן בבדיקות חדות ראייה, ו/או לפי שיפור בזווית הפזילה אם קיימת. הטיפול מופסק כאשר השיפור בראייה נותר יציב לאורך זמן (לרוב הוא מושג בתוך שלושה ביקורים רצופים אך לעתים בתוך חודשים עד שנים). לעתים המעקב נמשך גם לאחר הפסקת הטיפול כיוון שהמצב יכול לחזור לקדמותו ולהצריך המשך שימוש ברטייה. אם לא חל שיפור בראייה למרות שיתוף פעולה מלא, צריך להגיע לבירור נרחב אצל רופא/ת עיניים ילדים, לבחון את הסיבות לכך ולבחור בטיפול אחר במידת האפשר.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא? 

מכיוון שבמרפאת עיניים ילדים בשיבא מאבחנים מחלות עיניים ופזילה בילדים ומבוגרים ומטפלים בהן בטכנולוגיות חדשות ומתקדמות שלא תמיד קיימות בקהילה.