הכול אני יכול: עצמאות אצל ילדים החל מגיל שנה

אביבית יוחנן, ראש תחום ריפוי בעיסוק במכון להתפתחות הילד

מיום לידתם, התינוקות שלנו זקוקים לטיפול צמוד ותלויים לחלוטין בהוריהם בכל פעילויות היומיום - האכלה, הלבשה, רחצה ועוד. אבל כדאי לדעת שהדרך הארוכה מתינוק לאדם עצמאי מתחילה כבר בגיל מוקדם מאוד. השאיפה שלנו, כהורים, היא לגדל ילד בעל דימוי עצמי ותחושת מסוגלות גבוהים, הפועל באופן עצמאי. מחקרים מראים שפיקוח הדוק והגנת יתר של ההורים על הילדים, מונעים מהילדים לפתח "אני עצמי" נפרד מהוריהם ומחזקים את התלות בהם. חשיפת הילד להתנסויות "של גדולים" כבר מגיל צעיר תחזק את תחושת המסוגלות שלו והביטחון שהוא יכול לבד. אנחנו, כהורים, ננסה לסייע לילדים שלנו ללמוד איך להיות עצמאיים, על ידי התנסויות קטנות. למשל, כשאימא או אבא משחקים עם התינוק הקטן ברעשן, אפשר להניח לו את הרעשן ביד ויחד עם ההורה לקשקש בו, כך הוא יקבל פידבק תחושתי כהכנה ליום שיוכל לעשות זאת באופן עצמאי. לא נצפה שהוא באמת יחזיק את הרעשן, אבל נתחיל ללמד אותו את המצופה ממנו כשיהיה גדול יותר.

מאיזה גיל אפשר להתחיל?

מרגע שיש שליטה ידנית, כשהתינוק או התינוקת יודעים לכוון את היד ולאחוז בדברים, אפשר להתחיל להראות להם כל דבר שנרצה ללמד אותם להיות עצמאים בו ולעשות לבד. כהורים, נרצה תמיד לעודד את הילד להתנסות. בגילאים האלה חשובה במיוחד ההתנסות והחוויה, ולא העשייה העצמאית לגמרי. כשהתינוק בן כמה חודשים, נכוון את הידיים שלו לבקבוק, גם אם הוא עוד לא באמת יחזיק את הבקבוק, ואם הילד בן שנה וכבר יושב בכיסא, ניתן לו להחזיק כפית כשהוא יושב לאכול או שנאפשר לו לאכול עם הידיים, ולא נצפה שהוא יאכיל את עצמו בכמות הרצויה. חשוב  לאפשר לו להתנסות בסביבה מהנה ולא מלחיצה.

איך מעודדים את הילדים לעצמאות החל מגיל שנה?

אוכל. לקראת גיל שנה אנחנו כבר יושבים איתם לאכול, ואז כדאי להדגים לילד איך עושים את זה לבד. ילד בן שנה כמובן לא יאכל לבד בצורה איכותית, ויש להיזהר מלהכניס אלמנט של לחץ, כאילו הוא צריך או מצופה לאכול לבד ויפה, אבל אפשר להתחיל להראות לו את הכיוון של אכילה לבד. אם, למשל, הילד מתחיל בגיל שנה לאכול מאכלי חלב, אז אני אגיש לו עם הגבינה גם כפית, ואתן לו לתרגל התכווננות עם הכפית אל תוך הפה, שילמד את המסלול שהכפית צריכה לעשות אל הפה. בפעם הראשונה הוא לא יצליח לכוון את הכפית לפה או שהמזון יישפך בדרך, אבל עם הזמן והמשחק עם האוכל יילמד לעשות זאת נכון. חשוב לשים לב לתגובות שלנו, ההורים, במיוחד בהתנסויות הראשונות: עלינו להמשיך ולעודד את הילד ולחזק אותו על ההצלחות הקטנות, על מנת שירצה להמשיך להתנסות לבד.
אפשר גם לתת לפעוטות לעזור בהכנת המזון. כמובן שלא ניתן לילד בן שנה לחתוך משהו בסכין, אבל הוא יכול לעזור, למשל, בערבוב עיסת עוגה, בעזרת כף גדולה. בגיל שנה וחצי-שנתיים אפשר לתת לו להתנסות יותר, עם אביזרים מותאמים, לא מסוכנים, כמו סכין מפלסטיק, שבעזרתה יחתוך מזון רך.

לבוש. כבר אצל תינוקות צעירים אפשר לעודד עזרה בהלבשה – כשהתינוק מושך את הזרוע החוצה מהשרוול, הוא עוזר לנו להחליף לו חולצה. מהרגע שהתינוק או התינוקת עומדים, או כשכבר יש להם הבנה ותקשורת שפתית, אפשר לעודד אותם להתנסות בהלבשה: למשל, כשמלבישים להם מכנסיים  נבקש מהם למשוך את המכנסיים למעלה.
בנוסף, דרך הלבוש ניתן לתרגל את היכולת לבחור. בחירה מבלי שמישהו מחליט לי, היא התוצר הסופי של עצמאות. עם זאת, בגיל שנה וחצי, ניתן לאפשר לילדים לבחור מה הם לובשים אבל עדיין בשליטה שלנו, תוך הצגת שתי אפשרויות לבוש לבחירה. כאן חשוב לדעת לשחרר: אם החלטנו שמאפשרים לילד לבחור, והוא בוחר משהו שפחות נראה לנו, עלינו לזרום עם הבחירה של הילד. בנוסף, כשנותנים לילד את אפשרות הבחירה יש לקחת בחשבון שייתכן שבסופו של דבר הוא יבין שעשה טעות, גם כזו שעשויה לתסכל אותו ולגרום למפח נפש (לילד). במקרה כזה נרצה שהילד יקבל את האחריות לבחירה המוטעית שלו מבלי שההורים ייקחו את החוויה הזו על עצמם. הילד צריך ללמוד ולחוות גם את התחושה של טעות.

משחק. ברגע שהתינוק זוחל, כבר יש לו גישה לסביבה. על הסביבה הפיזית להיות נגישה ומותאמת לילד, על מנת לעודד עצמאות. ההורים צריכים להחליט במה נותנים לילד להתנסות לבד, ולהתאים את הסביבה. למשל, לתינוק שמתחיל לזחול, אפשר לשים משחקים במקום נגיש, אם זה על הרצפה או על משטח הפעילות, כדי שיוכל לזחול לשם ולבחור את המשחקים שהוא רוצה, וניתן לו לחקור לבד את המשחק. הבחירה לבד עוזרת להתפתחות הקוגניטיבית, התחושתית והמוטורית – כל מה שיכולנו לבקש. כשהתינוקות כבר הולכים לבדם, נניח את המשחקים בארונות או במדפים, או בכוורת, בצורה כזו שהם יהיו נגישים ומול העיניים, כדי שהפעוט יכול לבחור לשחק בלי שההורה יצטרך להציע לו. באופן כללי אם אנחנו רוצים לאפשר לילדים לא להיות תלותיים בנו.

רחצה. בגיל שנה או שנה וחצי אפשר כבר לתת לתינוק/ת באמבטיה את הספוג ביד. באמצעות המשחק עם הספוג ניתן ללמד אותם את פעולת הסיבון. ההורה כנראה יצטרך לחזור על סיבון האזור הזה, אבל כך התינוק ילמד איפה הגוף שלו ולאן הוא יכול להגיע עם הספוג. בגיל צעיר מאוד אפשר גם להושיט לילד מברשת שיניים, שיכניס אותה לפה וישחק איתה בפה. זה לא יהיה צחצוח שיניים תקני, אבל  כך הוא יתנסה בללמוד לצחצח לבד (בכל מקרה, האחריות על צחצוח השיניים של הילדים היא של ההורים עד גיל 8).

טיפים חשובים להורים 

היו מוכנים למחיר של ההתנסות בעצמאות. צריך לדעת שמרגע שהתחלנו לצעוד בדרך לעצמאות, יהיו בלגן ולכלוך בדרך. הרבה מהגבינה שהתינוק מנסה לדוג עם כפית תגיע לרצפה, לכיסא, לשולחן, לשיער ולבגדים של הילד, וייתכן שגם לשיער ולבגדים של ההורים. ייתכן שהבקבוק שהתינוק מנסה להחזיק ייפול ויישפך על הרצפה. אם אנחנו נותנים לילדים קצת יותר גדולים את האפשרות למזוג לעצמם לכוס, אז לקחת בחשבון שזה יישפך, בפעם הראשונה, השנייה ואולי גם השלישית. גם המים שישפריצו לכל עבר באמבטיה הם חלק מהעניין. זה עלול לקחת יותר משחשבתם, אבל זה חלק מהעניין של ללמד ילדים להיות אדם בוגר ועצמאי. 

שמרו על עקביות. אם החלטנו לאפשר לילד לאכול לבד, אז לתת לו אפשרות לאכול כל ארוחה לבד, כשאנחנו כמובן לידו ומסייעים. אי אפשר לאפשר לבד ביום אחד ואז לסרב ביום אחר.

לתת לילדים את ההרגשה שהם יכולים. לא להיות שיפוטיים ולא לכעוס עליהם, לאפשר להם את ההתנסות בצורה משחקית ומהנה ולתת מחמאות וחיזוקים חיוביים במקומות נכונים. אם הילד לא מצליח לעשות משהו, אפשר לומר: "אני כאן, אני איתך, אני רואה אותך ואני סומכת עליך. לא נורא שזה נפל, בוא ננסה עוד פעם. בפעם הבאה נצליח יותר". להראות לו שזה בסדר שלא הצליח לו, ולתת לו לנסות שוב. רק אם נראה להם שאנחנו סומכים עליהם, נייצר תחושת מסוגלות.

אם הילד מתקשה – להראות לו איך לעשות. אפשר להדגים על עצמנו איך עושים את זה, עם הרבה סבלנות.

למה כדאי לעודד לעצמאות?

כהורים אנחנו שואפים שהילד שלנו יהיה עצמאי, שיידע שהוא יכול לעשות דברים בלעדינו. כשהילד עושה לבד, מתנסה לבד, הוא מתחיל לחקור, נחשף לדברים ומתפתח מוטורית. הורים שלא מאפשרים לילדים להתנסות, כי הם מפחדים שיישבר משהו או יקרה משהו, עלולים לגרום לילדים להימנע מאינטראקציות ולפחד מהתנסויות חדשות. כדאי להורים לעודד את הילדים להתנסות, ולחשוב כיצד יוכלו לעזור להם, לאן עוד הם יכולים לקדם את הילד, בהתאם לגיל ולהתפתחות האישית שלו. 
זיכרו, ילד עצמאי הוא ילד שעושה דברים לבד, בנפרד מההורים, דבר המאפשר להורים להתפנות לעיסוקים אחרים.

קחו נשימה עמוקה: בתחילת התהליך רק חלק מהאוכל יגיע אל הפה של התינוק