חיסון ילדים ובני נוער

מעודכן לנובמבר 21'

הגל הרביעי של הקורונה כבר כמעט מאחורינו, אבל הקורונה עדיין כאן. למעשה, מתוך כ-500 נדבקים מדי יום, כמחצית מהם הם ילדים בגילאי 11-5, שההחלטה לחסן אותם, התקבלה ממש עכשיו. אישור מתן חיסון לבני 16-12, ניתן במהלך קיץ 2021, זכה להיענות גבוהה והמבצע עדיין בעיצומו. ההחלטה לצאת במבצע חיסונים גם לילדים קטנים יותר, התקבלה לאחר שיקלול היבטים שונים: נתונים מחברות התרופות, הידע שהצטבר על המגיפה, הצדקה רפואית ובטיחות החיסון. ההחלטה אם לחסן את הילדים בגיל אלה בפועל נמצאת - במו בכל חיסון אחר המוצע לילדים בישראל - בידי הוריהם. 

איזה חיסון יקבלו בני ה-5-11?

תרכיב החיסון שיקבלו הילדים בגילאים אלה הוא אותו תרכיב שקיבלו המבוגרים אבל בהכנה אחרת: הכמות עצמה קטנה יותר - 10 מיקרוגרם לעומת 30 מיקרוגרם, הוא מופק בהכנה מיוחדת ומגיע בבקבוקונים שונים. כל החיסונים יהיו חדשים. החיסון של חברת פייזר הוא היחיד שמאושר כרגע. בניגוד לאוכלוסיה בוגרת יותר, שקיבלה את מנת החיסון השנייה כעבור שבועיים, ילדים בגילאי 11-5 יקבלו את המנה השנייה כעבור שלושה שבועות. ההגנה מפני הקורונה מגיע כשבוע לאחר מתן המנה השנייה. לא ידוע עדיין אם יהיה צורך במתן מנת בוסטר בעתיד, כיוון שבגילאים אלה דעיכת החיסון איטית יותר מאשר בקרב מבוגרים. 
 

למה לחסן ילדים ובני נוער נגד קורונה דווקא עכשיו, כשהגל נמצא בדעיכה?

1. אפשרות של גל חמישי. הסיכוי לגל נוסף גבוה למדי. ההבדל: אם רוב האוכלוסיה תהיה מחוסנת, הגל יהיה קטן יחסית. לעומת זאת אם חלקים נרחבים באוכלוסייה לא יתחסנו, הגל יהיה משמעותי. חשוב לזכור שלמרות שאנו רואים שהווריאנטים השונים לא מביאים לתחלואה קשה בקרב ילדים, אחד הדברים שאנחנו חוששים ממנו הוא וריאנט שיפגע בעיקר בילדים ואז, קבוצת הילדים הלא מחוסנים תהיה בסיכון גבוה. חשוב לזכור שגם כשהחיסון מותאם לווריאנט מסוים, הוא יעיל – אומנם לא תמיד באותה המידה -  אבל חברות התרופות והממשלות עובדות כל הזמן כדי לעדכן את החיסון.
2. Long Covid – גם ילד שנדבק בקורונה והיה א-סימפטומטי, כלומר לא סבל מתסמינים, יכול לפתח תסמינים מאוחרים, כמו קוצר נשימה, הפרעות בזיכרון, הפרעות ביכולות הקוגנטיביות, תופעות הנוגעות לשיער, למערכת ההורמונלית ועוד. ילדים שחלו בקורונה והחלימו מהמחלה החריפה סוחבים את תופעות הלוואי. בישראל, סדר הגודל של הילדים הלוקים בתופעה הוא 500-1,000 ילדים. בעולם התופעה מדווחת במידה רבה יותר. חלק מהמחקרים מראים כי אחד מכל חמישה ילדים שחלו בקורונה יפתח לונג קוביד. חשוב להדגיש כי מי שחלה בקורונה והיה מחוסן, לא יפתח לונג קוביד. לא נצפה אף ילד שחלה בתופעות, גם לא במבוגרים.
    
3. פוסט קורונה – ילדים גם סובלים מתסמונת מיוחדת, תסמונת הפוסט קורונה, שבה הגוף מייצר תגובה מאוד מאוחרת לווירוס ומפתח תסמונת דלקתית רב-מערכתית קשה הכוללת במקרים רבים גם דלקת בשריר הלב. עשרות ילדים בישראל חלו בפוסט קורונה ונזקקו לטיפול ממושך.
    
4. בידוד – התפשטות המחלה, הבידוד וסגירת בתי הספר הובילו לתופעות קשות של הפרעות חרדה, קשיי שינה ודיכאון. הימנעות מהצורך בסגירת מוסדות חינוך עקב התפרצויות ומהצורך ביציאת ילדים ובני נוער לבידוד היא בעלת חשיבות עליונה לבריאותם הפיזית והרגשית. השילוב של גורמים אלו יחד מצדיק בצורה חד משמעית לילדים בגילאי 11-5 וגילאי 16-12.
    
5.  בריאות הציבור – כל זמן שיש נפח אוכלוסייה שלא מחוסן  – הילדים – הקורונה לא תיעלם. לילדים, ועוד יותר מכך לבני נוער, יש תפקיד בהפצת המחלה. בחודשים האחרונים שיעורם היחסי עלה כגורם מידבק הן לילדים אחרים והן למבוגרים.

מהי תסמונת PIMS?

מדובר במחלה שמופיעה רק אצל ילדים שהחלימו מקורונה, כאשר חלק מהילדים כלל לא ידעו שנדבקו במחלה, כי לעיתים היא א-סימפטומטית. כחודש לאחר שהחלימו מווירוס הקורונה, הופיעה פגיעה רב מערכתית, כשהפגיעה המשמעותית ביותר היא בלב ובריאות.ה-PIMS מופיע בעיקר בצעירים, יותר בגילאי העשרה ושנות ה-20 המוקדמות, כאשר הוא שכיח מעט יותר בבנים מאשר בבנות.

תופעה זו נדירה מאוד, עד כה אושפזו פחות ממאתיים ילדים שסבלו ממנה. ההערכה היא שכ-300 אלף ילדים בישראל חלו בקורונה, כלומר, התופעה קורית אחת ל-1,000-1,500 ילדים. כשהיא קורית, התחלואה משמעותית. אם תופסים את המחלה בזמן יש דרך לטפל בה ולרוב ניתן למנוע מהילדים להגיע למצב קשה. למרות המאמצים, יש לא מעט ילדים שהגיעו למצב קשה ונזקקו לתמיכה משמעותית ושימוש באקמו. גם בארץ וגם בעולם יש ילדים שסובלים עד היום מפגיעה קשה מאוד, חלקם גם נפטרו.
 
החיסון מגן מפני PIMS.לא נמצא דיווח על תחלואה בפימס בקרב ילדים ובני נוער מחוסנים. בוודאי לא בגלל החיסון וגם לא בהדבקה מקורונה שעשויה לקרות גם לאחר החיסון.
 

ומה עם תופעות הלוואי של החיסון?

בנתונים שהצטברו בקרב מיליוני מבוגרים ובני נוער בגילאי 16-12 בעולם שכבר התחסנו, מלבד תופעות מידיות כמו כאב במקום ההזרקה, מעט חולשה כללית וחום שחולפות אחרי יומיים. ישנן תופעות לוואי נדירות יותר, בגילאים הצעירים ובניסויים שערכו בקבוצת הגיל 5-11, תופעות אלה כמעט ואינן קורות, לא דווח על אף ילד שקיבל תופעת לוואי מסוג זה.

תופעה הקשה העיקרית היא דלקת קרום הלב – Myocarditis – תופעה שקורית בסדר גודל של אחת לכמה אלפי מחוסנים. התופעה  אומנם מורכבת אך בכל המקרים שתועדו בישראל בקרב מבוגרים מחוסנים היא הופיעה אבל חלפה ולא הותירה זכר במחוסנים שלקו בה. מצד שני, אנו יודעים על מקרי קורונה בגילאים אלה ודלקת בשריר הלב שהקורונה גורמת לה, יכולה להתרחש בקרב ילדים. גם כאן התופעה נדירה אך היא קורית הרבה יותר בקרב ילדים שנדבקים בקורונה מאשר בקרב הילדים המחוסנים.

מהם הסימנים שצריך לפנות למיון?

יש להתייחס לווירוס הקורונה בילדים כמו לכל וירוס אחר. כאשר מתפתחים סימנים של חולשה משמעותית, קוצר נשימה או אפאטיות יש לגשת למיון שיבא ילדים.
 

ד"ר איתי פסח ממליץ להתחסן בתשדיר של משרד הבריאות:

שאלות על ילדים בקבוצות סיכון:

איך מטפלים בהתקפי אסתמה של ילדים שחלו בקורונה?

בינתיים אין שינוי בהנחיות הקליניות לטיפול בהתקפי אסתמה של חולי קורונה. לכן, אם ילד אסתמטי נדבק בקורונה וסובל מהתקף (שיעול, צפצופים, לחץ בחזה או קוצר נשימה), יש לטפל בו כרגיל – באמצעות משאף במינון מוגבר – ואם צריך אז גם בסטרואידים בסירופ או בכדורים (בטנזול/ דנלון/ פרדניזון). אם מתפתח גם חום, אין צורך לרוץ מיד לרופא ויש לנסות לטפל בתרופות להורדת חום בבית. ניתן לקבל הנחיות בטלפון מרופאים/ות ומוקדי אחיות בקופת החולים.

מובן שעל ההורים לגשת עם הילד לרופא ילדים כאשר הם לא מצליחים לטפל בהתקף האסתמה. בשל המצב יש להשתדל לא לפנות למיון, אלא אם כן יש קוצר נשימה משמעותי ואין רופא ילדים זמין בקופת החולים.

תקופת הפריחה שבה אנו מצויים מעלה את הסיכון לאלרגיות והתקפי אסתמה ועלולה להחמיר את התחלואה. לכן אם ילד מקבל טיפול מונע (נוגד אלרגיה), זה לא הזמן לשנותו.

האם ילדים עם מחלות מעי דלקתיות הם בסיכון מוגבר לחלות בקורונה?

לפי דיווחים שהתקבלו מעמיתינו ממדינות אחרות, עד כה רק חולים ספורים במחלת מעי דלקתית נדבקו בנגיף. אם מחלות מעי דלקתיות (IBD) היו גורם סיכון להידבקות בנגיף, היינו רואים הרבה יותר מטופלים כאלו שחלו בו. לכן, כרגע אפשר להעריך בזהירות שהם לא נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בנגיף ולמחלה קשה בהשוואה לשאר האוכלוסייה. כמובן שאנו זקוקים למידע נוסף בנושא והנתונים מתעדכנים מדי יום.  

ההמלצה של האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, החוג למחלות מעי דלקתיות בישראל ואיגודים אחרים בעולם – היא להמשיך את הטיפול התרופתי למחלת המעי ללא שינוי. הפסקת הטיפול עלולה להעלות את הסיכון למהלך מחלה קשה יותר ולסיבוכים.
 

האם מומלץ לילדים עם מחלות כשל חיסוני לא להגיע לקבלת טיפול?

בהחלט לא. הטיפולים שיכולים לדכא את מערכת החיסון חיוניים למחלת הרקע שבעבורה ניתנו. הסכנה בהפסקתם (החרפת המחלה) גבוהה בהרבה מהסכנה שבהידבקות בקורונה. המידע לגבי הסיכון של ילדים עם כשל חיסוני להידבק בקורונה ולחלות במחלה קשה הוא דל ביותר. עם זאת, ידוע כי לילדים אלו סיכון גבוה לזיהומים, בפרט במערכת הנשימה.

האם מסוכן לחסן ילד שחלה בשיתוק בל?

שיתוק בל הוא שיתוק של עצב הפנים שקורה כתגובה אוטואימונית לזיהום ויראלי. במבוגרים שסבלו משיתוק בל, החיסון עורר מחדש את שיתוק הפנים. לכן, למי שחלה בשיתוק בל אין המלצה גורפת להתחסן. אם ישנו גורם סיכון מאוד משמעותי, כמו מחלת רקע שתשים את הילד בסיכון גדול אם יחלה בקורונה, נמליץ כן לחסן. בכל מקרה, מומלץ לפנות לרופא האישי בנושא.

למרכז הקורונה - עמוד מידע ראשי