תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

שאיבת הפרשות - סקשן


הגירוי שיוצרת הקנולה בקנה הנשימה מעורר הפרשות. ייתכן שבהתחלה יהיו לילדכם הפרשות מרובות ועם הזמן הן יפחתו. השיעול עשוי להיות חלש ופחות יעיל מהרגיל, לכן תצטרכו לשאוב את ההפרשות במכשיר סקשן וכך לסייע לילדכם לנשום ביתר קלות.


פעולת השאיבה במכשיר סקשן עלולה להיות לא נעימה ולגרום לתחושת מחנק. עם זאת היא הכרחית ותסייע לנשימת ילדכם. חשוב להסביר לו על כוונתכם לבצעה וכך ליצור שיתוף פעולה.


בימים הראשונים לאחר הניתוח ילדכם יזדקק לסקשן בתדירות גבוהה. בסמוך לשחרור הביתה התדירות תפחת, ותלמדו לזהות מתי צריך לבצע את הפעולה. הסתכלות, שמיעה ושימת לב לילדכם יעזרו לכם לקבל את ההחלטה. לעתים הילד ישתעל ויוציא בעצמו את הליחה, כך שלא יהיה צורך בשאיבה עמוקה אלא רק מהחלל החיצוני של הקנולה.


חשוב לבצע סקשן לפחות פעם ביום כדי להבטיח נתיב אוויר פתוח (רצוי בבוקר עם הקימה/ לפני השינה/ אחרי אינהלציה/ אחרי פיזיותרפיה נשימתית). עם זאת יש לזכור כי שאיבות מיותרות עלולות לגרום לגירוי מערכת הנשימה, לפציעת קנה הנשימה וליצירת כמות מוגברת של הפרשות, כולל דמיות.
 

מתי מבצעים סקשן?

• רעש של הפרשות בקנה הנשימה או שיעול עם ליחה.
• מצוקה נשימתית: מאמץ נשימתי, נשימה כבדה ועלייה בקצב הנשימות ו/או הדופק, חיוורון, כיחלון או אפרוריות באזור הפנים.
• בהנחת כף היד ניתן לחוש חרחורים בבית החזה.
• הילד באי שקט, עצבני, מזיע או בוכה ולא נענה לניסיונות הרגעה.
• ביצעתם פיזיותרפיה נשימתית והליחה לא יצאה ספונטנית.
 

 

הציוד הנדרש לביצוע סקשן

1. כפפה סטרילית
2. סליין 9.0% NaCl (תמיסת מי מלח) במזרק 5-2.5 cc
3. קתטר לשאיבה (קוטרו עד חצי מקוטר הקנולה)
4. מחבר לחץ/ Tip Finger (חלק המתחבר לצינור השאיבה)
5. כוסית חד-פעמית עם מים מזוקקים
6. מכשיר שאיבה
7. קנולה רזרבית במידה של הילד
8. קנולה נוספת בחצי מידה קטנה יותר מזו של הילד
9. אמבו להנשמה עם צינור מאריך ("אקורדיון")

 

איך מבצעים את הסקשן?

השאיבה תתבצע דרך הקנולה באופן סטרילי. יש לסמן את צינורית הסקשן לפי אורך הקנולה. שאיבה עמוקה יותר מאורך הקנולה עלולה לפצוע את קנה הנשימה.
1. הכינו את הציוד הדרוש וחברו את הקתטר ומחבר הלחץ למכשיר הסקשן.
2. הפעילו את המכשיר, ודאו שיש לחץ (נסו לבצע שאיבת מים מכוס).
3. הסבירו לילד על התהליך שעומד להתבצע.
4. ודאו שהוא נמצא בתנוחה הנוחה לביצוע סקשן.
5. רחצו ידיים.
6. לבשו את הכפפה הסטרילית על יד אחת ובעזרת היד השנייה הסירו את העטיפה מעל הקתטר, כך שרק היד הסטרילית תחזיק בו. זכרו, הקתטר סטרילי ואסור לגעת בו ביד החשופה או עם כל דבר אחר.
7. החדירו את הקתטר לתוך הקנולה במהירות ובזהירות, באורך הנדרש (של הקנולה עצמה).
8. סגרו עם האצבע על פתח מחבר הלחץ ומשכו בעדינות ובתנועה סיבובית את הקתטר החוצה.
9. אם יש הפרשות צמיגיות, טפטפו כמה טיפות סליין לתוך הקנולה כדי לרכך אותן, הנשימו עם האמבו באמצעות שלוש לחיצות וחזרו על פעולת השאיבה.
10. הפסיקו לשאוב כאשר תראו שאין יותר הפרשות הנשאבות לקתטר או כשלא תשמעו יותר את הבעבוע שלהן.
11. שטפו את צינור השאיבה במים (מהכוסית החד-פעמית).
12. השליכו לפח את כל הציוד החד-פעמי.
13. כבו את מכשיר הסקשן.
14. רחצו ידיים היטב.
15. ודאו שהמכשיר מוכן לפעולה חוזרת ושכל הציוד הדרוש נמצא בהישג יד למקרה שבו תזדקקו לשאיבה חוזרת לא מתוכננת.

 

דגשים

• בזמן שהקתטר נמצא בקנולה, מעבר האוויר נחסם חלקית. לכן משך פעולת השאיבה, כניסה ויציאה ביחד, לא יעלה על חמש שניות.
• בכל שאיבה הריחו את ההפרשות, הסתכלו עליהן והעריכו את הכמות, הצבע והסמיכות שלהן. ריבוי הפרשות ושינוי בצבע ובריח שלהן עשויים להצביע על שינוי במצבו הבריאותי של הילד. התייעצו על כך עם הרופא המטפל.
• תוכן השאיבה עשוי להיות אדום או עם נקודות דם בשל גירוי הרקמות. זאת בשל שאיבה עמוקה מאורך הקנולה, שאיבות תכופות, שיעול חזק, ושימוש בלחץ שאיבה חזק מדי. אם הדבר קורה בתכיפות, יש להתייעץ עם הרופא המטפל.
• מספר השאיבות יבוצע לפי הצורך. חשוב להמתין כמה שניות בין שאיבה לשאיבה או עד שצבע עורו של הילד יחזור לנורמלי.