תסמונת המעי הקצר בילדים

שם באנגלית: In Children (SBS) Short Bowel Syndrome

מהי תסמונת המעי הקצר וממה היא נגרמת?

המעי הדק הוא חלק חשוב ביותר במערכת העיכול, שבו נספגים הרכיבים התזונתיים – סוכרים, חלבונים, שומנים, ויטמינים ומינרלים. תסמונת המעי הקצר (SBS) היא ירידה קריטית במסת המעי הדק, מתחת לרף הדרוש לעיכול ולספיגת הרכיבים התזונתיים המאפשרים גדילה תקינה. חומרתה תלויה לרוב בגודל מסת המעי שנותרה.   

בילדים SBS לרוב נגרמת מכריתת חלק מהמעי. כריתה זו נדרשת בשל היצרות או חסימה במעי שנגרמות ממום מולד או כתוצאה מפגות. למשל, דלקת מעי נמקית, תסביב המעי ומחלות עצב-שריר (נוירומוסקולריות) של המעי. לעתים רחוקות יותר כריתת המעי היא תוצאה של חבלה (טראומה) בטנית או בעיות באספקת הדם למעי. בעשורים האחרונים שיעור ה-SBS הולך ועולה עקב עלייה בהישרדות פגים לאחר כריתת מעי.

מהם התסמינים?

תסמיני SBS כוללים שלשולים, בטן תפוחה, הקאות, וירידה/ אי עלייה במשקל.  

מהם סיבוכי התסמונת?

• בעיה בספיגת המזון וחוסרים תזונתיים, תת-תזונה, בעיית אכילה (הימנעות ממנה גם כאשר היא אפשרית), ופגיעה בגדילה ובהתפתחות.
• הפרשת יתר של חומצת הקיבה: נובעת מכריתת מעי מסיבית ועלולה לגרום לתת-ספיגה של שומן ולאובדן נוזלים במעי. לכן לעתים יש צורך ליטול נוגדי חומצה בתקופה שלאחר הכריתה.
• גדילת יתר של חיידקים במעי: בין השאר נגרמת בשל הרחבת המעי הנותר. כדי לפתור את בעיית ספיגת המזון ולהצליח לספוג רכיבים תזונתיים, החלק הנותר מתרחב ויוצר שטח פנים גדול יותר. כך, ככל שהוא מתרחב, העברת המזון דרכו נמשכת זמן רב יותר. וככל שהמזון שוהה זמן רב יותר במעי, לחיידקים יש יותר זמן להשתמש בו ולהתרבות. צמיחת היתר של החיידקים עלולה להוביל לסיבוכים כגון זיהום, תת-ספיגה של המזון וחוסר ברכיבים תזונתיים חיוניים כגון ויטמינים. לכן לעתים יש צורך ליטול אנטיביוטיקה.
• התייבשות בשל שלשולים. לכן לעתים יש צורך בתרופות נוגדות שלשולים.

איך מאבחנים?

SBS מאובחנת אצל כל מטופל אשר עבר כריתת מעי משמעותית (לרוב יותר מ-50% מהמעי הדק) ופיתח תסמינים אופייניים. באמצעות צילום רנטגן ניתן להעריך את אורך המעי הנותר.

איך מטפלים?

מטרות הטיפול הן לספק הזנה מלאה לצורך גדילה והתפתחות ולהפחית סיבוכים. הטיפול התזונתי הבסיסי הוא הזנה תוך-ורידית (תחילה היא ניתנת בבית החולים ואחר כך בבית). התלות בהזנה זו יכולה להימשך חודשים עד שנים, בהתאם לאורך המעי הנותר. אצל רוב הילדים המעי הנותר גדל ומתפתח (עובר תהליך של הסתגלות מבחינה מבנית ותפקודית) בשנתיים הראשונות שלאחר הכריתה, מה שבהמשך מאפשר להפסיק את ההזנה התוך-ורידית ולאכול רגיל או כמעט רגיל (תזונה מלאה או חלקית), והמעי יכול לקלוט את רכיבי התזונה החיוניים.

הזנה תוך-ורידית אינטנסיבית וממושכת עלולה לגרום לסיבוכים כגון זיהום (שחודר לזרם הדם דרך הצנתר), הפרעה בניקוז נוזל המרה מן הכבד ומחלת כבד כרונית. לכן, כדי למנוע זאת וגם לסייע להתפתחות חלק המעי הנותר, רצוי לתת הזנה תוך-ורידית בהפסקות של כמה שעות במהלך היום, ולתת גם הזנה (חלקית לפחות) ישירות למעי – באכילה או בגסטרוסטום (צינורית שמוחדרת לקיבה דרך דופן הבטן, אשר דרכה מעבירים למעי מזון נוזלי בכמות קטנה במשך כמה שעות). האכילה יכולה לכלול גם מזון מוצק, בהתאם לגיל הילד. חשוב לשמר את יכולת האכילה של הילד ולתת לו להתנסות במרקמים שונים גם כדי למנוע הפרעת אכילה בהמשך החיים.

אם המעי לא מתפתח מספיק למרות סוגי ההזנה השונים, תידרש הזנה תוך-ורידית מלאה או חלקית כל החיים. אפשרות טיפול נוספת היא ניתוח להארכת המעי – מטרתו לשפר את תפקודו ולהגביר את ספיגת המזון.

עוד אפשרות טיפול היא השתלת מעי (אשר לרוב מלווה בהשתלת כבד); היא מתבצעת רק כאשר כשלו כל אפשרויות הטיפול האחרות או כאשר התפתחו סיבוכי הזנה תוך-ורידית מסכני חיים.

טיפול נוסף וחדשני, המאושר למבוגרים אך ניתן גם לילדים, הוא ההורמון גטקס, שמשפר את זרימת הדם למעי וספיגה של רכיבי תזונה ונוזלים.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

הטיפול בילדים עם SBS מורכב ודורש צוות רב-תחומי. במרפאה למעי קצר בשיבא פועל צוות שכולל גסטרואנטרולוג ילדים, דיאטנית מומחית להזנה תוך-ורידית, כירורג ילדים, מומחה למחלות זיהומיות, אחות ועובד סוציאלי. צוות זה עוקב בקפדנות אחר המטופלים, מתכנן את אופן ההזנה וכמותה ונותן מענה לבעיות שמתעוררות בטיפול, מעריך את צורכי התזונה המשתנים, דואג לרמה מספקת של רכיבים תזונתיים חיוניים, מטפל בבעיות אכילה ובשיקום המעי, ובוחן בעקביות את העלייה במשקל והגדילה.