איך להתנהל מול מתבגרים מתבודדים?

אפשר לומר שאנחנו, ההורים, כבר התרגלנו לעובדה שהילדים המתבגרים שלנו מתקשרים איתנו, עם החברים ועם הסביבה דרך מסך, בטח בתקופת הקורונה, שבחלק מהזמן גם שללה הליכה לבית ספר, חוגים ומפגשי חברים ורק העמיקה את הבעיה.

אבל מה עושים עכשיו, כשהם גם ממעטים לצאת החוצה, אם בכלל ולעיתים נמנעים ממטלות בית ספר? מתי התיווך הדיגיטלי הזה לעולם חורג צריך להדאיג אותנו, אם בכלל?

קל להבין את הדאגה הגדולה שמרגיש ההורה. הדאגה הזאת, מביאה איתה במקרים רבים גם תסכול, חוסר אונים ורגשות חזקים שגורמים לו להתפרץ בכעס, בהאשמות ובתחזיות שחורות מול המתבגר עם משפטים כמו "צא החוצה... תפגוש חברים.. אי אפשר ככה.. מה ייצא ממך".

העימות המתפתח, רק מוביל לריחוק גדול יותר ולהסתגרות חריפה יותר בתוך עצמו. מצב כזה מביא לעיתים להורה מיואש שמפסיק להגיב לסיטואציה ולפעמים גם להתנתקות מהמתבגר. לפני שאתם נסוגים, הנה כלים שיכולים לעזור לכם לגשת אל הילדים הגדולים שלכם בצורה טובה יותר:

קחו נשימה עמוקה. אפילו שתיים

הניחו בצד את התסכול, הדאגה וחוסר האונים שלכם. כעס והאשמות רק יגרמו להם להרגיש שאתם מאוכזבים ויעמיקו את הריחוק וההסתגרות.

צרו זמן איכות משותף 

הזמינו את המתבגרים שלכם למפגש אטרקטיבי ובקשו שיראו לכם מה הם עושים כל היום, איזה סרטים הם רואים ובאיזה משחקים הם משחקים. לפעמים תופתעו משלל החוקים ושיקולי הדעת שיש ליישם ולהפנים כדי להתקדם בשלבי המשחק.

הרחיבו את השיח

דברו עם המתבגרים שלכם על מה שמעניין אותם, שמעו מהם מה הם חושבים על החיים, באיזה ערכים הם מאמינים (לדוגמה, חברות, ספורטיביות). לפעמים מתבגרים יעלו ערכים שפחות ילהיבו אתכם, כמו "להרוויח הרבה כסף, להיות מפורסם, להיות רזה ולהיראות טוב", אבל כך לפחות תאפשרו שיח ותשמרו על ערוץ תקשורת פתוח. נסו להבין מהם אם יש להם משאלות ושאיפות ואיזה צעדים קטנים אפשר לעשות כבר עכשיו לקראת ההגשמה שלהם.

הלימודים? במקום השני. לבינתיים 

יש ילדים ומתבגרים רבים שבגלל הקורונה בילו תקופה ארוכה בבדידות. המטרה החשובה עם החזרה לשגרה היא איחוי הקשרים החברתיים בכל מיני אמצעים: משחקי חברה, מפגשים דרך משימות חוויתיות בזוגות וקבוצות קטנות בסבבים שיאפשרו הכרויות וחיבור מחדש.

נסו להתעניין במה שמעניין אותם.