"מרגישה שקיבלתי את הילד המתוק שלי בחזרה"
עם לא מעט חשש ובהלה, הגיעה שרון, אמו של אורי למחלקה: "מהר מאוד הבנתי שאני יכולה לנשום עמוק. ולסמוך"
"כשסיפרתי למשפחה ולחברים קרובים שאורי מתאשפז במחלקה, התגובות היו מגוונות ורובן שיקפו את החשש ואפילו הבהלה שהרגשתי בעצמי. אבל לאחר שהגענו, מהר מאוד הבנתי שאני יכולה לנשום עמוק, טיפה להירגע מהמצוקה הגדולה שהיתה לפני האשפוז - ולסמוך.
"אורי הגיע מוצף בחרדות, כעס, מחשבות קשות על החיים, עליי ועל עצמו. עכשיו, חודשיים וחצי אחרי, אני מרגישה שקיבלתי את הילד המתוק שלי בחזרה. זה לא היה קורה ללא צוות גיבורי העל שעובד כאן:
המדריכים המופלאים, האחים והאחיות וכוח העזר, תמיד עם חיוך ומחויבות מעוררת השראה. ננה, שקיבלה את פנינו ראשונה, בסבלנות הבנה ונכונות לסייע בכל מה שאפשר.
וכמובן ד"ר מריאלה, חווה, לינוי (וכל צוות בית הספר), ויקי ומירנדה הנהדרות שעבדו עם אורי, חיזקו ולימדו ועזרו לו לראות את העולם גם דרך גוונים של אפור ולא רק כשחור ולבן.
תודה לפרופ' דורון (וד"ר טל בתחילת האשפוז), אריאלה ורומן - על הפגישות השבועיות שהזכירו לי שאני לא לבד.
יש לנו דרך להמשיך בה. אבל גם אורי וגם אני התחזקנו במהלך התקופה הזו. למדנו לסמוך על עצמנו, חווינו שהייה "בלי להתפרק" וקיבלנו כלים וחיזוקים שיעזרו לנו בהמשך
תודה רבה מעומק הלב, שרון ואורי".