הגודל לא קובע הלב כן

בפגיית שיבא החל לאחרונה פרויקט התנדבותי מיוחד המפגיש בין הורים בוגרי הפגייה לבין הורים לתינוקות פגים. אחת לשבוע הם עוזבים את שגרת יומם ומגיעים למחלקה על מנת לשוחח, לעודד ולהוות כתף תומכת ברגעים של מתח וחוסר ודאות. ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת פגים ויילודים: "חשיבות הפרויקט היא במתן התמיכה הרגשית להורים בעיקר בתקופת הפגייה הטראומתית"

פרויקט "הורה להורה" הוא פרי יוזמתה של חיה בנדט, עובדת סוציאלית בפגיית שיבא. מזה עשרים שנה היא מלווה הורים לתינוקות פגים, מקשיבה, עוקבת ומעניקה תמיכה ועזרה מקצועית. אבל את הצורך בתמיכה בין הורים, זיהתה חיה כבר מתחילת דרכה המקצועית בפגיית שיבא: "לאורך השנים בוגרי הפגייה היו מגיעים להוקיר תודה, להראות את התינוקות. חלקם היו מגיעים רק אחרי שנה או שנתיים, כי הצפצופים והצינורות מחזירים אותם לזירת הטראומה. ואנחנו תמיד היינו מלקטים את ההורים החדשים, להראות להם ילד בן 4 שנולד בשבוע 24 והנה הוא גדל, אבל אין כמו עידוד של מי שהיה שם ויודע בדיוק לספר על הקשיים שכרוכים בשהות פה".

מגדלור באפלה. האמהות "בוגרות הפגייה" (משמאל) נועה הראל-הנדין ואורן שטרן במפגש עם מרינה טורס, אם לתינוקת פגה. צילום: יחידת הצילום שיבא

תקופת השהות במחלקת פגים מאופיינת בקשיים ניכרים ובהתמודדות עם סיטואציה ללא כל הכנה מוקדמת. ההורים שציפו לחוויית לידה "רגילה", מוצאים עצמם מול תינוק שמראהו שברירי, מחובר למכשור רפואי ואינו עונה על ציפיותיהם. תקופת השהות בפגייה מלווה לעיתים בתגובות דחק, שוק, רגשות אשם וחרדה כאשר החוויה המצטיירת להורים היא כמשבר מתמשך, על כל השלכותיו, על התא הזוגי והמשפחתי. הצוות הרב- מקצועי הנמצא בפגיית שיבא עושה כל שלאל ידו על מנת לאפשר הסתגלות למצב השברירי ולתת להורים כלים להתמודדות. אך התמיכה לה הם זוכים מצד ההורים לילדים שהיו מאושפזים בפגייה מעניקה חוויה מסוג אחר.

"כשהורים טריים לפגים רואים תינוקות שמנמנים וחמודים שנולדו פגים באותו שבוע כמו התינוק שלהם, זה נותן זריקת עידוד מבחוץ" - מתארת ד"ר ציפי שטראוס, מנהלת מחלקת פגים ויילודים - "ההורים שמשתתפים בפרויקט עברו הכשרה ואין הם מייעצים בעניינים רפואיים אלא מעניקים תמיכה רגשית. גם להם, שהשתחררו מהפגייה וחוזרים כמתנדבים, זה מעניק המון חוזק וגם יכולת לעבד את התהליכים שהם עברו פה. הפגייה הופכת לחלק מרכזי בחיי ההורים לתקופה ארוכה, מכמה שבועות ועד חצי שנה. אנחנו יודעים עד כמה חשובים ההורים בתהליך הטיפול ומעודדים אותם להיות עם הפג, מלמדים אותם להכיר אותו ולזהות אם נוח לו. אנחנו רואים שככל שיורדת חרדת ההורים, יש שיפור במצב התינוק. מחקרים כבר הוכיחו שלקשר בין הפג להורים יש השפעה גם על התפתחות המוח".

נועה הראל-הנדין (משמאל) ואורן שטרן יחד עם אילנית כהן, אם לתינוקת המאושפזת בפגייה.

צילום: יחידת הצילום שיבא

במסגרת המפגשים הנוצרים במחלקה, ההורים בוגרי הפגייה מביאים את ניסיונם, מבטאים אופטימיות, הזדהות ומספרים על ילדיהם ועל ההתמודדות עם החיים מחוץ לבית החולים. ההורים שזה עתה ילדו נוכחים לדעת כי תקופת האשפוז הקשה והמורכבת מסתיימת ובעיצומו של המסע אותו החלו עם לידתו של הפג הם פוגשים הורים אשר סיימו אותו בהצלחה. ההורים הוותיקים מהווים מקור השראה להורים בתחילת הדרך.

הפרויקט, לו שותפה גם עמותת לה"ב, עמותה ארצית להורי פגים, מתקיים במסגרת מפגשים קבועים תוך מתן הדרכה ומעקב אחר השתלבותם של ההורים המתנדבים בפגייה.

חיה בנדט (משמאל) והאם מרינה טורס. צילום: יחידת הצילום שיבא