תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

הפרעה התפתחותית בקואורדינציה

שם באנגלית: DCD - Development Coordination Disorder


מהי הפרעה התפתחותית בקואורדינציה?

לקות משמעותית בהתפתחות קואורדינציה המוטורית משליכה על תפקודי היום-יום, על פעילויות פנאי ועל למידה אקדמית, האבחנה של הפרעה התפתחות בקואורדינציה ניתנת כאשר הקשיים אינם נגרמים בשל פגיעה נוירולוגית והם ללא פגיעה באינטיליגנציה.

הקושי קיים באחד או יותר מתהליכי עיבוד המידע והוצאת הפעולה לפועל כגון: בחירת פעולה מוטורית שאינה מתאימה לסיטואציה, תכנון פעולה שאינו ברצף הנכון או שליחת מסר לא מדויק לשרירים לפעולה מתואמת.
 

השכיחות מוערכת בכ-6% מאוכלוסיית הילדים בגילאי 11-5 שנים, והיא גבוהה יותר בקרב בנים לעומת בנות.



מהם הגורמים להפרעה?

ההערכה היא כי DCD נגרמת כתוצאה מנזק במערכת העצבים במהלך ההריון, בזמן הלידה או לאחריה.


איך ההפרעה באה לידי ביטוי?

ילדים עם DCD מראים ליקויים בקואורדינציה מוטורית, בתכנון תנועה ובאיטיות בביצוע משימות המצריכות מיומנויות מוטוריות.

החוסר בתפקוד היומיומי של ילדים הסובלים מ-DCD בא לידי ביטוי בתחומים אקדמיים (כגון בעיות כתיבה, עיצוב אותיות, מהירות כתיבה), במשחק (כגון משחק בכדור, רכיבה על אופניים, טיפוס על מתקנים בגני שעשועים), בפעולות יומיומיות (כגון לבוש, שריכת נעליים, רחצה), בתחום החברתי (הימנעות ממשחקים עם חברים בשל חוויה שלילית לגבי יכולותיהם הפיזיות) ובתחום הרגשי (דימוי עצמי נמוך).

בקרב המאובחנים עם DCD קיימת שונות בביטויה של ההפרעה. מחקרים מראים שהקשיים של ילדים עם DCD אינם חולפים עם השנים אלא עלולים להשפיע על מידת התפקוד שלהם בבגרותם ואף להשליך על איכות חייהם ועל השתתפותם בעיסוקים שונים.


האם קיים קשר בין  DCD לליקויים אחרים?

מחקרים מראים כי יש קשר בין DCD למגוון רחב של ליקויים אחרים, כמו חסרים סנסו-מוטוריים (בתחושה ובתנועה) ותפיסתיים-מוטוריים (היכולים לבוא לידי ביטוי במתח שרירים נמוך), בקשיים בתיאום בין חלקי הגוף, בתת תגובתיות במערכת התחושה העמוקה, בליקויי תפיסה, בליקויים באינטגרציה חזותית-מוטורית ובקשיים בביסוס יד דומיננטית.

קשיים נפוצים נוספים שנמצאו קשורים ל-DCD הם קשיים בתהליכי חשיבה, תהליכים של עיבוד קוגניטיבי ותהליכים ברמת התפקודים הניהוליים (Executive functions). ילדים ומבוגרים המאובחנים עם DCD נמצאו כבעלי קשיים בתחומי הריכוז, ההתארגנות, השליטה וההתמדה בפעילויות שונות.

קיים קשר גם בין DCD לבעיות רגשיות, התנהגותיות וחברתיות, העלולות להביא להתפתחותם של קשיים משניים, כגון תחושת תסכול, כישלון, כעס, וביטחון עצמי ומוטיבציה נמוכים.


כיצד מטפלים מרפאים בעיסוק ב-DCD?

מרפאים בעיסוק המטפלים בילדים, מעריכים ומאבחנים את יכולתו התפקודית של הילד לבצע מטלות יומיומיות, כגון לבוש, רחצה ואכילה, משחק, למידה והשתתפות חברתית עם בני גילו ועם אחרים.

באמצעות תהליך הערכה מעמיק הכולל תצפיות ושימוש בכלי אבחון סטנדרטיים, יכולים מרפאים בעיסוק לנתח ולזהות את המנגנון שעומד בבסיס הקושי הביצועי המוטורי, ובהתאם לכך להציע תוכנית טיפול מדויקת שתשפר את תפקודו של הילד. למשל, כיצד קושי בתכנון מוטורי משפיע על ההשתלבות במשחק חברתי ועל התארגנות בזמן אכילה, או באיזה אופן קושי בתיאום בין הידיים מגביל ביצועים עצמאיים ויעילים באכילה, בכתיבה או בלבישה.

הטיפול בילדים ובמבוגרים עם DCD מתמקד ברצונות ובצרכים העולים מהילד ומשפחתו ובודק מהם התפקודים ששבהם היו רוצים לחוות שינוי/שיפור. אחד הדברים החשובים ביותר בטיפול בילד עם DCD הוא מתן התנסויות דומות לאלו שבהן הוא מבקש להצליח, באופן בטוח ומדורג שיאפשר התנסות טובה ונעימה אשר תסייע בפיתוח תפיסה עצמית חיובית.

לדוגמה, ילד/נער אשר במהלך שגרת היומיום חושש להשתתף במשחקי כדור עם ילדים בני גילו בשל סרבול מוטורי, יכול להתאמן בטיפול פרטני באותם מרכיבי תנועה ומיומנויות שבהם הוא מתקשה וכך לשפר הן את ביצועיו והן את תחושת המסוגלות האישית שלו.

כמו כן ניתנת הדרכה להורי הילד ולצוות החינוכי כיצד לבצע פעילויות המתאימות לשילוב בסדר היום שלו אשר יוכלו לחזק את ביצועיו בהתאם למנגנונים שנמצאו ליקויים. למשל, אם מדובר בילדה שנופלת הרבה בשל גמישות במפרק הקרסול וכוח וסיבולת ירודים, ניתן להדריך את ההורים כיצד להתאים פעילויות משחקיות בבית באופן שיחזק גורמים אלה.

הדרכה של מרפאים בעיסוק יכולה להתייחס גם לשינויים מומלצים בסביבת הילד ולשימוש בעזרים שונים אשר יוכלו לשפר את איכות חייו. לדוגמה, ניתן להדריך ילד אשר מתקשה באחיזת העיפרון ובכתיבה מאומצת, לעשות שימוש בעזרים שונים (כגון מאחז לעיפרון, שינוי מישור הכתיבה ועוד) וכן לעצב את סביבת הישיבה שלו בבית ובכיתה כך שיוכל לכתוב באופן יעיל ואיכותי יותר. בהמשך, ניתן אף לסייע לו בלימוד הקלדה עיוורת או שימוש בעזרים ממוחשבים שונים אשר יקלו עליו את תפקודי היומיום הדורשים מיומנויות כתיבה.