טיפול בהפרעות קשב בילדים עם אוטיזם

ד"ר אריה אשכנזי

ל-1 נלכל 80 ילדים אוטיסטים יש הפרעת קשב, לפי עבודות סטטיסטיות שבחנו את הנושא. בקליניקות העוסקות בילדים אוטיסטים המספרים נראים אף גבוהים הרבה יותר. בכל מקרה, אין ספק שבעיית הקשב שכיחה הרבה יותר בילדים אוטיסטים מאשר באוכלוסיית הילדים הנוירו-טיפיקליים.

בשלב הראשון מומלץ לטפל בעזרת טכניקות התנהגותיות שונות, כולל הדרכת הורים, אנשי הוראה ומטפלים אשר נמצאים במגע קרוב עם הילד. אם הפרעת הקשב פוגעת בהתפתחותו התקינה של הילד, בתקשורת בין אישית, ביכולת השפתית והאקדמית, עלינו לשקול התערבות בעזרת תרופות. התרופות הסטימולנטיות נוסו בהצלחה בילדים עם אוטיזם. תכשירי MPH למיניהם (ריטלין, קונצרטה, ריטלין LA , פוקלין, פוקליןXR  מדבקות דייטרנה), תכשירים ממשפחת האמפטמינים (אדרל, וויוונס, אדרלXR  וכו') ותרופות שלא ממשפחת הסטימולנטים כמו סטרטרה וקלונידין.

במקרים שבהם לילדים עם אוטיזם יש התנהגות אגרסיבית כלפי הסביבה או כלפי עצמם, יש מקום לשקול תרופות נוירולפטיות כגון ריספרידל, אביליפיי וכו'.

במקרים שבהם יש מרכיב חרדתי בולט או חזרתיות המגבילה את תפקודו של הילד, יש לשקול תרופות ממשפחת ה-SSRI (סרטרלין, פלואוקסיטין, סיטלופרם וכו').

ישנם מקרים שבהם יש צורך בשילוב של תרופות שונות על מנת להביא לשיפור בתפקודו של הילד.

יש לקחת בחשבון שילדים עם אוטיזם והפרעת קשב רגישים יותר לתרופות, ולכן יש לטפל בהם במינונים קטנים יותר עם עלייה הדרגתית עד להשגת השיפור הרצוי. חשוב לדעת שתרופות אלו נוסו בהצלחה ואושרו לשימוש בילדים עם הפרעות קשב באוטיזם, וקיימת ספרות רפואית ענפה בנושא זה.