תזונה ואוטיזם

מאת: חן דור, דיאטנית המכון להתפתחות הילד בשיבא

ילדים על הספקטרום האוטיסטי (ASD), מתמודדים לא פעם עם קשיים תזונתיים המשלבים בעיות במערכת עיכול ובעיות אכילה כמו אכילה בררנית. בשנים האחרונות, הקשר בין התזונה לבין הסימפטומים של אוטיזם זוכה להכרה רבה, בדגש על תפקידה של מערכת העיכול ותפקוד המיקרוביום (האוכלוסייה החיידקית במעי) בתהליך זה.

בעיות במערכת העיכול, ציר "מעי מוח" ותזונה בילדים עם אוטיזם

במחקרים שבוצעו לאורך העשור האחרון, נמצא כי בעיות במערכת העיכול כמו עצירות וכאבי בטן, נפוצות במיוחד אצל ילדים עם אוטיזם לעומת ילדים נוירוטיפקליים (ילדים שאינם על הרצף). בעיות אלו יכולות להחמיר את הסימפטומים ההתנהגותיים של הילד – עצבנות, היפראקטיביות, ואפילו פגיעה עצמית – במיוחד אם הילד מתקשה לבטא את אי הנוחות שלו באופן מילולי. יש המשערים שהסיבות לשכיחות הגבוהה של בעיות אלה בקרב ילדים עם אוטיזם הן בין היתר, התנהגויות אכילה בעיתיות (בררנות, תזונה דלה בסיבים ועשירה במזון מעובד) וחוסר איזון בחיידקי המעי.

למעי יש תפקיד חשוב בתקשורת עם המוח, דרך ציר דו- כיווני  שנקרא "ציר מוח-מעי". ציר זה פועל באמצעות נוירוטרנסמיטורים (חומרים כימיים במוח), הורמונים ותגובות חיסוניות ומשחק תפקיד מפתח בהשפעה על ההתנהגות. כאשר יש חוסר איזון במיקרוביום, כמו שיש אצל ילדים רבים עם אוטיזם, זה יכול להשפיע לרעה הן על תפקוד מערכת העיכול והן על התפקוד המוחי ולגרום להחמרה בסימפטומים ההתנהגותיים המאפיינים אוטיזם. אחד הגורמים העיקריים המשפיעים על הציר הזה הוא התזונה.

הורים רבים בוחרים לנסות התערבויות תזונתיות שנחקרו בשנים האחרונות כמקלות על הסימפטומים ההתנהגותיים של אוטיזם. חלק מההתערבויות הנפוצות הן מעבר לדיאטה ללא גלוטן וקזאין (חלבון הנמצא במוצרי חלב) או לדיאטה הקטוגנית (עתירת שומן ודלה בפחמימות). על אף שבחלק מהמחקרים דיאטות אלו נמצאו כמועילות לשיפור התנהגויות בעיתיות המאפיינות אוטיזם, קיים הצורך במחקרים רחבי היקף על מנת לאמת את יעילות הדיאטות השונות ולהבין את המנגנונים הביולוגיים שמאחוריהם.

חשוב לזכור כי בעוד שדיאטות מסוימות נחקרות כאמצעי לשיפור סימפטומים של אוטיזם, האתגר התזונתי בקרב ילדים על הספקטרום האוטיסטי הוא דו-כיווני, כאשר בעיות אכילה קיימות עשויות להשפיע על היכולת ליישם שינויים תזונתיים, ומאידך, שינויים תזונתיים לא מבוקרים עלולים להחריף קשיי אכילה קיימים ואף להוביל לחסרים תזונתיים.

לכן, טיפול מקיף ונכון של בעיות אכילה אצל ילדים על הרצף האוטיסטי חיוני. כחלק מגישה טיפולית מקיפה, הטיפול התזונתי כולל הערכה רפואית מקיפה, יומן אכילה, ובדיקות מעבדה לזיהוי חסרים תזונתיים ומתמקד בייעוץ מותאם אישית לשיפור גדילה ואיכות חיים. מעבר לכך, הטיפול ההתנהגותי מהווה נדבך חשוב גם כן בטיפול הכולל בבעיות אכילה. התערבויות התנהגותיות כוללות טכניקות שמטרתן להרחיב את המגוון התזונתי ולשפר את התנהגויות האכילה תוך שילוב הדרכת הורים לניהול קשיי האכילה ושיפור התקשורת סביב הארוחות.

מה מומלץ לעשות בבית?

להרחבת מגוון המזונות שילדכם מוכן לאכול, מומלץ לאמץ גישה הדרגתית וחיובית.

התחילו בהדגשת הדמיון בין מאפיינים של מזונות מוכרים ואהובים לבין מזונות חדשים. לדוגמה, אם הילד אוכל רק סוג מסוים של פסטה, נסו להוסיף בהדרגה מרכיבים הדומים בצבע ובמרקם, כמו גבינה מגוררת, ולאחר מכן ירקות קצוצים דק כמו קישוא
חשיפה עקבית למזונות חדשים, ביחד עם שימוש ביצירתיות ומשחק בתהליך ההכנה וההגשה של המזון, גם מחוץ לשעות הארוחה, יכולה לסייע משמעותית.
יצירת אווירה חיובית בזמן הארוחה והימנעות מלחץ הן קריטיות

אפשרו לילד לגעת במזון או להריח אותו לפני שיטעם, וגם אם לא ירצה לאכול מיד, תנו לו זמן להתרגל למזון החדש

זיכרו כי הסבלנות והעקביות הן המפתח להצלחה בהרחבת מגוון המזונות של ילדכם. במכון להתפתחות הילד בשיבא, החלה לפעול, בימים אלו, מרפאת אכילה לילדים עם אוטיזם.

לפרטים נוספים ופנייה למרפאה >>