איך לדבר על מין עם המתבגרים?
זה יכול להיות מביך ולא נעים, אבל כשזה מגיע למין ומיניות, הדרך הטובה ביותר שלנו, ההורים, לשמור על הילדים שלנו היא שיח פתוח, מכיל ובגובה העיניים. לא בטוחים איך לגשת לנושא? זאת הכתבה עבורכם
כשזה מגיע למיניות של המתבגרים שלנו, פעמים רבות אנחנו מוצאים את עצמנו נבוכים ומבולבלים: לדבר איתם על פורנו? על יחסי מין? אולי הם עדיין לא שם ורק נבלבל אותם? ומה לגבי אוננות? לתת לטבע לעשות את שלו או להכין אותם? כדי להבין איך עושים את זה נכון, שוחחנו עם עדי חסיד, MSW, מטפלת מינית, זוגית ומשפחתית מוסמכת וסגנית מנהל השירות הסקסולוגי וראשת התוכנית למטפלים מיניים במרכז הרפואי שיבא.
מתי מתחיל למעשה גיל ההתבגרות המינית?
"את גיל ההתבגרות מחלקים לשני שלבים: גיל ההתבגרות המוקדמת (9-13), וגיל ההתבגרות (14-18). אצל בנים ובנות גם יחד. שלב ההתבגרות המוקדמת יכול להתחיל מוקדם יחסית (9-10) או מעט מאוחר יותר (11-12).
"בשלב ההתבגרות המוקדמת, מתחילים שינויים הורמונליים ונוצרים סימני המין המשניים: שיעור, שינוי הקול, ריח של זיעה, גדילת החזה, גדילת הפין, התעגלות הגוף אצל בנות והתעבות השריר אצל בנים. אחרי שכל סימני המין המשניים מגיעים, אצל בנות תופיע הווסת ואצל בנים יתחילו קרי לילה (זקפה ופליטת זרע במהלך שינה)".
חשוב לנהל שיח פתוח מגיל צעיר.
צריך בכלל לדבר עם הילדים על אוננות, ואם כן מתי?
"באופן כללי, חשוב שהורים ינהלו עם ילדיהם שיח פתוח על מיניות כבר מגיל צעיר ועל השיח להיות מותאם לגיל. זה מתחיל עוד כשההורים מבחינים שהילדים, בסביבות גיל שלוש, נוהגים לגעת באיבר מינם. במקרה זה מדובר באוננות שאינה ארוטית (ללא מחשבות מיניות) - זה פשוט עושה להם נעים. חשוב להבין שמדובר בהתנהגות נורמלית וטבעית לחלוטין, ועל כן אין צורך להיבהל או לעצור את זה. כן כדאי לומר לילד או לילדה שלנו, שכמו כל עניין הקשור לגוף ולאיברים הפרטיים, זוהי פעולה שעושים ביחידות ולא בפומבי.
"לגבי אוננות בגיל ההתבגרות, כמו גם וסת, זוגיות, פורנו וכן הלאה, מומלץ לשוחח על כך עם הילדים עוד לפני שזה קורה בפועל, כדי להסיר מהם את תחושת הבושה, האשמה או הפחד שעלולה להתלוות לכך. יש ילדים שניתן לנהל איתם את השיחה הזו כבר בכיתה ד', יש ילדים שזה מתאים בכיתה ו' (לרוב תלוי בזמן בו מתחיל שלב ההתבגרות המוקדמת).
איך אומרים את זה נכון?
"הקפידו לומר את הדברים בצורה ברורה ונינוחה. הנוסח יכול להיות בצורה הבאה: 'אתה יודע, אתה בגיל כזה שכל מיני דברים שקשורים לאיברים הפרטיים שלנו הופכים ליותר מעניינים ויותר נעימים. לפעמים הם גם יכולים להתחבר לתמונות מסוימות או לאנשים מסוימים וזה בסדר גמור אם זה קורה. לפעמים, בגלל שהגוף מתבגר, בשלב עונג מאוד גדול, יכול לצאת מהפין נוזל. תדע שזה טבעי לחלוטין, אבל כמובן שחשוב לעשות זאת בפרטיות".
ומה לגבי בנות?
"זה נכון שאוננות מוחצנת יותר אצל בנים, אבל גם בנות מאוננות וגם איתן חשוב לנהל שיח. כמובן שעליו להיות מותאם למינן ולגופן. מאחר ואצל בנות ענייני הגוף יותר דומיננטיים, חשוב שיהיו יותר אמירות בנוסח: 'הגוף שלנו נהדר', 'הגוף שלנו יכול להיות מאוד נעים עבורנו', 'גוף יכול להיות בכל מיני גדלים וצבעים ואין דרך אחת'. לגבי אוננות, אפשר לומר: 'לפעמים מגע באיבר המין יכול להיות מאוד נעים ותדעי שזה מותר', אבל זה יותר תלוי סיטואציה. זה לא בהכרח משפט שחייב להיאמר, כי נערה יכולה לגלות את העונג שלה בעצמה, ומספיק שהדגש יהיה על כך שהגוף יכול להיות נעים".
איך נזהה שהילדים כבר הגיעו לשלב שהמיניות דומיננטית אצלם?
"נוכל להבחין בסימנים לכך על ידי הסתגרות זמן ממושך בחדר או באמבטיה (שכיח יותר אצל בנים), שינוי בצורת הלבוש לצמוד וחשוף יותר, איפור. זו נקודה טובה להבין שבגיל הזה הם מתחילים להרגיש גדולים ומיניים, רק שעדיין אין בהם את מנגנון הוויסות הבוגר. נערה שמתלבשת חושפני מרגישה הרבה פעמים צורך להיות מינית ולפתות, בלי להבין את המשמעות העמוקה של הפיתוי".
ואיך מציבים במקרים האלה גבולות? אם הבת שלי מתלבשת בצורה יותר מדי פרובוקטיבית או שהבן שלי מסתגר יותר מדי עם עצמו?
"לגבי הסתגרות, חשוב להבין שזה מצב טבעי וכל עוד זה לא בא על חשבון דברים אחרים (לימודים, קשרים חברתיים וכו'), ניתן לאפשר את זה וגם לכבד את המרחב הפרטי של הילדים. חשוב מאוד לדפוק על הדלת לפני שנכנסים כי זה מלמד את הילדים עוד שלב מהותי בכיבוד פרטיות וכיבוד גבולות. זה גם מה שיגרום לנער לכבד בהמשך את הנערה שהוא יוצא איתה, ולנערה להבין שמגיע לה שיכבדו אותה.
"אם אכן נראה שההסתגרות באה על חשבון דברים אחרים ופוגעת בתפקוד היומי, במקום לאסור על הילד, צריך לנסות להבין איתם מה הסיבה להסתגרות. לרוב זה לא רק בגלל הצורך לאונן. נער שנמצא בדיכאון או סובל מקשיים חברתיים, עשוי להסתגר ובהתאם לאונן יותר כדי להפיג את הבדידות, אבל זו תופעת לוואי ולא הגורם. ובמצב כזה כדאי להתייחס לכל המכלול.
"במקרה של בנות שמתלבשות פרובוקטיבי, ההורים צריכים קודם כל לנסות ולהבין עם עצמם מה הדבר שמפריע להם: האם כי זה לא מתאים לסולם הערכי או הדתי בו הם מאמינים? האם הם חושבים שזה לא מראה שמתאים לגילה? האם הם חוששים שבמראה הזה היא תהיה חשופה לפגיעה? בהמשך צריך לנסות ולהבין עם הבת שלך מה גורם לה להתלבש בצורה הזו: 'שמתי לב שאת מתלבשת חשוף/שאת מתאפרת כבד. מה את אוהבת בזה? חברות אחרות מתלבשות כך? ראית את זה בפרסומות?'. בהתאם לתשובות שלה חשוב לומר: 'אני מבינה שזה נראה לך מאוד יפה/שחשוב לך להתלבש כמו כולן, אבל אני רוצה לשתף אותך שלי זה מפריע כי: אנחנו משפחה מסורתית/אני חושבת שזה לא מתאים לגילך/אני חוששת שתהיי חשופה כך לפגיעה. בואי ננסה למצוא יחד פתרון ששתינו נרגיש אתו בנוח'".
מתלבשות חושפני מבלי להבין את המשמעות של פיתוי. מתבגרות
מה הדין לגבי פורנו? אולי הם טרם נחשפו וסתם נחשוף אותם לעולם הזה?
"בין אם זה פורנו ובין אם זה יחסי מין, התפיסה ש'עדיף שלא נדבר על כך כדי שלא נכניס להם רעיונות לראש', שגויה בתכלית. הילדים - או שהם כבר יודעים או שיידעו בקרוב - ההבדל היחיד, הוא שהם פשוט לא ינהלו על כך שיח עם ההורים. על פי סקר שנערך בישראל, נמצא ש -80% מקרב הילדים בכיתה ד', נחשפו לפורנוגרפיה.
"הכוונה היא לא שבגיל הזה הם צופים על בסיס יומי, אבל שהם נחשפו לתכנים האלה, דרך אחים גדולים, חברים גדולים מבית הספר וכן הלאה. לכן, חשוב שההורים ידברו על כך עם ילדיהם עוד לפני החשיפה הראשונית, כלומר כיתות ב'-ג'.
"כמובן שגם כאן, מאוד חשוב להתאים את השיח לגיל ולומר: 'לפעמים יש תכנים שעלולים לקפוץ לנו באינטרנט שיכולים להיות מאוד מסקרנים ולפעמים גם קצת מגעילים ומפחידים, שקשורים לגוף ולאיברים הפרטיים שלנו. אם נתקלת בתכנים כאלה, אני רוצה להבהיר שזה לא מתאים לגיל שלך ושתבוא ותדבר איתי על זה'.
"כשמדובר במתבגרים, השיח הוא אחר. חשוב מאוד להדגיש שפורנו לא משקף את המציאות: שעד כמה שלפעמים זה נראה אמיתי, מדובר בסרט. שהפרופורציות של האיברים לא נכונות, שההנאה לא נכונה. בנוסף, כדאי להמליץ להם לא לאונן רק מול פורנו. חשוב מאוד שמתבגרים יידעו לאונן גם בלעדיו, כי אחרת בהמשך זה עלול לפגוע בתפקוד המיני".
חשוב שגם ידעו שבניגוד לפורנו - בחיים חשובה מאוד ההסכמה בנוגע ליחסי מין.
"בהחלט. כשהיום אגב, לא מדברים רק על הסכמה אלא על 'הסכמה נלהבת'. הרבה פעמים קורה שבני נוער יוצאים תקופה, ואז הנער יכול לומר לנערה שהוא מאוד אוהב אותה ושהוא חייב לשכב איתה. 'שככה זה אצל בנים, שהוא כבר ממש סובל מכאבים. שהוא לא יכול לחכות עוד'. אז הנערה תסכים לשכב בסוף עם הנער, אבל השאלה היא האם היא באמת רוצה? האם זה באמת מתאים עבורה? לכן אנחנו מנסים ללמד את בני הנוער שגם אם הנערה אומרת 'בסדר' זה לא מספיק. צריך לראות גם איך היא אומרת את זה. האם היא מתלהבת באותה מידה. כמובן שגם בנות צריכות לזכור שצריכה להיות 'הסכמה נלהבת' ושהן אכן נלהבות לקיים מגע מיני ולא עושות את זה רק כי התבקשו".
ומה אם הם מגיעים הביתה עם בני זוגם ורוצים לנעול את דלת החדר, ובעינינו זה מוקדם מדי?
"במקרה הזה כדאי לנסות לברר עם המתבגר מה עומד להתרחש מאחורי הדלת. אפשר לקרוא לו רגע לצד ולומר: 'אני מבינה שאתה יוצא איתה כבר הרבה זמן ואתם רוצים פרטיות, אבל יש דברים שיותר מתאימים בגיל שלכם ודברים שפחות. בוא נדבר על גבולות'. אם לדוגמה, אם החשש של ההורה הוא קיום יחסי מין כי מדובר בגיל צעיר מדי, עליו לומר למתבגר שהוא מבין שמתחוללת בגופו כרגע סערת הורמונים, אבל יש דברים שעדיין לא מתאימים לגילו. לומר: 'נחשוב ביחד על הדברים שכן מותאמים לגילך'. הדבר שהכי חשוב לזכור, הוא שאם רק נאסור על הילדים דברים שאנחנו חוששים מהם, סיכוי גבוה הוא שמה שהילדים לא יעשו בבית, הם יעשו בסוף מחוץ לבית ובפחות שליטה ונוכחות שלנו. לכן, נעדיף שזה כן יהיה בבית המוגן".
מתי מתחילים לדבר איתם על אמצעי מניעה?
"חשוב מאוד שהילדים ידעו על אמצעי מניעה הרבה לפני שמגיע השלב שהם אמורים להשתמש בהם. בבית הספר מדברים על הנושא כבר בכיתה ז', וזה הזמן הנכון שגם ההורים יתחילו לדבר על כך. שהילדים יידעו שסקס יכול להיות דבר נעים, אבל שבעקבותיו אפשר להיכנס להריון ולחלות במחלות שונות. בגיל יותר מתקדם, אם חושבים שהנער או הנערה יוצאים עם מישהו קבוע או עומדים לקיים יחסי מין, אפשר לשאול את המתבגר שלך אם יש לו קונדומים, אם הוא רוצה שתלכו לקנות יחד או מעדיף לקנות עם חברים. זה נכון גם אם ההורה עצמו מעדיף שהם לא יקיימו עדיין יחסי מין. אמא יכולה לומר לבתה: אני מעדיפה שבגילך לא תקיימי יחסים, אבל מעל הכל, חשוב לי שתהיי מוגנת. חשוב לי שתקפידי תמיד שלפרטנר שלך יהיו אמצעי מניעה, ואם תצטרכי, אלך איתך לרופא שירשום לך מרשם לגלולות".
ומה לגבי שליחת תמונות חושפניות ברשת?
"במקרה הזה יש להבהיר למתבגרים שכיבוד המרחב הפרטי חל גם לגבי תמונות ובשום אופן אין לשלוח תמונות חושפניות שלהם למי שאינם מעוניינים. מה גם שההמלצה הכללית היא שאפילו אם יש הסכמה ורצון, כדאי מאוד להימנע משליחת תמונות מסוג זה. על המתבגרים להבין שכל תמונה שעולה ברשת, יכולה בהמשך להגיע לידיים הלא נכונות".