אסתמה (קצרת) בילדים

שם המחלה באנגלית: Pediatric/ Childhood Asthma

מהי אסתמה?

10%-20% מהילדים (מגיל 6 עד 18) סובלים מאסתמה – מחלה כרונית דלקתית של דרכי האוויר (הסימפונות – הצינורות שמקשרים את קנה הנשימה עם הריאות, שדרכם נכנס האוויר לגוף), אשר גורמת להיצרותן וחסימתן וכך לקושי בנשימה. מדובר במחלה, לרוב אלרגית, שיכולה להתפתח בכל גיל, אולם לרוב היא מתחילה בילדות בדומה למחלות אלרגיות אחרות, ובהמשך יכולה להשתפר או להחמיר.

מהם התסמינים?

שיעול, ליחה, קוצר נשימה, צפצופים (מבטאים את חסימת דרכי האוויר), לחץ בחזה, התארכות הנשיפה, והתגברות קצב הנשימות וקצב הלב – ובקיצור, התקף אסתמה. בהתקף אסתמה חמור (שבו הדלקת מתגברת וחוסמת באופן ניכר את דרכי האוויר) עלולים להופיע קושי בנשימה, נשימות מהירות ושטחיות, צפצופים בזמן הוצאת האוויר, דופק מואץ, הכחלה של השפתיים והציפורניים, תחושת לחץ סביב בית החזה והצוואר, חוסר מנוחה, מאמץ נשימתי שכולל שימוש בשרירי עזר של בית החזה והבטן, הזעה וקושי לדבר ולאכול. במצב כזה יש להגיע עם הילד מיד לרופא המטפל או לבית החולים.

לעתים מופיעים תסמינים מקדימים להתקף אסתמה, כגון נזלת, שיעול, דמעת, תחושת גרד בגרון, חולשה ועייפות.

אסתמה לא מאוזנת/ קשה היא כזאת שבה ההתקפים מופיעים בתדירות גבוהה (יותר מפעמיים בשבוע (ונדרש שימוש תכוף במשאפים להקלה מידית.

מהם גורמי הסיכון?

לרוב אסתמה נגרמת משילוב של נטייה גנטית-משפחתית וחשיפה לגורמים סביבתיים שמעוררים אותה. גורמים אלו הם למשל:  

• זיהום נגיפי בדרכי האוויר.
• חלקיקים מזהמים באוויר כגון אבק, פיח ואפר.
• אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה) כגון קרדית אבק הבית, אבקנים של עצים, דשא, עשבים ופרחים, חלבונים מרוק ומבלוטות חלב בעור של בעלי חיים כגון חתולים וכלבים, עובש, עשן סיגריות וכימיקלים רעילים נוספים, ושינויים במזג האוויר (אוויר קר ויבש).

גורמים אלה נקשרים לנוגדנים מסוג IgE (שתפקידם לתווך תגובה אלרגית) ויחדיו הם מתחברים לתאי דם לבנים מעודדי דלקת (אאוזינופילים) וגורמים לשפעולם. תהליך זה, שהוא למעשה גירוי יתר של דרכי האוויר הגורם לדלקת, מביא לכיווץ שריר דופן דרכי האוויר, להפרשת ליחה צמיגה לתוך דרכי האוויר ובכך לחסימתן (לכן ילדים עם נטייה לאלרגיה נמצאים בסיכון גם לאסתמה. מנגנון הפעולה של המחלות דומה: רגישות שגורמת לגירוי יתר של מערכת החיסון וכך לשפעול תהליך דלקתי).

• עודף משקל (תורם לייצור מוגבר של חומרים מעודדי דלקת, ללחץ על דרכי האוויר ולפגיעה בתפקוד הריאתי).
• כפי הנראה קיים קשר גם בין חשיפה לזיהומים בשנות החיים הראשונות לבין הגנה בפני אסתמה בהמשך. לפי אחת התיאוריות ("תיאוריית ההיגיינה"), כאשר הסביבה עשירה במיקרואורגניזמים כגון חיידקים ווירוסים, המערכת מגורה על ידם ומבשילה לכדי תגובה חיסונית המתאימה להילחם בזיהומים. אך כאשר סביבת הגידול סטרילית מדי (למשל מבוססת על שימוש נרחב באנטיביוטיקה וחומרי חיטוי), מערכת החיסון לא מאומנת מספיק ומבשילה לכדי תגובות דלקתיות מוגזמות.

איך מאבחנים?

הרופא מתחקר את הילד ומשפחתו על משתנים כגון התסמינים ונסיבות הופעתם ורקע רפואי-משפחתי ועורך לו בדיקה גופנית מלאה. במידת הצורך מבוצעת בדיקת ספירומטריה (תפקודי ריאה): הילד שואף אוויר ומתבקש לנשוף אותו במהירות ובחוזקה לתוך מכשיר ספירומטריה (מד נשימה). המכשיר מודד את זרימת האוויר המרבית שמוציאות הריאות, והערכים יכולים להעיד על חסימה של דרכי האוויר. בנוסף עשויה להתבצע בדיקת FeNO, שבוחנת את רמת החנקן החמצני בנשיפה. אם היא גבוהה היא עשויה להעיד על דלקת בדרכי האוויר.

בדיקות אפשריות נוספות הן: 

בדיקות תגר: לעתים חושפים את הילד לגורם משפעל (פעילות גופנית, היסטמין או מטאכולין – חומרים שגורמים להיצרות דרכי האוויר ולתסמיני אסתמה) ובוחנים כיצד הוא משפיע על תוצאות הבדיקה. אם הערכים (נפח האוויר ומהירות זרימתו) נמוכים משמעותית, הדבר עשוי להעיד על אסתמה ועל חומרתה.

בדיקות אלרגיה: תבחיני עור ובדיקות דם שמסוגלים לאשר אבחנת אסתמה אלרגית (למשל כזאת שנובעת מחשיפה לאלרגנים).

בדיקות דם: הן כוללות ספירת דם, אפיון סוגי תאי הדם הלבנים (ובעיקר אאוזינופילים) ורמת נוגדני IgE.

איך מטפלים?

אין עדיין ריפוי מלא לאסתמה, אולם טיפול תרופתי מאפשר לאזן אותה ולקיים אורח חיים שגרתי. באופן כללי הוא נחלק לשני סוגים: תרופות להרחבת דרכי האוויר החסומות בעת התקף (גורמות להרפיית שרירי דרכי האוויר וכך משפרות את תנועת האוויר אל תוך הריאות ומחוץ להן וגם מפחיתות את הליחה), ותרופות למניעה (שמפחיתות את הדלקת והבצקת בדרכי האוויר בקביעות). התרופות יכולות להינתן בסירופ (סטרואידים), טבליות ומשאפים (הטיפול במשאף דורש הדרכה ומיומנות). תרופות שמרחיבות את דרכי האוויר הן למשל משאף ונטולין. תרופות מניעה הן למשל משאפי סטרואידים (כגון בודיקורט ופליקסוטייד) או טבליות ללא סטרואידים (סינגולייר). ברוב המקרים הטיפול התרופתי שניתן הוא משאפים משולבים – מרחיבי סימפונות שהם גם אנטי דלקתיים.

הטיפול במחלה מותאם אישית לכל ילד ותלוי בחומרת ההתקפים ותכיפותם. ילד שסובל מהתקפים תכופים זקוק לטיפול קבוע כדי להקטין או למנוע את התהליך הדלקתי ואת תגובתיות היתר של דרכי האוויר.

טיפולים אלטרנטיביים – כגון דיקור סיני, צמחי מרפא, תרגול להרפיית שרירי הנשימה (למשל ביוגה) – יכולים להינתן בנוסף לטיפול הקונבנציונלי.

האם ניתן למנוע את המחלה?

לא ניתן לרפא את המחלה אך אפשר לאזן ולמתן אותה משמעותית:

• להימנע מגורמי הסיכון הסביבתיים, למשל חשיפה לעישון ולאלרגנים ידועים. מומלץ גם לנקוט פעולות שיפחיתו את החשיפה לאלרגנים (למשל לשים סדין ניילון על המזרן להפחתת קרדית אבק הבית).
• להתחסן נגד שפעת ודלקת ריאות. זיהומים נשימתיים שכאלו מעלים את הסיכון להתקפי אסתמה.
• להגיע לביקורות שגרתיות אצל רופא ריאות (שכוללות בדיקת ספירומטריה) פעם-פעמיים בשנה.  
• לקחת טיפול תרופתי שמאזן את המחלה ולוודא שימוש נכון במשאף (ניתן לקבל הדרכה מרופא/ה או אח/ות ריאות או לצפות בסרטוני הדרכה של יצרן המשאף).   
• לשמור על אורח חיים בריא כדי להימנע מעודף משקל (שכאמור עלול להחריף את המחלה).

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

היחידה למחלות ריאה ילדים מתמחה בטיפול בתינוקות, ילדים ומתבגרים שסובלים ממחלות ריאה רבות, גם מורכבות, ובהן אסתמה. עובדים בה רופאי ריאות מנוסים ומגוון אנשי מקצוע שמטפלים באסתמה – כגון פיזיותרפיסטים, דיאטנים, מדריכי משאפים ופסיכולוגים.

חזרה למחלות ילדים

למידע על נגיף הקורונה וילדים עם אסתמה