דלקת ושט אאוזינופילית

שם באנגלית: Eosinophilic Esophagitis

מהי דלקת ושט אאוזינופילית?

הוושט הוא צינור שרירי שמחבר בין הפה לקיבה. לאחר שהמזון נלעס בפה, הוא עובר דרך הלוע לוושט ומשם למערכת העיכול. דלקת ושט אאוזינופילית היא מחלה כרונית שעלולה להוביל להיצרותו. היא קשורה בהצטברות תאי מערכת החיסון מסוג אאוזינופילים – שמתווכים תגובות אלרגיות. הצטברותם בוושט מבטאת תגובה עודפת של מערכת החיסון לאלרגן (גורם מעורר אלרגיה), לרוב מהמזון (בעיקר חלב, ביצים ובוטנים). גורמים נוספים שעלולים לגרום לתגובה האלרגית בוושט הם למשל זיהום אוויר ואלרגנים כגון אבקנים. המחלה יכולה להתפתח בכל גיל אך שכיחה יותר בתקופת הינקות ועד ההתבגרות.

מהם הגורמים?

הגורמים העיקריים להתפתחות הדלקת הם נטייה משפחתית ורקע אלרגי; נמצאה שכיחות גבוהה יותר של המחלה בקרב בני משפחה ובקרב אנשים עם מחלות אלרגיות כגון אסתמה ואטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור).

מהם התסמינים?

בינקות: בדרך כלל הקאות, סירוב לאכול ואי עלייה במשקל; בנעורים: קשיי בליעה, כאבים או תחושת חנק בעת האכילה, צרבת, כאבים בחזה והקאות.

מהם הסיבוכים?

דלקת חמורה ומתמשכת בוושט יכולה לגרום להיצרותו ולקשיים במעבר האוכל. אצל ילדים ומתבגרים זה יכול להתבטא בחוסר עלייה במשקל/ הרזיה ובעיכוב גדילה.

איך מאבחנים?

לרוב האבחון מתבסס על שילוב בדיקות, ובהן:

בחינת המקרה הרפואי של המטופל/ת: כולל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ותסמינים.

אנדוסקופיה: בבדיקה אנדוסקופית מחדירים למערכת העיכול צינור גמיש שבו מצלמה. באמצעותה ניתן לקבל תמונות של הוושט ולאתר ממצאים המעידים על דלקת ושט אאוזינופילית. כך גם ניתן לשלול או לאשר מצבים אחרים שגורמים לתסמינים, כגון רפלוקס קיבתי-ושטי (עליית חומצה מהקיבה לוושט).

ביופסיה: במהלך האנדוסקופיה נלקחת גם דגימה (ביופסיה) מכמה אזורים בוושט כדי לבדוק נוכחות אאוזינופילים. מספר גבוה שלהם בוושט וסיפור רפואי אופייני מאששים שמדובר בדלקת ושט אאוזינופילית. אם היא אכן מאובחנת, יידרשו בדיקות אלרגיה כדי לאתר את הגורם לה.

איך מטפלים?

מטרת הטיפול היא להפחית את הדלקת והתסמינים הנלווים. הוא כולל דיאטה מותאמת, תרופות או שילוב שלהן; אם התגלה בבדיקות האלרגיות רכיב מזון שגורם לאלרגיה ניתן להוציאו מהתפריט ולעקוב אחר התסמינים. ניתן גם לבצע אנדוסקופיה חוזרת כדי להעריך אם הדלקת חלפה. עם זאת, הבדיקות האלרגיות לא תמיד מאתרות אלרגן ספציפי מכיוון שהן לא רגישות מספיק. במקרים כאלו מומלץ להימנע ממזונות שידועים כגורמים לאלרגיה כגון חלב, ביצים ובוטנים. אם בכל זאת התסמינים ממשיכים ניתן לעשות דיאטת אלימינציה, שבה משמיטים מזונות מסוימים החשודים בגרימת אלרגיה ולאחר מכן מחזירים אותם בהדרגה לתפריט עד שמזהים את המזון הבעייתי (מומלץ לעשות זאת בהנחיית דיאטנית כדי לוודא שאין חוסרים בתזונה). לתינוקות ניתן לתת פורמולות שבהן חלבון החלב מפורק.

במקרים מסוימים ניתן ליטול תרופות נגד רפלוקס, ובמיוחד נוגדי חומצה מסוג מעכבי משאבות פרוטונים (שכן התסמינים יכולים להידמות לאלו של רפלוקס), או סטרואידים בבליעה/ משאף אשר מפחיתים את הדלקת (אך לרוב היא שבה לאחר סיום הטיפול).

כאשר הטיפולים השמרניים לא עוזרים או כאשר מאובחנת היצרות חריפה של הוושט, ניתן לעבור טיפול אנדוסקופי: הוא כולל הרחבה של אזור הוושט ועשוי להפחית/ לרפא את הדלקת.

חשוב לבצע גם מעקב שכולל בדיקות אנדוסקופיה כדי להעריך את התגובה לטיפולים השונים ואת מצב הדלקת.

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

ילדים ומתבגרים עם דלקת ושט אאוזינופילית מטופלים ביחידה לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד בידי צוות רב-תחומי מיומן שכולל דיאטנית, גסטרואנטרולוג ואלרגולוג. לעתים ניתנת להם ולהוריהם גם תמיכה נפשית עקב קשיי האכילה וההמלצות התזונתיות שעשויות להיות מאתגרות.

חזרה לבעיות גסטרו בילדים