דלקת אוזניים בילדים

שם באנגלית: Otitis Media, Middle Ear Effusion

מהי דלקת אוזן תיכונה?

האוזן התיכונה היא חלל שנמצא מאחורי עור התוף, שבו שוכנות עצמות השמע המעבירות את גלי הקול לאוזן הפנימית. היא מחוברת לאף דרך חצוצרת השמע. דלקת באוזן התיכונה מתפתחת לרוב לאחר הצטננות. הצטברות הנוזלים בחלל האוזן התיכונה יכולה להיות קרקע פורייה להתרבות נגיפים וחיידקים (ובעיקר החיידק פנוימוקוק) ולהתפתחות הדלקת.

המחלה שכיחה בקרב ילדים ובעיקר תינוקות בני חצי שנה עד שנתיים (כ-75% מהילדים יסבלו לפחות פעם אחת מדלקת אוזניים לפני גיל שלוש), בייחוד בחורף, בעונת ההצטננות. מעל גיל שלוש שכיחותה פוחתת, וכאשר היא מופיעה – צורתה לרוב קלה יותר. אם דלקת האוזניים הראשונה מופיעה לפני גיל חצי שנה, עולה הסיכון לדלקות אוזניים חוזרות.

הדלקת יכולה להיות חדה או כרונית. דלקת חדה מופיעה בפתאומיות ונמשכת כמה ימים עד שבועיים. דלקת כרונית נמשכת יותר משבועיים או נשנית מדי תקופה (עשויה להיות מורכבת מאירועים חוזרים של דלקת חדה). שלוש דלקות אוזניים ומעלה בתוך חצי שנה נחשבות למצב כרוני.

מהם גורמי הסיכון העיקריים?

דלקת האוזן התיכונה לרוב מתפתחת עקב פגיעה בחצוצרת השמע. הנוזלים שנמצאים באוזן התיכונה לרוב מתנקזים דרכה אל הלוע, היא מאזנת את הלחצים בתוך האוזן ומאפשרת אוורור תקין. הגורמים הבאים עלולים לפגוע בה וכך לגרום לדלקת:

• הצטננות + נגיף/ חיידק. כאשר החצוצרה נחסמת בנוזלים, הם מתנקזים לתוך חלל האוזן התיכונה וחיידקים או נגיפים עלולים להתרבות שם ולגרום לזיהום.
• חסימה נשנית של החצוצרה בשל נזלת אלרגית.
• חסימה נשנית של החצוצרה בשל האכלה מבקבוק בשכיבה.
• כאשר שקד הלוע (השקד השלישי/ אדנואיד/ פוליפים) וזוג שקדי החך (השקדים) מוגדלים, גם הם עלולים לחסום את החצוצרה, לגרום להצטברות נוזלים באוזן ולדלקות אוזניים חוזרות.
• קרע בעור התוף (למשל בשל דלקות חוזרות) שחודרים דרכו מים לאוזן התיכונה עלול גם הוא להוביל לדלקת כרונית בה.
• לעתים הסיבה לדלקת אינה ברורה.

מהם התסמינים?

דלקת חדה מתבטאת בעיקר בכאבי אוזניים (שנגרמים מלחץ הנוזלים על עור התוף) אשר מחמירים בשעות הלילה. ילדים קטנים שסובלים מכאבים אלו ועדיין לא מדברים לרוב בוכים ומושכים את האוזן או משפשפים אותה. אם המקור של הדלקת חיידקי, עשויים להופיע גם תופעות הדומות לשפעת כגון חום גבוה, שלשולים, הקאות, תשישות, רוגז ואדישות לסביבה, וגם נקב עור התוף והפרשת מוגלה מהאוזן (נדיר). יציאת המוגלה עשויה להקל את הכאבים כיוון שהיא מפחיתה את הלחץ על עור התוף אך עלולה לגרום לדלקת משנית באוזן החיצונית.

תסמיני הדלקת הכרונית הם מתונים יותר ועשויים לכלול נקב בעור התוף, כאבי אוזניים ויציאת הפרשות מהן.

מהם הסיבוכים האפשריים?

• הזיהום באוזן עלול להתפשט לרקמות הסמוכות, ובעיקר לעצם המסטואיד (הזיז הפטמתי) שממוקמת מאחורי האוזן התיכונה.
• פגיעה בשמיעה ובהתפתחות השפה בעקבות דלקת כרונית.
• דלקת כרונית מוגלתית של האוזן התיכונה: סיבוך של דלקת חדה שמתבטא בהפרשת מוגלה מהאוזן במשך שבועיים ומעלה. הטיפול כולל ניקוי של האוזן על ידי רופא/ת אא"ג, נטילת אנטיביוטיקה, ושמירה על אוזן יבשה עד לריפוי (שימוש באטמי אוזניים ברחצה ובשחייה).

איך מאבחנים?

האבחון לרוב מתבצע במרפאת אא"ג וכולל תשאול על התסמינים והסתכלות לתוך האוזן באוטוסקופ או מיקרוסקופ – מכשירים שכוללים תאורה וזכוכית מגדלת ומאפשרים לראות נוזלים הדולפים לאוזן החיצונית. בנוסף ניתן לבחון באמצעותם את מצב עור התוף ולהסיק מכך על המתרחש באוזן. בלט של עור התוף למשל עשוי להעיד על נוזלים באוזן התיכונה. בנוסף, עור תוף אדום או צהוב (במקום ורוד) וגושי יעיד על דלקת באוזן התיכונה.

ניתן גם לבדוק את יכולת התנועה של עור התוף באוטוסקופ שאליו מחוברת בלונית. ניפוח הבלונית (תוך כדי סתימת האף וסגירת הפה) גורם לתנודות בעור התוף. אם חצוצרת השמע פתוחה עור התוף ינוע מעט, ואם היא חסומה הוא יישאר מקובע. הבדיקה תראה גם אם הוא מנוקב. בנוסף ניתן לבדוק את עור התוף בבדיקת טימפנומטריה, שבה מודדים את התנודתיות שלו בתגובה ללחצי אוויר המופעלים על תעלת האוזן. תנודתיות פחותה עשויה להעיד על הצטברות נוזלים מאחורי עור התוף שמפריעה לו לנוע וגרמה לדלקת.

איך מטפלים?

כ-80% ממקרי הדלקת החדה מסתיימים בתוך שלושה ימים ללא כל טיפול.

• הצטברות נוזלים באוזן ללא עדות לזיהום מצריכה מעקב בלבד.
• זיהום חמור, מלווה בחום גבוה, חוסר מנוחה ורגזנות ובבלט ניכר בעור התוף/ זיהום שלא חולף בתוך שלושה ימים – עשוי להצריך אנטיביוטיקה (דרך הפה). ניתן ליטול משככים להורדת חום ולהפחתת כאבים.
• ניקור עור התוף: לעתים, כאשר מצטברת מוגלה בחלל האוזן התיכונה אשר גורמת לכאבים עזים, יתבצע ניקוב של עור התוף לשם ניקוז המוגלה החוצה. כך ניתן גם לבחון דגימה שלה במעבדה, לזהות את החיידק שגרם לדלקת ולהתאים טיפול אנטיביוטי יעיל.
• לעתים רחוקות ניתנת אנטיביוטיקה לכמה שבועות כטיפול מונע לדלקות אוזניים נשנות. עם זאת היא עלולה לגרום לעמידות חיידקים ולא הוכח שהיא הטיפול היעיל ביותר למצב זה.
• אם הצטברות הנוזלים אינה חולפת וגורמת לדלקת כרונית ולפגיעה בשמיעה ובהתפתחות השפה, ניתן לשקול ניתוח כפתורים.
• אם הדלקת נגרמה משקד לוע ושקדי חך מוגדלים, ניתן לשקול ניתוח להקטנתם/ הסרתם.
• אם הדלקת גורמת לנקב בעור התוף, ניתן טיפול אנטיביוטי ואין לחשוף את האוזן למים (לרוב הנקב נסגר מעצמו).
• טיפולי רפואה משלימה, כגון דיקור סיני וצמחים, עשויים להתאים לשני סוגי הדלקות.

 
למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

שירות אף-אוזן-גרון בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים הוא מהגדולים והמובילים בארץ. עובדים בו מומחי אא"ג ילדים מנוסים אשר מטפלים ברוב מקרי דלקות האוזניים. במקרים מורכבים הם נעזרים באוטולוגים (מומחים למחלות האוזן).