הכנה חינוכית לקראת הליך במלר"ד

הילדה הקטנה זקוקה לבדיקת דם או אולטרסאונד? במוקד לרפואה דחופה (מלר”ד, או מיון) ילדים בבית החולים ספרא לילדים בשיבא, מי שתעבור את הבדיקה – היא קודם כל בובה. זה קורה כחלק מהתוכנית החינוכית הייחודית של המוקד. "ילדים מגיעים לחדר מיון עם הרבה חששות וחוסר וודאות מהבאות. המטרה שלנו היא להחזיר להם את תחושת השליטה", מסבירה נועה זלר וורשבסקי, מובילת הצוות החינוכי במלר"ד.

הצוות החינוכי של מלר"ד ילדים בשיבא מורכב מארבע נשות צוות, שנמצאות פה מדי יום, ותפקידן לתווך את ההליכים הרפואיים לילדים בגילאי 3-18. זה מתחיל בפרוצדורות פשוטות כמו חום, דופק ובדיקת דם וממשיך לגיבוס, בדיקות דימות והכנה מוקדמת לילדים העומדים בפני אשפוז. הצוות ניגש אל הילדים בזהירות וברגישות ומתאים את התוכן לגיל הילד, רמת ההתפתחות, ולמצב בו הגיע למיון. 

איך מכינים את הילדים להליכים הרפואיים? 

בובות. המורות נותנות לילדים "לבצע" בעצמם על גוף הבובה הליכים רפואיים, כמו בדיקת דם, אולטרסאונד או MRI. באופן זה, כשהילדים עוברים את הבדיקה בעצמה, זו לא הפעם הראשונה בה הם פוגשים את הפרוצדורה. אם הזמן מאפשר, הצוות נותן לילדים קטנים ליצור לעצמם בובה אישית שתלווה אותם בתחנות השונות.

דגם של זרוע. ילדים גדולים יותר יוכלו להתנסות בפרוצדורות הרפואיות על דגם של יד אנושית, לפני שהם עוברים אותן בעצמם.

ספרוני תמונות. לפני הכניסה של לבדיקות שונות או לאשפוז, הצוות החינוכי יראה לילד תמונות של המקום ומכשירים השונים, כדי לתת לו אוריינטציה ולהפוך את הזר למוכר יותר.

קבצי קול. איך נשמעת מכונת MRI מבפנים? עוד בשלב בו הילדה מתכוננת לבדיקה, הצוות משמיע לה הקלטה. כך היא יודעת מראש לקראת מה היא הולכת ומפלס החשש יורד.

דרכון אישי. ילדים בגילאי 11-4 מקבלים "דרכון" שאתו הם מסתובבים במוקד ומחתימים בכל תחנה שהם עוברים (“גיבוס", “צילום רנטגן" וכו’). "זה נותן לילדים הצעירים תמריץ להיכנס למוקד - לאסוף חתימות", אומרת זלר וורשבסקי, “זה גם נותן לביקור קונוטציה של משהו חיובי. טיול במלר"ד שהוא כמו טיול בעולם".  על גבי הדרכון הילדים גם יכולים לציין פרטים כמו תחביבים או לכתוב אם הם מעדיפים להיבדק בשכיבה או בישיבה. זה מאפשר למטפלים להכיר אותם, לנהל שיחה אישית ולהפוך את החוויה לנעימה יותר.

הדמייה של מכונת MRI מפליימוביל. להפוך את הזר למוכר

שיחות. ילדים רבים מגיעים למיון עם חשש כבד. נשות החינוך מקדישות זמן לשיחות, טרם הכניסה לבדיקות, כדי לפרק את החששות ולכרך את תחושת הזרות. "אנחנו רואות מניסיון שאחרי התיווך שלנו, הילד לרוב עובר את הבדיקות עם הרבה פחות חשש ויותר נכונות לשתף פעולה".

משתדלים שלא יכאב

התוכנית החינוכית פורצת הדרך, יחידה מסוגה בארץ ובעולם, פותחה על ידי המרכז החינוכי ויצמן בהנהלת מיכל רז, והיא חלק ממדיניות הפחתת הכאב של שיבא בכלל ושל מוקד החירום לילדים בפרט. 

הצוות החינוכי לא לבד במערכה, אלא עובד בשיתוף פעולה מלא עם הרופאות, האחים והליצנים הרפואיים – הכל כחלק ממדיניות הפחתת הכאב של שיבא ובמטרה לצמצם למינימום את הכאב והסבל של הילדים במהלך הביקור.

"אנחנו משתדלות לתת שהילד שיצא מפה עם חוויה שהיא נעימה. הרבה פעמים ילדים יוצאים מפה ואומרים ‘איזה כיף היה’”, מסכמת זלר וורשבסקי.

יומן רגשות.