השמנת יתר אצל ילדים ומתבגרים

פרופ' גל דובנוב-רז

 עודף משקל אצל ילדים מלווה בסטיגמה חברתית אשר מקשה מאוד על האבחון והטיפול. רגשות בושה, אשמה ותסכול  עלולים להניא את הילד ממדידות של המשקל והגובה, להקשות על כניסה למסגרת טיפולית ולפגוע בתהליך הטיפול.

אם מסתמכים על מראה עיניים בלבד, נפספס כ- 50% מהילדים הסובלים מהשמנה ו-80% (!) מהילדים בעלי עודף משקל. בדומה למבוגרים, האבחנה של השמנה אצל ילדים נעשית על פי ה-BMI (מדד מסת הגוף, חישוב של המשקל חלקי גובה בריבוע). מאחר שערכי BMI אצל ילדים משתנים עם הגדילה, עד גיל 18, השמנה בילדים ובבני נוער מוגדרת בעזרת אחוזונים, כאשר ה-BMI של הילד גבוה מאחוזון 95 של בני גילו ומינו.

ילדים עם השמנת יתר חשופים יותר להצקות, לעלבונות ולסטיגמה

מדוע חשוב כל כך לטפל בהשמנה בגיל צעיר?

בשלב הראשוני, ילדים עם השמנה אינם נמצאים בסכנת חיים מידית. עם זאת, בשלב זה ניטעים בהם שורשי תחלואה כרונית שעלולים בהחלט לקצר את תוחלת החיים שלהם בהמשך. בגילאים הצעירים הם לא חשים את שומני הדם שמצטברים, את יתר לחץ הדם או את הכבד השומני, ואם מפריע משהו מסיבה גופנית, זה לרוב כאבי גב או רגליים ואי-נוחות במאמצים גופניים ופעילות יומיומיות.

עיקר הקושי בגיל הצעיר מתבטא בפן הרגשי: ילדים עם השמנה חשופים יותר להצקות, לעלבונות ולסטיגמה. כמבוגרים, הם עלולים להמשיך לסבול לרעה בהיבט זה, ובשלב זה יבואו לידי ביטוי גם אותם סיבוכים מטבוליים שהחלו בגיל הצעיר: סוכרת, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן שונים, ועוד. כל אלה מקצרים את תוחלת החיים בצורה משמעותית.

קיים הבדל מגדרי? 

נתונים כלל-עולמיים מראים כי יש 50% יותר בנים עם השמנה לעומת בנות. בעשור האחרון, נמצא שבישראל כ-13% מהילדים (בנים ובנות גם יחד), חיים עם השמנה. מדובר בנתון מדאיג מאוד: אחד מתוך 8 ילדים. יתרה מזו: ישראל היא המדינה האירופאית עם אחוז ההשמנה הכי גבוה בקרב ילדים. לגבי עודף משקל, קרי BMI מעל אחוזון 85 לגיל ולמין, הרי שכאן כבר מדובר בשליש (!) מילדי ישראל.
 

מדובר בעלייה לעומת עשורים קודמים?

בהחלט. קיים מאמר מרתק מ-2009 על נתוני מתגייסים לצה"ל, בו רואים כי מאמצע שנות השישים עד אמצע שנות השמונים, במשך 20 שנה, אחוז המתבגרים שעמדו להתגייס לצה"ל עם BMI מעל 30 עמד על אחוז אחד בלבד. מאמצע שנות השמונים, החלה עלייה עקבית באחוז המתגייסים עם BMI מעל 30.

בין הסיבות המשוערות לעלייה זו, שאגב נצפית במדינות רבות בעולם, היא שינויי תזונה לרעה (צריכה גבוהה יותר של מזון מעובד ו'ג'אנק פוד', שהפך לנגיש יותר), או גורמים אחרים, אך הסיבה העיקרית והמוכחת ביותר היא מיעוט פעילות גופנית שחל בשנות השמונים עקב כניסת המחשבים ומשחקי המחשב לבתים. אם עד שנות השמונים ילדים בשעות הפנאי של אחר הצהריים היו בעיקר בחוץ ועוסקים בפעילות גופנית, משחקי המחשב הכניסו אותם פנימה. עם השנים כידוע, המשחקים רק הלכו והשתכללו, בהמשך נכנסו גם הסמארטפונים, והילדים הפכו ליותר ויותר ישובים.

האם  ילדים רבים מתמודדים עם השמנה קיצונית?

בעיקרון קיימים סוגי השמנה שונים. בהחלט יש ילדים ומתבגרים שמפתחים השמנה מסיבות רגשיות. יש גם השמנה על רקע גנטי ממגוון של סוגים, באופן נדיר יחסית, ואז לרוב מדובר בהשמנה קיצונית עקב אכילה מרובה והיעדר מנגנון שובע יעיל.

עם זאת, הסיבה הנפוצה להשמנה היא פשוט חוסר פעילות גופנית ותזונה לקויה. במקרים רבים, לילדים עם השמנה יהיו הורים עם השמנה בעצמם – אך זאת לא בהכרח בגלל שיש לכך גורם גנטי. מדובר לרוב בדפוסי התנהגות משפחתיים: התזונה שהם מכניסים לבית, הדוגמה שהם מהווים לילד מבחינת תזונה, פעילות ועוד. אנו יודעים זאת, כי כשאנחנו מטפלים בילדים ובמשפחות על ידי שיפור של הרגלי תזונה ופעילות - מצב המשקל משתפר. זה לא קורה בקלות כזו כשההשמנה היא על רקע גנטי או הורמונלי, ואלו אכן מצבים קשים מאוד לטיפול.

איך ההורים יכולים לעזור?

המשקל עצמו אינו הבעיה, אלא התוצאה של הבעיה - שהיא הרגלי תזונה ופעילות לא מספיק טובים. בתור התחלה, מומלץ לא לומר לילד דבר בנושא זה, אלא פשוט לשמש עבורו דוגמה ולסייע לו לשפר את ההרגלים. על ההורים לצמצם הכנסת אוכל לא בריא או הרגלים לא בריאים לבית, ובמקביל, לפצוח בעצמם בפעילות גופנית ולעודד את הילד לפעילות בעצמו.

אם בכל זאת עולה הצורך לדבר על מבנה הגוף, בשום פנים אין לומר לילד שהוא 'שמן'. ממחקר שנערך במרפאת ספורט ועודף משקל בשיבא לגבי המונחים המועדפים לשימוש, מצאנו שאלו שהכי פחות פוגעניים והכי מעודדים לשינוי הם 'משקל גוף לא בריא' או 'בעל אורח חיים לא בריא'. המילה 'שמן' היא הפוגענית ביותר והכי פחות מעודדת מוטיבציה לטיפול. אגב, מרתק לגלות שגם בשפות אחרות כגון אנגלית וספרדית, נמצא כי מעדיפים להשתמש במונחים אלו בדיוק.

מומלץ גם לא להשתמש במונח או ברעיון של "דיאטה", שכן ירידות מהירות במשקל לרוב אינן מחזיקות מעמד לאורך זמן. מדובר בתהליך ממושך, ודווקא ירידה איטית בערכי BMI (לעתים גם תוך כדי עלייה קלה במשקל ובגובה) צפויה להחזיק מעמד לעתיד. 

אילו ילדים מגיעים למרפאה לספורט ועודף משקל?

לרוב אל המרפאה מגיעים ילדים שניסו את יתר השיטות והטיפולים בקהילה (דיאטנית, מאמן כושר וכו'), ללא הצלחה. אנחנו לרוב מהווים את המוצא האחרון. מטופלים אצלנו ילדים עם השמנה על רקע מחלות גנטיות, ילדים על הרצף האוטיסטי, ילדים עם מחלות רקע שונות, אך רוב הקהל הוא ילדים ובני נוער עם השמנה רגילה הנובעת מאורח חיים פחות בריא. הטיפול בכלל הילדים במרפאה נעשה בעזרת צוות רב תחומי שהתמקצע בנושא טיפול בהשמנה בילדים: זה כולל אותי (רופא ילדים וספורט), דיאטני ילדים וספורט, מאמן כושר ופיזיולוג של מאמץ, ופסיכולוג ספורט. כל הצוות עובד יחדיו בשיטות בונות ומכילות, באווירה חיובית ומעודדת.

איך מטפלים?

הטיפול בילדים עם השמנה הוא טיפול ממושך, שלרוב מצריך ייעוץ על ידי אנשי הצוות מדי 4-2 שבועות. הורים רבים מתקשים להביא את ילדיהם לאורך זמן לביקורי המרפאה. מאז הקורונה אנחנו מציעים טיפול מרחוק, בשילוב צמיד חכם לניטור הפעילות ואפליקציה המעודדת צבירת צעדים ונתינת פרסים כתגמול. במחזור הראשון, כעבור חצי שנת טיפול, הנתונים הפתיעו לטובה: 71%(!) מהילדים שיפרו את סטטוס המשקל שלהם.

במקרים של השמנה חמורה קיימת אופציה של ניתוח בריאטרי, וקיימים קריטריונים ברורים לגבי בני נוער המתאימים לניתוח מסוג זה. חשוב לדעת שניתוח איננו טיפול מלא בהשמנה, אלא חלק ממנו. יש להמשיך ולהקפיד על הרגלי תזונה ופעילות גופנית, על מנת להגביר את הירידה הבריאה במשקל ואת שימור המשקל המופחת לטווח הארוך.

קבעו תור למרפאה לספורט ועודף משקל:

טלפון: 03-5308001

דוא"ל: Gal.Dubnov-Raz@sheba.health.gov.il