התפתחות התינוק בגיל 6-0 חודשים

התנסות חושית-תנועתית (סנסו-מוטורית) היא הבסיס להתפתחות התינוק. היא תורמת למעבר מתנועות לא רצוניות (רפלקסיביות) לתנועות רצוניות ונשלטות, המאפשרות חקירה ולמידה. מכאן חשיבותה של התנסות זו גם בהתפתחות השכלית (קוגניטיבית).

התפתחות שכלית

התפתחות חושית-תנועתית

התפתחות חושית

התפתחות תנועתית

שלבי התפתחות צפויים

המלצות לעידוד ההתפתחות
 

ההתפתחות השכלית (קוגניטיבית)

רוב ההתפתחות השכלית של תינוקות מתרחשת לאחר הלידה. עד תחילת הדיבור, התפתחות זו מבוססת על מיומנויות תחושה ותנועה. שכן החשיבה של התינוק מוגבלת לגירויים שהוא קולט בחושיו. המידע שהוא יודע וזוכר מוגבל לגירויים שהוא רואה, שומע, מרגיש, טועם ונוגע. כלומר, המערכות שמקדמות את ההתפתחות השכלית הן חושים ותנועה.

כך, ככל שהתינוק נחשף לגירויים שמובילים להפעלה חושית ותנועתית, מתחילה במוחו פעילות חשמלית שמייצרת עוד ועוד קשרים בין תאי העצב במוח. קשרים אלה, שהולכים ומתרבים, הופכים את מוחו למפותח ומשוכלל יותר. לכן גירוי חושיו והפעלתו בצורה נכונה יתרמו רבות להתפתחותו השכלית ולמימוש תכונותיו המולדות.

ההתפתחות החושית-תנועתית (סנסו-מוטורית)

המערכת החושית והמערכת התנועתית עובדות יחדיו. כאשר המערכת החושית קולטת גירוי היא מעבירה אותות למוח. המוח מעבד אותם ומעביר אותם הלאה לגוף וכך גורם לו להגיב ולפעול (לנוע). בתהליך ששמו אינטגרציה חושית, התינוק סורק, מסנן ומפרש מגוון גירויים מגופו ו/או מהסביבה ומעבד את המידע שמתקבל ממערכות החישה שלו. כך, בעקבות גירוי חושי, תצא לפועל תגובה מוטורית שתתאים לסיטואציה, לפעילות ולדרישות הסביבה. למשל: ראיית מובייל תלוי תוביל להושטת היד בניסיון לתפוס אותו, ושמיעת קולה של אמא תוביל לסיבוב הראש. לכן, כדי שההתפתחות השכלית של התינוק תהיה תקינה עליו לחוות התנסויות חושיות ותנועתיות, כגון ראייה, הושטת יד, מגע, אחיזה והבאת חפץ/ איבר לפה. התנסויות אלו מובילות להשגת אבני דרך כגון מחיאת כפיים, גלגול, ישיבה, זחילה, עמידה והליכה.

יש לציין כי רצף ההתפתחות דומה אצל רוב התינוקות, אולם קצב השגת אבני הדרך מעט שונה וטווח הנורמה הוא רחב (כך למשל מצופה מתינוק שיתחיל ללכת בין גיל עשרה חודשים לגיל שנה וחצי). כאשר קצב השגת אבני הדרך של התינוק חורג מהנורמה, מוגדר עיכוב התפתחותי וההמלצה היא לגשת עמו לאבחון וטיפול.

בקרב תינוקות טיפוסיים, שגדלים בסביבה נורמטיבית שמכילה מגוון גירויים חושיים ואפשרויות תנועה, ההתפתחות החושית-תנועתית תתרחש ללא כל מאמץ מיוחד. לכן יש לדאוג לתינוק למגוון צעצועים שמותאמים לגילו ולמרחב תנועתי ולשחק עמו ולדבר אליו תוך כדי. זאת כאשר הוא ערני ושקט, כלומר אינו עייף או רעב ונראה נינוח וקשוב לסביבתו. יש לציין כי טווח הקשב של תינוקות נמשך כמה דקות בלבד, ולכן צריך להיות מודעים לסימנים המעידים על עייפות מהמשחק ומהאינטראקציה.

התפתחות חושית

ישנן חמש מערכות חישה מוכרות: ראייה, שמיעה, מגע, טעם וריח, ושתיים פחות מוכרות: תנועה ותחושה עמוקה. הן מתפתחות כבר בשלב העוברי וממשיכות להבשיל בחודשים ובשנים הראשונים לחיים. בהדרגה, דרך התנסויות חוזרות, התינוק מפתח תיאום ביניהן.

ראייה

עד שבוע 26 עיני העובר סגורות ומשבוע זה והלאה הוא מתחיל למצמץ. בשבוע 33 אישוניו מתרחבים בתגובה לאור ולקראת סוף ההריון קצב פעימות לבו עולה בתגובה לאור חזק. בשבועות-חודשים הראשונים התינוק רואה בעיקר קווי מתאר וצבעים מנוגדים כגון שחור-לבן (תפיסת הצבע מבשילה במלואה בגיל ארבעה חודשים בערך). בנוסף, תמונת הראייה שלו אינה רציפה, הוא רואה פריט אחר פריט, וטווח הראייה שלו מוגבל למרחק 30-20 ס"מ. יכולתו לפרש גודל ומרחק של אובייקטים ולראות את ממד העומק (תלת-ממד) הולכת ומשתכללת עד גיל שבעה חודשים בערך.

חוש הראייה של התינוק מתפתח במקביל להתפתחותו ולצרכיו (בהדרגה, החל מגיל חודשיים לערך). בהתחלה טווח הראייה שלו מותאם למרחק מפניו של ההורה בעת ההאכלה/ הנקה (כ-20 ס"מ). לאחר מכן, כאשר הוא מצליח להושיט את ידיו לעצמים, הוא יכול יותר להבחין בפרטים ולהתמקד (כ-30 ס"מ). כאשר הוא מתחיל לזחול, הוא יכול לראות את העולם בתלת-ממד ולאמוד גודל ומרחק של עצמים. כאשר הוא כבר זז בחופשיות, הוא מתחיל לראות כמו מבוגר.

כיצד ניתן לפתח את חוש הראייה של התינוק?

• להציג לו ספרים/ תמונות/ צעצועים בשחור-לבן (זהו ניגוד הצבעים העז ביותר ומרתק אליו את עיני התינוק. גם הצבע האדום מושך את תשומת לבו יותר מצבעים בסיסיים אחרים).
• להציג בפניו תמונות ברורות, בעלות קו מתאר ברור ומובחן. רצוי תמונות שמציגות תבניות שחוזרות על עצמן (למשל נקודות שחורות על רקע לבן/ משבצות שחמט) או גירויים דמויי פנים אנושיות (כגון בובה).
• להניח מולו מראה בטיחותית שבה הוא יכול לראות את עצמו נע/ לתלות גירוי ראייה (מרצדת) מעל מיטתו או בעגלתו/ לטייל עמו בחוץ ולתת לו להתבונן בדברים נעים (למשל עצים וכביסה תלויה)/ להחזיק חפץ ולהניעו לאט מצד לצד ולחכות עד שמבטו ילכוד את החפץ וינוע עמו. כל הפעולות הללו מלמדות את התינוק לעקוב במבטו ולהבין שדברים קיימים גם מחוץ לטווח ראייתו, ומפתחות את יכולת המיקוד שלו והשימוש בשתי עיניו.
• בחודשים הראשונים יש לתלות את גירוי הראייה במרחק קבוע של 30-20 סנטימטרים מעיני התינוק. בהדרגה, לאחר גיל חודשיים, אפשר לשנות את המרחק ולתת לו להתאמן במיקוד ראייתו במרחקים משתנים.
• בסביבות גיל שלושה-ארבעה חודשים אפשר להתחיל להציג לתינוק גירויים מורכבים, בעלי פרטים קטנים, ולחשוף אותו לכל טווח הצבעים.

שמיעה

בשבוע ה-20 להריון איברי השמיעה של העובר מפותחים ובשבוע ה-25 הוא כבר יכול לשמוע ולהגיב לקולות. הוא שומע במעומעם צלילים כגון דפיקות לב, קולות ונשימות של אמו (מחקרים מראים כי כשהאם מדברת קצב לבו הופך רגוע יותר), מוזיקה ורעשים סביבתיים. משבוע 27 לערך יגיב לרעשים חזקים ומשבוע 36 תגובותיו השמיעתיות יהיו כמו של יילוד. עם לידתו, בהדרגה, יבחין בין צלילים שונים (למשל, בתוך שבוע מהלידה יבחין בין קולה של אמו לקולות אחרים).

בתחילת חייו התינוק הוא מאזין פסיבי וצריך שהוריו יחשפו אותו לצלילים השונים. בהמשך (מגיל חודשיים לערך) יתחיל להפיק צלילים בכוחות עצמו (למשל כאשר יחבוט בצעצועים).

כיצד ניתן לפתח את חוש השמיעה של התינוק?

• לחשוף אותו לגירויים שמיעתיים שנבדלים ביניהם בגובה הקול, בעוצמתו ובגוון שלו כדי לעזור לו לפתח הבחנה שמיעתית. בהדרגה הוא יתחיל להבדיל בין דיבור, מוזיקה וצלילים שונים. אפשר גם לשקשק בצעצוע, תחילה מימינו או משמאלו ובהמשך מלמטה/ למעלה/ מאחור, ולחכות שיפנה לעבר הצליל.
• יש להשמיע לו צלילים מתונים כדי לא לגרום לו אי נוחות. תגובות כמו רתיעה ובכי יעידו כי הקולות חזקים מדי עבורו.
• מומלץ לדבר אליו בקול גבוה. תינוקות ואף ילדים מעדיפים צלילים גבוהים ודקים על נמוכים, ומגיבים אליהם בשמחה וצחוק.
• מומלץ להשמיע לו מוזיקה, בייחוד קלאסית או רגועה ומונוטונית. ההנחה היא שההקשבה למוזיקה משפרת את הריכוז ואת היכולות הקוגניטיביות. ייתכן גם שצלילים חדגוניים מזכירים לתינוקות קולות מהרחם ומרגיעים אותם. מומלץ: קלטות מוזיקה ייעודיות לתינוקות (קטעי המוזיקה קצרים יחסית ומותאמים ליכולת הקשב שלהם).
• לדבר אל התינוק. תינוקות אוהבים לשמוע קולות אנושיים, בעיקר את של אמם. אפשר לדבר אליו מכל כיוון, לתת לו לפענח את מיקום הקול ולהגיב בהתאם, בהפניית העיניים והראש. חשוב לדבר אל התינוק כבר מההתחלה, וכך לפתח את יכולתו השפתית. ניתן להסביר לו פעולות ולקרוא לו מצדי החדר השונים. כך ילמד לאתר צלילים, לקשר ביניהם לבין משמעותם ולשים לב להברות שונות.
• לטייל עם התינוק. הקשבה לקולות הסביבה – כגון ציוץ ציפורים ורעש של כלי תחבורה – יכולה לסייע לערנות וריכוז.

מגע

מערכת המגע, האחראית על חוש המישוש, מתחילה להתפתח אצל העובר לקראת שבוע 8 להריון. הוא חשוף באופן קבוע ומתמשך למגע מי השפיר, איברי גופו וחבל הטבור. בשליש האחרון של ההריון הוא נצמד לדופן הרחם וחש גם אותו. בשבוע 32 כל נקודה בגופו רגישה לגירויים כמו חום, קור וכאב.

מערכת המגע מחולקת לשתי מערכות: הגנה והבחנה. מערכת ההגנה נותנת מידע על נתונים כגון טמפרטורה, כאב, דגדוג וגירוד ועוזרת להתמודד עם גירויים. מערכת ההבחנה נותנת מידע על הסביבה (למשל גודל, צורה ומרקם) ועוזרת לזהות את מיקום הגירוי בגוף. שתי המערכות הללו דורשות איזון; כדי להפעיל את מערכת ההבחנה צריך לדכא את מערכת ההגנה ולהפך.

מטרתה של מערכת המגע היא בראש ובראשונה הישרדות. היא מגנה מפני פגיעות ופציעות (לדוגמה מחום/ קור וחפצים חדים). כך למשל, כאשר התינוק שולח יד לעבר קומקום רותח, מערכת המגע תזהה את הסכנה ותפעיל את רפלקס ההגנה שיגרום ליד לסגת לאחור. בנוסף, היא משמעותית ביותר בקשר הורה-תינוק. מחקרים מצאו כי מגע הכרחי לחיזוק ופיתוח הקשר הרגשי בין התינוק לבין הוריו, להתפתחותו התקינה ולהישרדותו.

תינוקות גם חוקרים ולומדים את סביבתם באמצעות מגע. לשם כך הם מושיטים ידיהם, מושכים, מלטפים, מרימים ומועכים. כך הם חוקרים ולומדים את סביבתם. חוש המישוש, שתורם רבות להתפתחותם הכללית, הולך ומתחדד בהדרגה. בתקופה שבה הם מתחילים לחקור את הגירויים בעזרת הפה (מגיל ארבעה חודשים בערך) או הידיים (מגיל חצי שנה), הם מצליחים לגלות מרקמים שונים.

כיצד ניתן לפתח את חוש המישוש של התינוק?

• התנסות פסיבית: בחודשים הראשונים התינוק לא יכול עדיין למשש פריטים באופן מכוון. לכן כדאי להשכיב אותו על משטחים בעלי מרקמים שונים, למשל סדינים חלקים, מגבות מעט מחוספסות ושמיכות רכות.
• בהמשך כדאי לתת לו לגעת במגוון חומרים/ חפצים כדי שילמד להבחין ביניהם. כך למשל יבדיל בין חלק/ מחוספס, חמים/ קריר, רך/ קשה.
• לגעת בתינוק: לחבק, ללטף ולעסות את גופו (ניתן גם באמבטיה חמימה). אפשר גם ללטפו בצעצועים רכים.
• להכניס לתוך כף ידו חפצים נעימים במרקמים שונים.

טעם

בין השבוע ה-13 לשבוע ה-15 להריון בלוטות הטעם של העובר כבר מפותחות ומושפעות מתזונת האם. הוא בולע מי שפיר והם עוברים במערכת העיכול שלו. חשיבות מערכת הטעם בינקות (יחד עם מערכת המגע) היא בעיקר ביכולת היניקה ובאכילה מגוונת ומאוזנת. עד גיל חצי שנה בערך תינוקות ניזונים מחלב אם או תמ"ל. כלומר, תקופה ארוכה הם ניזונים ממזון בעל טעם די דומה. המעבר למזון מוצק מחדד את חוש הטעם שלהם.

כיצד ניתן לפתח את חוש הטעם של התינוק ולגרום לו לאכול מגוון בהמשך?

• כבר במהלך ההריון (בעיקר בשליש האחרון) מומלץ לאכול מגוון מזונות, בעיקר ירקות ופירות. שכן המזון שהאם אוכלת משפיע על טעם מי השפיר שהעובר יונק ופולט. כך, כשהוא יוצא לאוויר העולם, קל לו יותר לקבל את הטעמים המוכרים מימי הרחם.
• מומלץ להיניק את התינוק לפחות עד שהוא מתחיל לאכול מזון מוצק. טעם חלב האם משתנה בהתאם לאוכל שהיא אוכלת וכך התינוק נחשף למגוון טעמים ומתרגל אליהם.
• עם החשיפה למזון מוצק, מומלץ לגוון את התפריט היומי בכמה שיותר טעמים. גם אם התינוק מסרב למאכל כלשהו, חשוב לנסות לתת לו אותו שוב ושוב. לרוב חשיפה חוזרת של הטעם תגרום לו לחבב אותו בסופו של דבר.

ריח

האף מתפתח בין שבוע 11 לשבוע 15, והסברה היא שדרך מי השפיר עוברים גירויים אל מערכת הריח. כך, חוש הריח מפותח כבר ברגע הלידה. תינוקות נהנים מריחות מסוימים ונרתעים מאחרים (למשל חריפים או חזקים. לכן מומלץ לא להתבשם לידם או להתבשם בעדינות), ומזהים את אמם לפי ריחה. אך הם לא יודעים להריח באופן מתוכנן. יכולת ההרחה שלהם מתפתחת רק בשלב התפתחותי מאוחר יותר.  

תנועה

כבר בשליש הראשון להריון העובר נע במי השפיר וחש בתנועות אמו. הוא פעיל ברחם משבוע 6-5, מתחיל בתנועות ספונטניות ועובר לתנועות מסונכרנות. עד סוף השבוע ה-12 מתפתחות רוב התנועות שיבצע בעת לידתו וסמוך לה.

תחושה עמוקה

מערכת התחושה העמוקה קולטת מידע על תנועה וכוח הכבידה וכך על האיברים ומיקומם, כיווני גוף, והגוף ביחס למרחב. בנוסף היא קולטת מידע מתוך הגוף, על צרכים ביולוגיים בסיסיים כגון פעולת מעיים, תחושת רעב ושובע, קצב לב וקצב נשימה, ומאפשרת להשקיע רמת אנרגיה שמותאמת למשימה.

התפתחות תנועתית (מוטורית)

תהליך ההתפתחות התנועתית מתחיל כבר ברחם ונמשך כל החיים. בחודשי חייו הראשונים, תנועותיו של התינוק רפלקסיביות (נשלטות על ידי חוט השדרה ולא על ידי המוח ובאות בתגובה לגירויים). בהמשך, עם התנסויותיו בהפעלת הגוף, הוא מגביר את השימוש בשלד ובשרירים, מתחיל לתכנן את תנועותיו ולשלוט בהן, ומפתח מוטוריקה גסה – הפעלת שרירים גדולים (הידיים, הרגליים, הבטן והגב) כבסיס לתנועה. בראשית ההתפתחות, המוטוריקה הגסה משמשת לפעולות כגון הרמת הראש, התהפכות, ישיבה וזחילה (ובהמשך עמידה והליכה). המוטוריקה הגסה היא גם בסיס למוטוריקה העדינה – הפעלת שרירים קטנים (כגון כף היד, האצבעות, הפה והעיניים) ברמת דיוק גבוהה. זאת כדי לבצע פעולות כגון החזקת חפץ והעברתו מיד ליד, ובהמשך – פעולות כגון ציור, כתיבה וגזירה.

שלבי התפתחות התינוק – למה לצפות

תקשורת: גילוי עניין בקולות, הפניית ראש למקור צליל, הנאה ממגע או משחק של ההורה, חיוך (מגיל שלושה חודשים החיוך הוא דרך לתקשר הנאה), צחוק בקול, קשר עין לפרקים.

משחק: מגיל שלושה חודשים התבוננות בידיים ובחפצים בעלי קווי מתאר ברורים ותגובה לרעשים. מגיל חמישה חודשים הנאה ממשחק ברעשנים וחקר חפצים בפה ובידיים (משחק סנסומוטורי).

שפה: מגיל שלושה חודשים השמעת מלמול וגרגור, בכי וביטוי קולי שמשתנים לפי המצב (כגון רעב, אי נוחות, עייפות וכאב) וקולות בתגובה לקול מוכר. בנוסף הפניית ראש למקור צליל ומעקב אחריו בעיניים.

פעילויות יומיומיות: הנאה ממקלחת, פתיחת פה בעת קירוב מזון, מגיל ארבעה עד שישה חודשים – תחילת אכילת מזון מעוך או מרוסק שמוגש בכפית. 

המלצות לקידום ההתפתחות

ההמלצות ניתנו על ידי מומחי השירות לריפוי בעיסוק בשיבא