כשסופרמן ונסיכה הולכים לגן: משמעות ההתחפשות אצל ילדים

כמעט כל הורה נתקל פעם בסיטואציה המשעשעת הזו: בתמונות ששולחת הגננת מהגן, בין ילדים לבושים בגרסאות שונות של חליפות גן, יושב גם ספיידרמן אחד, שעסוק בצביעת דף, או נסיכת קרח, שמרכיבה לגו בריכוז. ולא, לא מדובר בימי פורים.

"זה חלק מההתפתחות הטבעית של ילדים", מרגיע גדעון פנחסי, פסיכולוג בהתמחות התפתחותית במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי שיבא. "כשמדובר בגילאי גן או תחילת בית ספר, יש ילדים שאצלם פורים זה כמעט כל יום. בגיל הזה המשחק מאוד מבוסס על משחקי תפקידים וזה מאוד חשוב להתפתחות של הילד.

"לילדים בגיל הזה עדיין אין את הכלים 'לדבר את הרגש' שלהם ולעבד את החוויות שעברו במשך היום. המשחק הרבה פעמים מבטא את הרגשות, את המחשבות, את הפחדים וגם את הפנטזיות של הילד".

חגים או אירועים שבהם עוטים מסיכות או תחפושות קיימים ברוב החברות בעולם, לא משנה מהי הדת או התרבות של אותה חברה, משום שמדובר בצורך אנושי. "כשאנחנו עוטים זהות אחרת זו הדרך להגשמה של הפנטזיות הכמוסות, לבדוק תפקיד אחר לזמן מוגבל מראש. הצורך הזה קיים גם אצל מבוגרים, וביתר שאת אצל ילדים", מסביר פנחסי.


ההתחפשות - חלק חשוב חשוב בהתפתחות הילד

מה עושים כשילדים מתעקשים ללכת כל יום לגן כשהם מחופשים?

"צריך לנסות להבין את הילד. יכול להיות שזה קורה בשביל תשומת לב, ויכול להיות שזה ביטוי לצורך פנימי שלו שלא מבוטא. אם למשל הוא עובר תקופה מסוימת שהביטחון שלו לא חזק, הוא מרגיש לא טוב עם עצמו, אז 'אני אהיה סופרמן בשביל להרגיש גיבור'. עדיף לתת להם להתחפש כמה ימים, ולא לעשות מזה עניין. ולא רק שלא לעשות מזה עניין, אפילו להתלהב מזה, לומר 'איזה יופי, בטמן הולך לגן'. אם ההורים יהיו סבבה עם זה, ברוב המוחלט של המקרים זה יירגע תוך כמה ימים וייגמר.

"אם זה נמשך הרבה זמן ולא עובר, אפשר לנסות כל מיני אפשרויות. למשל, לקבוע עם הילד יום קבוע לתחפושת, 'כל יום שלישי אנחנו הולכים מחופשים לגן'. אפשר גם לקנות תחפושות הביתה ולעשות תחרות תחפושות בבית. אפשר גם לחזק את הילד כשהוא לא מתחפש לגן, להגיד לו 'כל הכבוד שהיום הלכת לבוש רגיל'. וגם לדבר איתו את החוויה שלו, להגיד לו 'אני יודע שאתה ממש רוצה להתחפש היום וזה אפילו קצת עוזר לך ללכת לגן, אבל אתה יודע שאתה תהיה שונה, שאף אחד לא יהיה מחופש'. אם הוא עדיין יבחר ללכת מחופש - זה בסדר. יש לי מילות הרגעה להורים: עד היום לא הגיע לאוניברסיטה שום ספיידרמן או בטמן".

מתי התעקשות להתחפש לגן מתחילה להיות בעיה?

"אם אנחנו מרגישים תלות גבוהה של הילד בתחפושת לאורך זמן רב או אם רואים שהילד מרגיש רע אם הוא הולך בלעדיה, אז כן, זה יכול לרמז על איזה קושי, אבל זה דברים נדירים. במקרה כזה צריך לדבר עם הילד. להגיד לו 'אני רואה שהתחפושת ממש עוזרת לך ללכת לגן ואני רואה שממש קשה לך בלעדיך. בוא נחשוב על מה עוד יכול לעזור לך'. הדבר החשוב הוא לראות את הילד שלנו, להבין שלא סתם הוא מתעקש להתחפש, לא לכעוס עליו, להבין שיש שם איזה צורך. לדבר עם הגננת ולראות אם יש משהו בגן שעובר עליו. להבין מה הרגש הזה שהוא משתמש בתחפושת כדי לעבד אותו. ברגע שהרגש שלו יעובד ויעבור קבלה של אנשים מבחוץ - זה יעבור לו".

מה ההבדל בין תחפושות שבנים מעדיפים לתחפושות שבנות מעדיפות?

"יש פער בין בנים לבנות בעניין הזה. בנים הרבה פעמים יעדיפו להתחפש לכל מיני תחפושות שמשדרות כוח, או ביטוי של תוקפנות - גיבור על, תחפושות עם כלי נשק. ההזדהות של הילד עם הדמויות שמשדרות את הכוח והעוצמה האלו זו חוויה חשובה בחיים שלו. הרבה פעמים זה מגיע כפיצוי לתחושה שיש לו ביומיום. למשל, ילד שחש נחיתות מול מבוגרים, כי הם יודעים הכל ומצליחים בהכל, ואז התחפושת נותנת לו תחושה של כוח שאין לו ביומיום. בנות לעומת זאת הרבה פעמים מעדיפות להתחפש לנסיכות, להיות היפה, הזוהרת. יש תרבות שמשדרת לבנים שהם צריכים להיות חזקים, בעוד אצל בנות המשאלה היא להיות נערצת ובעלת כוח".

מה לגבי בנים שמבקשים להתחפש למה שנחשב לתחפושות של בנות, ולהפך?

"כדאי ללכת עם הרצון של הילד, לא לפחד מזה. לפעמים הורים לא מרוצים מהתחפושת שהילדים שלהם בוחרים. צריך להבין שזה לא משהו שהולך להתקבע בחיים אלא זו חקירה מסוימת של הילד, לבחון את המקומות השונים, לבחון דמויות שונות. כשהתחפושת למשל מפחידה היא אולי משמשת כפיצוי על פחדים ותחושה של פגיעות.

"התחפשות היא המקום שהילד מביע דרכו את המשאלות. חשוב שהורים יראו את מה שהתחפושת מעידה עליו, את המשאלה של הילד, למשל 'אני רוצה להיות חזק כמו אריה', ולא לפחד שהמשאלות האלה יבקשו להתממש גם ביום ביום, לא רק בפורים. בחירות של ילדים יושבות על מה שהם רוצים להיות במציאות אחרת, לא בהכרח במציאות הקיימת. זה מגיע רק כשלילד יש את היכולת להבין סמליות – זה נקרא הסמלה. זה סימן טוב להתפתחות הבריאה שלהם".

גם אם ההורים לא מרוצים מהבחירה של הילד, עדיף שלא להגיב בקיצוניות. למשל, אמא של ל', ילד בן שנתיים שהתעקש ללבוש חצאית טוטו ורודה ומפונפנת בכל פעם שנלקח למשחקייה, זרמה עם זה, ועם הזמן, בגיל שלוש-ארבע, הוא זנח את החצאית. "זו דוגמה מצוינת לאיך נותנים לילד למצוא את הדרך שלו. הנה, הוא התנסה בכל מיני דברים ודמויות, והוא מרגיש בטוח, כי ההורים נתנו לו את המרחב".

איך בוחרים תחפושת לילד?

"כדאי להיות בשיח עם הילד שלכם על התחפושת, לתת לו הרבה מקום של כבוד, בחירה משותפת. חשוב גם שההורים יחשבו מה המניע שלהם בבחירת התחפושת לילד, שהם לא יוצרים לילד ציפיות גבוהות מדי או לא קלות. היה לי מקרה שהורים נתנו לילדה תחפושת של בן, וזה היה שלהם, הם רצו מאוד בן וביטאו את זה בבחירת התחפושת. אבל חשוב לכבד את מה שהילדים מעדיפים".

והנה מגיע פורים, ודווקא הילד שלי לא רוצה להתחפש. למה זה קורה ומה עושים?

"יכולות להיות כל מיני סיבות למה לא רוצים להתחפש. אצל ילדים שעוד לא עיצבו לגמרי את תחושת הזהות שלהם, להפוך לזמן מסוים למישהו אחר בעזרת תחפושת, עלול להעלות להם את החרדה. לפעמים זה עניין של ערעור היציבות - הכל סביב הילד משתנה, כולם מתחפשים, אפילו החדרים מקושטים לפורים, ובגלל שהכל כל כך משתנה, לילד חשוב להשאיר את המקום המוכר שלו. הוא צריך את העוגן של להיות עצמו. ככל שההבחנה של הילד בין מציאות לדמיון משתפרת כך יותר קל לו להתחפש. ככל שההבחנה שלו נמוכה הוא חווה את התחפושת כמו משהו זר לאני שלו, וזה נותן לו תחושה של פחד. זה משהו שמגיע עם הגיל.

"לפעמים זה נובע מבעיה בוויסות חושי – יש ילדים שקשה להם עם איפור, לא נעים להם המגע של הבד של התחפושת, או שהם רגישים לרעש, זה לא תמיד התחפושת, אלא זה כל האירוע של מסיבת פורים. אם הוא היה במסיבה והייתה מוזיקה חזקה או קפצונים וזה נרשם אצלו כמשהו לא טוב.

"חשוב שההורים לא ילחצו. לא לומר לילד 'למה אתה לא מתחפש, אולי תתחפש', כי אז הילד חווה את זה כאכזבה של ההורים. חשוב לכבד את הרצון שלו. הרי זה אמור להיות כיף".

איך לעזור לילדים שחוששים כדי שבכל זאת ייהנו מפורים?

"לפעמים ילד לא רוצה תחפושת שלמה אבל אולי הוא יהיה מוכן לחבוש כובע מצחיק, או איזה אביזר, או אולי צבע משוגע בשיער. יכול לגם לעזור להכיר להם את החג מראש. מה הולך להיות. אפשר לקנות לפני החג צבעי פנים, ולשבת עם הילד ושההורה יצבע את עצמו. להראות – 'אני צובעת את עצמי ואמא נשארת אמא'. לשחק את פורים בבית. להכיר את פורים לפני החג עצמו, כדי שהם יגיעו למשהו מוכר יותר. וחשוב להבין שלא תמיד כל ילד מרגיש נוח עם פורים, וחשוב שאנחנו נכבד את זה. אפשר לבדוק עם הילד את הסיבה, אבל לכבד את המקום שהילד נמצא בו באותו רגע".