חסימה מולדת בדרכי הדמעות
חסימה מולדת בדרכי הדמעות מופיעה אצל כ-20-2 אחוזים מהיילודים בעין אחת או שתיהן. מהם התסמינים וכיצד מטפלים
שם בעברית: חסימה מולדת בדרכי הדמעות
שם באנגלית: Congenital Nasolacrimal Duct Obstruction
מאת: ד"ר דפנה לנדאו פרט
מהי חסימה מולדת בדרכי הדמעות וכיצד היא נגרמת?
דמעת ודלקות חוזרות אצל יילודים ותינוקות מעידות בדרך כלל על חסימה במערכת ניקוז (דרכי) הדמעות. בלוטות הדמעות, שממוקמות באזור העליון-צדי בכל עין, מייצרות את רוב הדמעות (הראשית שבהן נמצאת מתחת לעפעף העליון בכל עין). הדמעות זורמות מהן על פני השטח של העין ומתנקזות לתוך פתחי ניקוז (פונקטום) הממוקמים בפינות הפנימיות של העפעפיים העליונים והתחתונים, בסמוך לאף. בעפעפיים יש תעלות קטנות שמעבירות את הדמעות לתוך שק הדמעות הנמצא בצדי האף. משם הן יורדות דרך צינורית קטנה ומתנקזות לתוך האף.
חסימה בדרכי הדמעות היא מצב שבו הדמעות לא מתנקזות דרך האף, מצטברות בעין וזולגות מחוץ לה (דמעת יתר). לעתים הדמעות המצטברות גם מזדהמות וגורמות להפרשות צמיגיות או מוגלתיות בעין, לדלקת בשק הדמעות ולנפיחות וכאבים בזווית העין הפנימית. כלומר, מכיוון שהדמעות לא מתרוקנות כמו שצריך ונשארות זמן ממושך במערכת הניקוז, עולה הסיכון לצמיחת חיידקים, וירוסים ופטריות. החסימה יכולה להיווצר בכל חלק של מערכת ניקוז הדמעות, אך לרוב נוצרת במעבר שבין תעלות הדמעות לשק הדמעות.
חסימה מולדת בדרכי הדמעות מופיעה אצל כ-20-2 אחוזים מהיילודים (השכיחות פוחתת עם הגדילה), בעין אחת או שתיהן (בכשליש מהמקרים החסימה בשתי העיניים). זאת לרוב מכיוון שמערכת הניקוז שלהם לא מפותחת דיה או בשל היווצרות קרום דקיק (ממברנה) שחוסם את צינורית הדמעות באזור כניסתה לאף.
מהם התסמינים?
החסימה עלולה לגרום לדמעת ולהפרשות עודפות מהעין, לריר/ הפרשה מוגלתית מהעפעפיים, לאדמומיות הסקלרה (לובן העין), לדלקות חוזרות בעיניים ולנפיחות וכאבים בזווית העין הפנימית. במקרים נדירים יחסית היא גורמת גם לזיהום מקומי של שק הדמעות (דקריוציסטיטיס) שבין השאר מתבטא בנפיחות מעליו (באזור העפעף התחתון הקרוב לאף), אודם, כאבים וחום מקומי ומצריך בדיקה דחופה.
כיצד מאבחנים?
האבחנה קלינית ומסתמכת על התסמינים ובדיקת ניקוז דמעות שבה מניחים טיפת צבע על פני השטח של העין, ואם לאחר חמש דקות רובו עדיין נמצא שם – כפי הנראה קיימת חסימה. בעת הצורך מתבצעת בדיקת אא"ג לבחינת החלק הפנימי של האף ואפשרות להפרעה מבנית שיכולה לגרום לחסימה.
יש לציין כי גם בעיות אחרות עלולות לגרום לדמעת, ובהן מחלות של משטח העין החיצוני, הפרעות במנח העפעפיים, ולעתים נדירות אף גלאוקומה מולדת. רופאי עיניים ואוקולופלסטיקאים (המתמחים בכירורגיה פלסטית באזור העיניים) יכולים לאבחן את הסיבה ולהמליץ על הטיפול המתאים.
כיצד מטפלים?
אצל כ-90% מהיילודים שלוקים בחסימה, היא חולפת עד גיל שנה, עם גדילת עצמות הפנים. ניתן גם לסייע עם עיסוי באזור שק הדמעות – בזווית העין (Crigler Massage), בקרבת האף לכיוון מטה. כדי להביא לשיפור הרצוי, העיסוי חייב להתבצע במקום הנכון ולא באזור מרוחק כמו גשר האף ולכן חשוב לקבל הדרכה אישית מהרופא/ה. כדי להקטין את החיכוך בזמן העיסוי ולמנוע גירוי כרוני לעור, אפשר לשים מעט קרם לחות או משחה אנטיביוטית ייעודית לעיניים על האצבע המעסה. אם עד גיל שנה החסימה לא חולפת והעיסוי לא עוזר, נדרשת הרחבת פתחי הניקוז (צינורית הדמעות). במקרים נדירים נדרש ניתוח לפתיחת שק הדמעות.
מתי לגשת לרופא/ה?
בכל מקרה של נפיחות, אודם וכאבים באזור שק הדמעות יש לפנות מיד לבדיקת רופא/ת עיניים כדי לשלול זיהום/ דקריוציסטיטיס.
למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?
בשיבא קיימת מרפאת אוקולופלסטיקה ילדים שבה עובד צוות מיומן ומנוסה שיודע לאבחן חסימת דרכי דמעות מולדת ולטפל בה בהתאם לחומרתה.