הילדים נחשפו לתכנים קשים לצפייה - מה עושים?

מאת: מירב הרמן רז, עובדת סוציאלית ראשית, בית החולים לילדים ספרא בשיבא 

אם בעבר, ברגע שבטלוויזיה היה מתחיל משדר חדשות מיוחד, ההורים שלנו היו סוגרים את המכשיר או לחלופין משגרים אותנו לחדר הילדים, כיום, כשאפשר להיחשף לתכנים קשים לצפייה בקלות רבה דרך הרשת ולעשות את זה מהמחשב או מהטלפון הנייד, היכולת שלנו לסנן תכנים באופן הרמטי כבר לא קיימת.

דרך אפליקציות כמו טלגרם, טיק-טוק ואחרות, ילדים וילדות עלולים להיחשף לתכנים לא מפוקחים, שלא עברו צנזורה, עריכה או התאמה לצפייה בטוחה, בין היתר לסרטונים המכילים אלימות קשה.

היכולת שלנו לסנן תכנים באופן הרמטי כבר לא קיימת.
 

ההשפעות של חשיפה לא מבוקרת לתכנים

אירועי השבת השחורה לדוגמה, הוכיחו זאת היטב: כחלק מהטלת הטרור, השתמש החמאס בסרטונים שצולמו והועלו בזמן אמת לרשתות החברתיות, וכך, ילדים ובני נוער רבים נחשפו לסרטונים המתעדים אלימות, התעללות קשה ומוות.

חשיפה לא מצונזרת ולא מתווכת לתכנים של אלימות קשה בדומה לאלה, עלולה לגרום לעלייה בעוצמות החרדה, הכעס וההצפה הרגשית. ייתכנו קשיים ביכולת הריכוז ופגיעה משמעותית במצב הרוח ובתפקוד היומיומי.
 
זמינות הצפייה, עלולה להביא גם לעלייה בשימוש בזמן המסך - שתוביל בהתאמה לפגיעה בגורמים המגנים עלינו מפני חרדה ודיכאון כמו הקפדה על  שעות שינה, השתתפות באינטראקציות חברתיות ומשפחתיות, פעילות גופנית ועוד.

 
איך בכל זאת נצמצם את הסיכונים שבשימוש במסכים בעת הזו?

תקשורת: מומלץ לנהל שיחה פתוחה עם הילדים על הנזקים שעלולים להיגרם כתוצאה מצפייה בלתי מבוקרת בסרטונים (חרדה, כעס, קשיי שינה). אפשר להציע להם לבקש מאיתנו רשות לצפות בסרטון מסוים, לצפות בו בעצמנו ולהחליט אם הוא עובר אותנו או לא.

חשוב גם במקביל להדגיש בפני הילדים שאם הם נחשפו לסרטון שמרגיש להם שהוא אינו מותאם לגילם או מעורר בהם רגשות קשים – עליהם לעצור את הצפייה בו באופן מידי.

כשמדובר בילדים קטנים, ניתן גם להגדיר באפליקציות השונות שסרטונים לא יתחילו להתנגן באופן אוטומטי. 

הרגעה: כאשר הילדים כבר נחשפו לסרטונים עם תכנים קשים, חשוב לעודד אותם לשתף ולשוחח על כך איתנו. השתדלו להימנע מכעס או שיפוט על עצם הצפייה ונסו ולתמוך ולסייע לילד שלנו לעבד את התכנים הקשים בהם צפה: הסבירו שמדובר באירוע קשה שהתרחש, ועכשיו הילד נמצא במקום בטוח, מוגן ושיש מי ששומר עליו. אם אתם מרגישים שרמות החרדה של הילד שלכם נשארות גבוהות לאורך זמן ועל אלה מתווספות קשיי התנהגות, קשיי שינה וקשיים בתפקוד היומיומי - כדאי לפנות לעזרה מקצועית. 

דוגמה אישית: אין ספק שבעתות מלחמה ואירועי טרור קשים, גם אנחנו, המבוגרים, חווים קשיי התמודדות. עם זאת, חשוב שנזכור שיש לנו תפקיד חשוב והוא לשמש כגורם הרגעה עבור הילדים ולסייע בתיווך התכנים. הימנעו מהשארת הטלוויזיה דלוקה לאורך היום, וכן להיות זמינים לילדים בכל עת בתיווך החדשות. חשוב מאוד לתת לילדים את ההרגשה שהם אינם לבד בהתמודדות עם תקופה הזו. 

חזרה לחיי שגרה: שגרה היא המפתח העיקרי לתחושת יציבות והפחתת חרדה. המשיכו להקפיד על החוקים והכללים בבית, להגביל זמן מסך, לקבוע שעות שינה ולהטיל על הילדים את המטלות הרגילות שביצעו בבית לפני שנחשפו לתכנים מטלטלים (ריקון המדיח, הורדת הזבל, ירידה עם הכלב וכו').

חשוב לעודד אותם לחזור לחוגים בהם לקחו חלק, לתנועות הנוער או מכון הכושר ולעודד פעילות גופנית ותנועה פיזית המפחיתים גם את החרדה. גם אתם, ההורים, צריכים לחזור למטלות, התחביבים והפעילות הגופנית שאתם מבצעים בשגרה. תמיד תזכרו שאתם מהווים מודל לחיקוי עבור הילדים שלכם, וחשוב מאוד לשמור על איזון בין הצורך להתעדכן לבין הצורך לשמור על עצמכם ועל הנפש שלכם.