מאת:  ד"ר אורן פלדמן, מנהל המחלקה לרפואה דחופה (מיון) 

זה לא נעים לחשוב על זה, אבל כהורים, עלינו להיות מוכנים לכל תרחיש שנוגע בילדים שלנו ולדעת כיצד לטפל בו: חנק מגוף זר, התחשמלות, עילפון, חבלה, דימום או כל מצב רפואי אחר שדורש התייחסות מידית - איזה טיפול ראשוני חשוב ומומלץ לתת?  באלו מקרים יש לפנות לחדר מיון ילדים וכיצד יטפלו בילדים שלנו במחלקה לרפואה דחופה?

בליעה או שאיפת גוף זר
התעלפות או אובדן הכרה
דימומים
שבר/נקע
טביעה
התחשמלות

אין לבצע בדיקה פולשנית ולנסות להוציא ידנית את הגוף הזר

בליעה או שאיפת גוף זר

זהו אחד המצבים השכיחים שבגללו ילדים מגיעים למיון. לרוב מדובר בבליעה של גופים זרים אך לעיתים מדובר גם בשאיפה. ה"גוף הזר" יכול להיות כל מיני דברים:
מאכלים שאינם תואמי גיל - פיצוחים, קטניות לא מבושלות ומאכלים קשיחים אחרים
מאכלים שלא נחתכו בצורה בטיחותית - זיתים, ענבים, עגבניות שרי, מלפפונים ונקניקיות
חלקי משחק שונים - לגו, חיות קטנות מפלסטיק וכו'
סוללות כפתור (הקלות מאוד לבליעה והחדרה לאף). הסוללות מזיקות מאוד משום שהן סוגרות מעגל חשמלי בגוף ומפרקות את הרקמות סביבן. סוללה שתקועה בוושט או נמצאת באף יותר מכמה שעות, יכולה לייצר נזק בלתי הפיך (לעוות לחלוטין את צורת האף, לגרום לקרע בוושט ועוד)
מגנטים. כשבולעים מגנטים הם נוטים להידבק אחד לשני וגורמים להתנקבות במעי

לפני הכל

אם כתוצאה מבליעת הגוף הזר הילד מכחיל ולא יכול לנשום, התקשרו למד"א ולקבל הנחיה כיצד לעזור לו להוציא את הגוף הזר בעזרת לחיצות על הבטן ודפיקות על הגב.
אם מדובר רק בשיעול טורדני או קושי בבליעה והילד מגיב באופן תקין, השאירו אותו במצב ישיבה ועודדו אותו להשתעל. אפשר לטפוח לו על הגב, אבל בשום אופן אין לבצע פעולה פולשנית כמו להחדיר את היד ולנסות להוציא את הגוף הזר בעצמנו.

מתי לא חייבים לפנות למיון?

במקרים בהם לא מדובר בסוללות או מגנטים, ואין תסמינים אחרי בליעת הגוף הזר (או שהיו תסמינים קלים שחלפו – למשל הילד השתעל מעט, הפסיק להשתעל לחלוטין וחזר לעצמו), דרושה הערכה רפואית אבל אפשר להסתפק בפנייה למוקד או להתייעץ עם רופא טלפונית.

מתי להגיע למיון?

במקרים שבהם הילד הכניס סוללה או מגנט לגופו (אפילו אם זה רק חשד), יש להגיע למיון בדחיפות גם אם הוא אינו מראה סימני מצוקה.
במקרים אחרים של בליעה או שאיפת גוף זר שאחריה יש השתנקות או שיעול פתאומי מלווה בקשיי נשימה, ריור,  קושי בבליעה – חשוב מאוד גם להגיע למיון.

מה מצפה לכם במיון?

בדרך כלל הוצאת גופים זרים נעשית תחת הרדמה כללית. קודם לכן נערוך צילום כדי לאתר את הגוף הזר, ואז נבצע פעולה אנדוסקופית במהלכה מחדירים מצלמה, מאתרים את הגוף הזר ושולפים אותו.

התעלפות או אובדן הכרה

רוב המקרים של אובדני הכרה בקרב ילדים הם קצרים ונובעים כתוצאה מעמידה ממושכת בשמש, בחשיפה לפציעה או דם (כולל בדיקת דם), וממעבר חד משכיבה לעמידה. מדובר בהתעלפויות נפוצות שלרוב מתלוות אליהן גם תחושה רעה לפני כן (סחרחורת, ראייה מטושטשת, חולשה). 
קיימת תופעה שכיחה נוספת בקרב ילדים קטנים יותר של התעלפות בעקבות בכי. הילדים נכנסים לבכי היסטרי עקב נפילה, חבלה או חוסר שביעות רצון ממשהו, ואז מתרחשת הפסקת נשימה והתעלפות. גם כאן מדובר בהתעלפות קצרה ובהתאוששות מהירה.

לפני הכל

מרימים לילד את הרגליים ומחכים שהצבע יחזור לפנים. אפשר גם לתת לילד משהו לשתות.

מתי לא חייבים מיון?

אם מדובר בהתעלפות מאחת מהנסיבות שצוינו והילד חזר לעצמו לחלוטין, מספיק להתייעץ טלפונית עם רופא.

מתי צריך לגשת למיון?

כשהילד לא חוזר לעצמו אחרי ההתעלפות
כשההתעלפות פתאומית וללא תלונה שקדמה לה
כשההתעלפות מגיעה בעקבות פציעה משמעותית
כשההתעלפות מגיעה בעקבות פעילות גופנית
כשההתעלפות מלווה בפרכוסים, בליעת לשון או בריחת שתן
במקרים שבעקבות ההתעלפות הילד נפל ונחבל קשות

דימום. נא להימנע מתרופות סבתא

דימומים

ברוב המקרים, הדימום מגיע כתוצאה מנפילות וחבלות – בעיקר בפנים, בקרקפת ובגפיים. חשוב לזכור: הימנעו מכל תרופות הסבתא למיניהן כמו לשים על הפצע קפה או כורכום במטרה לעצור את הדימום. לא רק שהדימום לא יפסיק, הסיכוי שהפצע יזדהם, עולה ויהיה צורך לבצע הטריות (ניקוי יסודי של הפצע, לעיתים תחת הרדמה), מה שעלול לסבך ולהאריך את הטיפול באופן ניכר, ואף לגרום לסבל מיותר.

לפני הכל

עצירת הדימום, ליחצו למשך זמן ממושך על אזור החתך בעזרת תחבושת או בד נקי. אם מדובר בחתך משמעותי והלחץ המקומי לא עוזר, התקשרו למד"א כדי לקבל הנחיות לביצוע חוסם עורקים. 
חתכים בפה או בשפתיים. הניחו קרח עטוף במגבת נקייה על הפצע
דימומים מהאף. חשוב להוריד את הראש קדימה כדי לא לבלוע את הדם וליחצו על האף למשך זמן ממושך
בכל מקרה של פצעים מדממים מומלץ ללחוץ 10 דקות רצוף. הסיבה שפעמים רבות לא מצליחים לעצור את הדימום גם אם מפעילים לחץ מקומי, היא משום שאחרי דקה או שתיים אנשים נוטים להרים את הפד מהפצע לבדוק אם הדימום נעצר ואז קריש הדם שמתחיל להיווצר מתפרק ונתלש עם התחבושת.

מתי לא חייבים לפנות למיון?

אם הדימום נעצר והחתך לא נראה משמעותי, אפשר להסתפק בחבישה ביתית. במקרים בהם נדרשת הדבקה של החתך, אפשר לפנות למוקד.

מתי לגשת למיון?

אם החתך רציני באופן משמעותי או השוליים של הפצע אינם קרובים אחד לשני, חשוב להגיע ישירות למיון. במקרים אלו יהיה צורך בתפירת הפצע תחת אלחוש / אמצעי הרגעה (דבר שלרוב לא נעשה במוקד), וחבל לטרטר ללא סיבה את הילד ולגרום לו סבל ממושך.

הילד מסוגל לדרוך על הרגל? אין צורך במיון

שבר/נקע

נקע הוא מצב שבו המפרק עושה תנועה מאוד חריגה אבל לא יוצא מהמקום. הוא שכיח בעיקר בקרסול אבל יכול להיות גם בכתף או באצבעות הגפיים. בעקבות נקע עשויה להופיע נפיחות וייתכנו כאבים, אבל אפשר לדרוך על הרגל, להזיז את הכתף או לכופף את האצבע. אם הילד שלכם לא מצליח לבצע את הפעולות האלה – קיים חשד סביר שמדובר בשבר.

לפני הכל

אם יש חשד לנקע, העבירו את הילד למצב מנוחה והיעזרו בקירור מקומי: קחו שקית או מגבת עם קרח והניחו על האזור לסירוגין למשך שעתיים (10 דקות עם קרח, 20 דקות הפסקה וכן הלאה)

אם יש חשד לשבר, קבעו את היד או הרגל באמצעות מקל או חפץ ישר אחר וקישרו לגפיים בעזרת סדין או תחבושת אלסטית. זה עוזר מאוד להקל על הכאב. בנוסף, מומלץ לתת לילד תרופה משככת כאבים כמו נורופן, אופטלגין או אקמול.

מתי לא חייבים מיון?

אם הילד מסוגל לדרוך על הרגל, לכופף את האצבע ולהזיז את הכתף ובעזרת קירור מקומי הכאב נרגע עם הזמן.

מתי לגשת למיון?

אם יש חוסר יכולת לדרוך על הרגל, להזיז את האצבע או את הכתף, או שישנה נפיחות משמעותית או כאבים עזים. חשוב לציין שבמקרים אלה ניתן לפנות גם למוקד, אבל במחלקה לרפואה דחופה בספרא קיימים אמצעים טובים יותר לטיפול בכאבים עזים. בנוסף, יש שברים שזקוקים ליישור וזו פעולה המתבצעת אך ורק במיון. לכן, אם קיים חשד לשבר מורכב, יש לפנות ישירות למלר"ד כדי לחסוך זמן וסבל מיותר - המתנה ארוכה במוקד, בדיקות וצילומים, שבסופם תישלחו לטיפול במיון בכל מקרה.

מרבית הטביעות מתרחשות בסביבה הביתית

טביעה

רוב הטביעות בקרב ילדים לא מתרחשות בים או בבריכה הציבורית, אלא בסביבה הביתית דווקא: בבריכה פרטית, באמבטיה ואפילו בגיגית.

לפני הכל

אם הילד לא נושם, התקשרו מיד למד"א לקבל הנחיות לביצוע פעולות החייאה.

מתי לא חייבים לגשת למיון?

אם הילד נמשה מהמים תוך זמן קצר - כלומר הראש שלו שהה מתחת למים רק לשנייה או שתיים, הוא מגיב ונראה בסדר לחלוטין - אין צורך לעשות דבר.

מתי לגשת למיון?

אם הילד הפסיק לנשום, גם אם חזר לנשום בעקבות פעולת החייאה
הילד נראה חלש ומתנשם

הילד חזר לנשום ולא מראה תסמינים אחרי שנמשה מהמים אבל שהה מתחת למים זמן ממושך יחסית. זאת משום שהמאבק לנשום בעת השהייה מתחת למים עשוי לגרום בהמשך לבצקת ריאות (תופעה מאוחרת שמתפתחת רק כעבור כמה שעות)

מה צפוי במיון?

הילד ישהה בהשגחה מספר שעות וייתכן שנבצע צילום חזה כדי לוודא שלא התפתחה בצקת ובהתאם לתוצאות יינתן טיפול - לרוב מתן חמצן בלחץ גבוה.

התחשמלות

לשמחתנו מדובר בתופעה נדירה, בעיקר כיוון שבניגוד לעבר, כיום בבתים יש ממסר פחת (מפסק המנתק אוטומטית את הזנת החשמל במקרה של הופעת זרם זליגה שמטרתו להגן מפני התחשמלות). התחשמלות חמורה בקרב ילדים קורית בעיקר כתוצאה ממגע עם קווי מתח גבוה (לרוב זה קורה כשילדים מטפסים על עמודי חשמל בחוץ, או נוגעים בכבלים של  עמודי חשמל), אלה גם המקרים המסוכנים ביותר.

לפני הכל

הבחנתם בילד מתחשמל? אסור בשום אופן לגעת בו ישירות כדי להרחיקו ממתח החשמל כי תתחשמלו בעצמכם. יש להפריד את הילד בעזרת מקל או דבר אחר שאינו מוליך חשמל ולהזמין מיד מד"א לפינוי מהיר לבית החולים.

מתי לא חייבים מיון?

במקרים של התחשמלות ביתית, שבה הילד נגע לדוגמה בשקע והפחת קופץ מידית. הסיבה היא שכמות החשמל שעוברת בגוף קטנה מאוד. עם זאת, חשוב מאוד לגשת לרופא או למוקד כדי לאבחן סימני כוויה וכדי לבדוק היכן בדיוק עבר הזרם לצורך המשך טיפול או השגחה.

מתי לגשת למיון?

במקרה של התחשמלות בחוץ מקו מתח גבוה, יש צורך בפינוי מידי לבית חולים
התחשמלות ביתית שלוותה בנפילה, איבוד הכרה, כאבים כלשהם, הרגשה כללית רעה או שיש סימן של כוויה או חריכה באזור המגע עם החשמל. במקרים כאלה יש חשד שזרם החשמל עבר דרך הלב העלול לגרום להפרעות קצב. במצב זה נבצע אק"ג. לפעמים יינתן טיפול בהתאם, ולעיתים נסתפק השגחה תחת מוניטור למספר שעות
 

חשוב לזכור: הדרך הטובה ביותר למנוע מצבי חירום רפואיים היא זהירות.