טיקים אצל ילדים

  לרוב מופיעים טיקים בין הגילאים 9-5, כאשר בקרב בנים התופעה נפוצה פי 3 יותר מאשר בקרב בנות 
 הטיקים תמיד ינבעו מסיבה נוירולוגית, אבל הגורמים להתפרצות שלהם הם סביבתיים, כמו בית ספר חדש
  ב-70% מהמקרים, הטיקים יחלפו מעצמם, בלא צורך בטיפול מיוחד
 טיקים לא יכולים לגרום לפגיעה מוטורית או פגיעה שכלית
 להורים מומלץ לשוחח על הנושא עם הילד, אך בצורה רגועה ולא מלחיצה.

ד"ר עמר בר יוסף

אתם מביטים בילד החמוד שלכם, איך הוא משחק, קורא או מתנהל בגינה עם ילדים אחרים ופתאום שמים לב למשהו שונה: הרמת כתף, מצמוץ יתר, כחכוח בגרון, תנועות שנדמה שאין בהם שליטה.   

טיקים הם תנועות לא רצוניות, שיכולות להיות מוטוריות (מצמוץ עיניים, הרמה של הכתף או הצוואר, ועד תנועות שמערבות את כל הגוף), או קוליות (כחכוח בגרון, משיכה של האף, ועד השמעת קולות כמו אנחות או נביחה). יש טיקים פשוטים שמערבים איבר אחד, וטיקים מורכבים המערבים כמה איברים או שילוב בין טיקים מוטורים לטיקים ווקאליים.

אלה תנועות לא רצוניות, אבל חשוב להדגיש שהן נשלטות, להבדיל מפרכוס שאינו נשלט ולא ניתן לעצירה אם רוצים. אם אומרים לילד לעצור את הטיקים, הוא יוכל להשקיע מאמץ מנטלי ולעצור אותם. רק שהוא לא יוכל לעצור אותם לאורך זמן. דרוש לכך קשב ומאמץ וברגע שהוא ישחרר, תהיה התפרצות.

הדבר השני שמאפיין טיקים זו תחושה של אי-שקט פנימי לפני הטיק. בגוף עולה תחושת מתח וביצוע הטיק מביא לפורקן.

הגורמים להתפרצות הטיקים הם סביבתיים

מה הגורם לטיקים?

במוח יש אזור הנקרא basal ganglia ("גרעיני המוח"), שתפקידו לסנן תנועות וקולות בהם אנחנו לא מעוניינים. על פי מחקרים, נמצא שבקרב הסובלים מטיקים, המנגנון הזה לקוי. לכן הקשר בין קליפת המוח לגרעיני המוח לא עובד בצורה טובה. על פי ההשערה, הסיבה שהטיקים לא מתרחשים כל הזמן, היא מפני שהמוח משקיע מאמץ מסוים של קשב כדי לפצות על הבעיה. לכן הטיקים מתפרצים במצבים של מתח, חרדה, עייפות, וכן במהלך צפייה בסרט קולנוע או בטלוויזיה – אז יש ירידה בקשב".

יש לטיקים קשר לגנטיקה?

לגנטיקה יש מרכיב משמעותי. הטיקים תמיד ינבעו מסיבה נוירולוגית, אבל הגורמים להתפרצות שלהם הם סביבתיים. מה זה אומר? שגם ילדים שסובלים מבעיה בגרעיני המוח לא בהכרח ייפתחו טיקים. מנגד, ילדים שלא סובלים מהבעיה הנוירולוגית הזו, לא ייפתחו טיקים גם במצבים של מתח וחרדה.

מה לגבי הקשר לחיידק הסטרפטוקוק?

אמנם בשנים האחרונות עלתה סברה שהסטרפטוקוק גורם לזיהום שמשפיע על גרעיני המוח, אבל הקשר מעולם לא הוכח מחקרית.

מה שכיחות התופעה?

"טיקים היא תופעה שכיחה הפוקדת כ-5 אחוז מהאוכלוסייה. לרוב  היא תתפרץ בטווח הגילאים 5-9, אבל היא יכולה להופיע בגיל מוקדם יותר. בנים נוטים לסבול ממנה פי שלוש מבנות".

נצפתה עלייה בטיקים בקרב ילדים בעקבות הקורונה או המלחמה?

כן, הספרות המקצועית מדווחת על עלייה משמעותית אפילו. הטיקים מתפרצים לרוב במצבים של לחץ וחרדה - אז למוח קשה יותר לעצור אותם. והקורונה או עתות מלחמה מעוררות את תחושת הדחק.

החדשות הטובות: לרוב התופעה חולפת תוך שנה

למרות שמדובר בתופעה נפוצה יחסית, אין למהר ולקבוע שילדכם אכן סובל ממנה. חשוב לעשות אבחנה מבדלת בין מצבים שונים: צריך לבדוק אם הילד לא סובל מיובש בעיניים או מאלרגיה מסוימת. לפעמים יש גם תנועות סטריאוטיפיות - תנועות שילדים נוטים לחזור עליהן בחוסר מודעות, אבל אין את המרכיב של תחושת המתח הפנימית שמגיעה לפני התנועה. כדי לקבוע אם אכן מדובר בטיקים, צריך לברר אם הילד חווה תחושה פנימית של אי-שקט לפני, וכן לבדוק עם ההורים האם הטיקים מופיעים במצבים של ירידה בקשב של הילד כמו במקרים של מתח, חרדה או צפייה בטלוויזיה. אם אין את התסמינים של התמונה הקלאסית, זה כנראה לא טיקים.

טיקים יכולים להיות מקושרים גם להפרעות אחרות?

"טיקים זו הפרעה בפני עצמה. יש הפרעות אחרות כמו הפרעת קשב (ADHD), או אובססיביות קומפולסיביות (OCD), שאליהן יכולים להתלוות גם טיקים, אבל הסברה היא שזה בגלל שבהפרעות האלה יש יותר ירידה בקשב. לא כל מי שסובל מההפרעה הזו יפתח טיקים, אבל אלה שסובלים מהפרעה שמשפיעה על הקשב ובמקביל סובלים גם מבעיה בגרעיני המוח - סביר מאוד שיסבלו גם מטיקים.

מה לגבי תסמונת טורט?

טיקים זו לרוב תופעה גלית. יש בה התפרצות ודעיכה, וב-70 אחוז מהמקרים היא גם חולפת מאליה. בקרב רוב הילדים שסובלים מטיקים, התופעה תחלוף תוך שנה. עם זאת, אם התופעה מתפרצת מתחת לגיל 18, לא חולפת מאליה כעבור שנה, ולא רק שהטיקים ממשיכים אלא שיש גם שילוב בין טיק מוטורי לטיק ווקאלי – הילד מאובחן כסובל מתסמונת טורט.

מהי הסיבה שהטיקים חולפים?

ההשערה שהיא שהטיקים לרוב פורצים בעת כניסת הילדים לבית ספר, אז יש עלייה במתח ובחרדה. הטיקים חדלים כי עם הזמן יש רגיעה במצב הנפשי, ובמקביל, מבחינה נוירולוגית, יש הבשלה של המוח. המוח מצליח לאמן את עצמו לשלוט בזה בצורה טובה יותר.

איך מטפלים בטיקים?

חשוב להדגיש שטיקים אינם נקשרים לבעיות התפתחויות או קוגניטיביות. בניגוד לאפילפסיה לא מטופלת, הם לא יכולים לגרום לפגיעה מוטורית או פגיעה שכלית. לכן, ההחלטה אם לטפל, צריכה להתבסס רק על ההשפעה שיש להם על הילד עצמו. להרבה הורים קשה למשל לראות את הילד ממצמץ שוב ושוב בעיניים. אבל הרבה פעמים מדובר בילד בכיתה א' שהמצמוץ כלל לא מפריע לו וגם החברים שלו לכיתה לא שמים לזה לב.

ברגע שהטיקים מפריעים לתפקוד של הילד, משפיעים עליו קשות מבחינה חברתית או גורמים לכאב (למשל טיקים צוואריים או טיקים נדירים שמערבים מספר איברי גוף יחד), מומלץ לטפל.

יש שתי דרכי טיפול עיקריות: טיפול רגשי שמפיג חרדה ומתח כמו CBT, שתלוי מאוד גם בגיל ובאופיו של הילד (עבור הטיפול צריך הבנה ובשלות), או מתן תרופות שמשפיעות על רמת הדופמין והאדרנלין בגוף. התרופות האלה מפחיתות לחץ ומתח ומאפשרות למוח לשלוט טוב יותר בטיקים".

איך ההורים צריכים להגיב?

ההורה צריך לשוחח על כך עם הילד אבל עליו לגשת לנושא בצורה פתוחה ולא ביקורתית:  לומר "אני רואה שיש לך מצמוצי עיניים", "אני רואה שהתחלת לעשות תנועות  חדשות עם הצוואר". לשאול את זה ברוגע ולא בצורה מלחיצה, וכמובן גם לא לפקוד על הילד להפסיק.

אם רואים שהתנועות חוזרות על עצמן, כדאי לקחת את הילד לאבחון רפואי אבל להמשיך לשתף אותו בתהליך, להסביר לו שזה קשור ללחץ ומתח ושגם יש פתרון: תרגולים שיכולים לעזור לגוף לאזן ולהפחית את התנועות. הדגש הוא לנקוט בגישה משתפת.

ומה לגבי הנושא החברתי?

חשוב לתמוך בילד ולהוריד ממנו את האשמה והבושה. להסביר לו שזה לא משהו שהוא יכול להשתלט עליו. בנוסף, זה לא מעיד על מי שהוא ושאין בו משהו פגום. שזו תופעה מוכרת ורחבה: שיש הרבה ילדים שסובלים מזה ואף מבוגרים, ושגם סביר שזה יעבור עם הזמן.