כשהפעוט לא רוצה לאכול: בעיות אכילה בגיל הרך

מאת טל שדה-קון, דיאטנית, המרפאה להפרעות אכילה בגיל הרך 

התינוקת לא רוצה לאכול, הפעוט פורץ בבכי כשמושיבים אותו בכיסא האוכל, שעת ההאכלה נמשכת זמן ארוך במיוחד? כל אלה יכולים להיות ביטוי להפרעות אכילה של הגיל הרך. הפרעות אכילה בגיל זה אומנם יכולות להיות זמניות, חלק משלב בהתפתחות התינוק והפעוט, אך הן מהוות סיבה מרכזית בפניות של הורים מודאגים לרופא/ת הילדים ו/או דיאטנית ילדים בקהילה.

סיטואציית ההאכלה והאכילה היא אירוע מרכזי בראשית החיים, המבוסס על צורך בסיסי וטבעי. בזמן ההאכלה נבנים ונלמדים גם יחסי הגומלין בין התינוק והוריו וסביבתו. וכשהילד לא אוכל - זה מדליק נורה אדומה שמשהו בחוויה איננו כשורה.

אם הפעוטה פורצת בבכי בכל פעם שמושיבים אותה בכיסא האוכל, כדאי לפנות לייעוץ מקצועי

אלו בעיות בהאכלה הן דגל אדום?

• בעיות פיזיולוגיות ורפואיות: קושי בבליעה, רפלקס הקאה והקאה, האטה בקצב הגדילה ועיכוב בהתפתחות.

• התנהגות אכילה חריגה: חוסר רצון פתאומי לאכול, האכלה ממושכת, בכי למראה הבקבוק או הכפית או רק מעצם ההושבה בכיסא האוכל.

מה עושים במקרה של דגל אדום? התנהגות אכילה חריגה, האכלה בלתי הולמת ודאגה הורית הן סיבה מספיק טובה להיעזר באנשי מקצוע במסגרת מרפאה ייעודית, למשל מרפאת אכילה.

חשוב לדעת: הקושי באכילה לרוב איננו נובע מגורם אחד, כי אם משלב בין גורמים שונים שיכולים להיות קשורים בחלקים הגופניים והרגשיים כאחד. וכשם שההפרעה היא רב-גורמית, כך גם היכולת לאבחן כל מקרה לגופו ולהתאים את הטיפול הנכון ביותר עבור הילד ומשפחתו. 
שכיחות בעיות האכילה בגיל הרך בקרב ילדים בריאים מוערך ב-25%-30%, לפי מספר המקרים המובאים לידיעת בעלי המקצוע. ישנם גם מקרים שבהם המשפחה, בכוחות עצמה או בעזרת ייעוץ ראשוני ובסיסי, תתגבר על הקושי. ברוב המקרים יימצא פתרון והילד ישוב לאכול ברצון/בהנאה ובאופן מספק , אבל ב1%-2% מהמקרים, בעיות האכילה יוסיפו להתקיים לאורך זמן ואף יהפכו לקשות ומורכבות, עד כדי כך שיהיו עלולות להעמיד את הילדים בסיכון לפתח הפרעה בגדילה, בהתפתחות ו/או בפיתוח של חסרים תזונתיים, אם לא יקבלו טיפול מתאים.
שכיחות הבעיות עולה כשמדובר באוכלוסיית הילדים בעלי הצרכים המיוחדים ובאוכלוסיית הילדים המורכבים רפואית (למשל פגות, מומי לב, תסמונות גנטיות, בעיות תקשורת ועוד). 
 

מה עושים במרפאת אכילה?

במסגרת האבחון במרפאת האכילה לגיל הרך, הצוות יתרשם ממקור הקושי בהאכלה, מהמצב הרפואי של הילד/ה, מעקומת הגדילה ומהתפתחותו/ה. לאחר האבחנה יינתן מענה טיפולי. למשל, לפעמים הבעיה טמונה בציפיות לא מותאמות בין כמות המזון שהילד יכול לצרוך בהתאם לגיל וקצב גדילתו, לבין רצון ההורים שיאכל יותר ויגדל יותר. במקרה כזה תינתן הדרכה על ידי הצוות הרב-מקצועי, במטרה לנרמל ציפיות, תוך מתן מקום לדאגה של ההורים והדרכה מתאימים. הצוות יציג להורים נתוני גדילה ויערוך תיאום ציפיות בהתאם למבנה והצרכים ה"אמיתיים" של הילד/ה.
לעומת זאת, אם הצוות במרפאה יתרשם שישנו קושי אובייקטיבי במיומנויות האכילה, הקשור, למשל, לתפקודי הפה, יינתנו כלים יישומיים לעבודה בבית, ובמידת הצורך תינתן גם הפניה לבדיקות עזר.
 

כמה טיפים מאיתנו להאכלה טובה:

 
    השתדלו לא להאכיל כשהתינוק עייף (או אפילו ישן).

    מומלץ לא להאכיל בניגוד לרצונו של התינוק/פעוט. גם היסח הדעת הוא בניגוד לרצונו.

    השתדלו לא להתערב בבחירת המזון (מתוך המוגש לשולחן) של התינוק/פעוט.

    כבדו את הכמות היחסית שהתינוק/פעוט בחר לאכול במסגרת הארוחה.

    סבלנות! גם אם זה מאתגר, השתדלו להיות סבלניים כלפי תהליך התפתחות מיומנויות האכילה והאכילה.

    לא רק התינוק אוכל: שימרו על מסגרת של ארוחות מסודרות, שבהן גם שאר בני המשפחה לוקחים חלק ומהווים דוגמה אישית ומודל לחיקוי.

    טיפ שנכון תמיד: שימרו על אווירה נעימה ומכילה.

כמבוגרים, רבים מאיתנו איבדו את תשומת הלב הכרוכה בתהליך האכילה. אנו אוכלים מהר, לעיתים ללא הנאה מהאכילה, בהיסח הדעת או תוך עיסוק נוסף. כדאי לזכור שעבור התינוק/פעוט זוהי מעבדת חקירות שלמה, התנסות חושית מרהיבה, והוא חוקר בהנאה ובתשומת לב מלאה, בהתאם ליכולותיו.

זיכרו לקחת נשימה ארוכה, מדובר בתהליך שדורש סבלנות והבנה. התפתחות מיומנויות אכילה מצריכה מוטיבציה של התינוק/פעוט, בשלות התפתחותית, סקרנות, עניין, רצון. זהו תהליך שאיננו קורה בין יום וישנה חשיבות רבה לאווירה הנעימה, המאפשרת חקירה, התנסות ולמידה.