אבחונים ללקויות למידה

הגעתם ליום ההורים והמורה אמרה כי הילד מוכשר, אך "אינו ממצה את הפוטנציאל שלו". מתחילת כיתה א' שמתם לב שהילד שנחשב תמיד "כוכב" בגנים והיה חביב הגננת, מתקשה לרכוש את הקריאה וכיום אינו קורא בשטף וגם הציונים החלו להידרדר בחלוף השנים.

ייתכן שהילד באמת אינו ממצה את הפוטנציאל כי יש לו לקויות למידה. מה זה בכלל ומה ההבדל בין האבחונים השונים:

לקויות למידה

לקות למידה היא מצב בו לילד יש אינטליגנציה תקינה אך בתחום  של תפקוד קוגניטיבי אחד או או יותר או בהישגי  למידה כגון קריאה, כתיבה, או חשבון הישגיו נמוכים באופן מובהק ביחס לבני גילו. 

לקות הלמידה הנפוצה ביותר היא דיסלקסיה, קושי בקריאה. המונח דיסלקציה הוא רחב מאוד. לדברי מומחים, 4 אחוזים מהאנשים סובלים מצורה חמורה של המצב, ו-6 אחוזים נוספים סובלים מצורה קלה יותר.

לקות שכיחה נוספת היא הדיסגרפיה, לקות בכתיבה. לדיסגרפיה שני אופני ביטוי עיקריים והם שגיאות כתיב מרובות או קושי באחיזת העט ובסגנון הכתיבה הגורם לכך שהכתב אינו ברור, הכתיבה איטית והילד מאוד מתעייף בזמן הכתיבה. שכיחותה באוכלוסייה על פי מקורות שונים מוערכת כ-10 אחוזים, אך לרוב היא כלל אינה מאובחנת.

השכיחות של דיסקלקוליה, לקות בתחום החשבון,  באוכלוסייה הכללית היא 7-5 אחוזים.

אבחון דידקטי

אבחון דידקטי  נועד להעריך את הישגיו הלימודיים של הילד ולהמליץ על תכנית או התערבות מיוחדת כדי לסייע לו לתפקד טוב יותר בבית הספר. באבחון נבדק התפקוד במיומנויות היסוד בתחומי הקריאה, הכתיבה והבנת הנקרא ביחס למצופה מבני הגיל. כמו כן, נבדק אם קיים גורם נוסף ברמת המנגנונים הקוגניטיביים ותפקודי הקשב, המשפיע על ביצועיו של הילד בתחומי הלימוד השונים.

על פי ממצאי האבחון ניתן לבנות תוכנית התערבות הולמת של הוראה מתקנת וכן מתן התאמות בדרכי הבחינות במידת הצורך.

אבחון קשב ממוחשב

לעתים הילד עובר את האבחון הדידקטי ונמצא כי יש קושי בהבנת הנקרא שייתכן כי הוא מושפע מקשיים שיש לילד בתחום הקשב. אבחון קשב יכולים לעשות רופאים נוירולוגים או רופאים פסיכיאטרים. חלק מהאבחון הוא לעתים בדיקה ממוחשבת. במה מדובר?

בדיקת TOVA ובדיקת CPT הן בדיקות המעריכות את היכולת לשמור על קשב מתמשך, כלומר, היכולת להיות מרוכז במטלה אחת לטווח זמן המצופה לפי גיל הילד. בדיקת BRC אורכת זמן רב יותר ובודקת תפקודי קשב נוספים כגון היכולת לפצל את הקשב בין שתי משימות בו זמנית ויכולת התארגנות. הבדיקה מצריכה יכולת קריאה, ולכן  ניתן לערוך אותה מגיל 6. מומלץ להשתמש בה עבור ילדים מכיתה ב' ואילך.

אבחון פסיכולוגי

המוקד באבחון הפסיכולוגי הוא הערכת התפקוד הרגשי של הילד. אם קיימים קשיים רגשיים, מעריכים את עוצמתם ומכוונים את ההתערבות הפסיכולוגית בהתאם.

האבחון הפסיכולוגי כולל הערכת אינטליגנציה (IQ), שיכולה מצד אחד לתת תמונה מלאה על הילד, אולם אם קיימת לקות למידה שטרם אובחנה, היא יכולה להשפיע על ממצאי מבחן ה-IQ וליצור רושם מוטעה לגבי יכולות הילד.

אבחון נוירופסיכולגי דידקטי

מטרת האבחון היא הערכת התפקודים הקוגניטיביים של הילד בחיי היומיום. האבחון סוקר את יכולת הלמידה, מעריך את ההישגים הלימודיים בקריאה, כתיבה, הבנה חשבונית, תפקודי קשב, זיכרון, תפישה מרחבית, תיאום עין-יד, גמישות מחשבתית ובודק תתי תפקודים הקשורים ליכולות הללו. כמו כן הוא בודק את התפקוד הרגשי והחברתי.

מסקנות האבחון הן מהם התחומים החזקים והחלשים בתפקוד של הילד, תוך התבססות על הידע מהם המבנים המוחיים הקשורים ליכולות אלו. האבחון מבוסס על המגוון הרחב ביותר של כלים לבחינת כל תפקוד, על ערוציו השונים, וכן תוך כדי האבחון ניתן להרחיבו במוקדים אשר מתגלים כבעייתיים, כך שיש באפשרותו להתאים את עצמו ליכולות הילד.

מממצאי האבחון ניתן להגיע למסקנות ולהמליץ לצוות החינוכי בבית הספר ומחוצה לו (מורים פרטיים) על דרכי העבודה המתאימות לילד, להמליץ על התאמות בדרכי היבחנות לבתי ספר ולתת המלצות להתערבויות טיפוליות בתחום הרגשי, ההתנהגותי והתפקודי מתוך הבנה רחבה של דרכי החשיבה והניתוח של הילד.

אבחון זה מאפשר מיפוי של יכולות הילד והקשיים בערוצים ספציפיים של כישורים קוגניטיביים (למשל, במקום אבחנה כללית של קושי קשבי, אמירה ממוקדת על בעיה בקשב מתמשך), וכך הוא מכוון להתערבות ממוקדת המותאמת באופן אישי עבור הילד.

חשוב לדעת כי ישנן מספר רמות (1-3) של התאמות בדרכי ההיבחנות.

ההפניה לאבחון נעשית בדרך כלל בעקבות בעיות שונות שמתעוררות,, כגון: קשיים בלמידה, הפרעה בקשב, קשיי התנהגות או בעיות חברתיות. מצבים נוספים שבהם נחוץ אבחון זה הם קשיי תפקוד הנובעים ממחלה או פגיעה המשפיעה על התפקוד המוחי.

כיצד להתכונן לקראת האבחון?

האבחון כולל פעילויות עם נייר ועיפרון, הרכבה של פאזלים, מענה על שאלות, ציורים ולעיתים אף שימוש במחשב. לרוב, ההורים אינם נוכחים בחדר, אלא אם מדובר בילד צעיר מאוד או ילד מוגבל הזקוק לנוכחות הוריו.

רצוי להכין את הילד לקראת האבחון ולהסביר את הסיבה בקצרה וברמה המותאמת לגיל וליכולת ההבנה. כדאי לקשר בין האבחון לבעיה שהילד מודע או מתלונן עליה, כגון: שגיאות כתיב, קושי לקרוא, קושי להעתיק מהלוח, קושי להסתדר עם החברים.  כדאי לספר לילד כי יהיו מספר פגישות שבהן ישוחח עם המאבחנ/ת ויעשה פעילויות שונות שחלקן משחק, זאת על מנת להפחית חרדה ולהגביר את שיתוף הפעולה של הילד.