לקות שפתית

שם באנגלית: SLI - Specific Language Impairment

צוות קלינאי התקשורת, המכון להתפתחות הילד

מהי לקות שפה?

כאשר ילד מתקשה להבין אחרים ו/או לשתף את מחשבותיו, רעיונותיו ורגשותיו עם האחר, ייתכן שמדובר בלקות שפתית. הקושי השפתי יכול להיות ממוקד בהבנת השפה ו/או בהבעת השפה.

איחור בתחום הבנת השפה עשוי לבוא לידי ביטוי בקושי בהבנת שאלות, הוראות וסיפורים בשל קושי בהבנת מילים, מושגים ומבנים תחביריים.

איחור בתחום הבעת השפה עשוי לבוא לידי ביטוי בהבעה לקונית, שימוש במילים בסיסיות וכלליות, קושי בארגון המסר המילולי ושגיאות דקדוקיות.

מהם הסימנים שיכולים להעיד על לקות שפתית?

יחד עם זאת, ישנם מספר "אורות אדומים" שמצביעים על הצורך לפנות לעזרה מקצועית:

• עד גיל שנה: התינוק אינו מפיק מלמול מגוון עם שינויי אינטונציה (תינוק שהוא לרוב שקט); אינו משתמש במחוות גוף (כגון: הצבעה ונפנוף לשלום); אינו מגיב לקריאה בשמו ואינו מתקשר בדרך כלשהי כדי לבקש או להראות דבר מה או כאשר הוא זקוק לעזרה.
• גיל שנה וחצי: הילד אינו מבין הוראות פשוטות כמו: "תן לי", :שים פה"; אינו משתמש ב-20 מילים לפחות, כגון: "אמא", "אבא", "כדור", "עוד" וכיו"ב; אינו מגיב במילה או במחוות גוף לשאלה פשוטה ("מה זה?"); אינו מזהה שלושה איברי גוף שלו (כגון: ראש, אף ועיניים).
• עד גיל שנתיים: הילד אינו מצרף בעקביות שתי מילים, כגון: "עוד במבה"; אינו מחקה מילים; אינו משחק במשחק דמיוני כמו האכלת בובה.
• עד גיל 3 שנים: הילד אינו שואל שאלות; אינו משתמש במשפטים של 4 מילים.

בכל מקרה, על ההורה לסמוך על תחושת הבטן שלו ולפנות לקלינא/ית תקשורת, אם עולה בו החשד כי ילדו אינו מתפתח כראוי.

כיצד יכול הורה לילד עם איחור שפתי להעשיר את שפתו?

קצב התפתחות השפה של ילד עם איחור שפתי עשוי להיות איטי יותר, כך שמתפתח פער בין יכולות השפה שלו לבין אלה המצופות ממנו ביחס לגילו הכרונולוגי. האיחור יכול להופיע במגוון מיומנויות שפתיות, למשל בקצב רכישת אוצר המילים, בפיתוח יכולות דקדוק, ברכישת העיצורים והתנועות של השפה ועוד.  איך יכולים ההורים לעזור?

• לזהות מה יוצר מוטיבציה גבוהה לתקשורת ושיחה מצד הילד, למשל: פעילות מסוימת, זמן מסוים ביום וכו'.
• להתאים את השפה ליכולות השפתיות של הילד – לשוחח במילים שיהיו פשוטות עבורו להבנה ובמשפטים קצרים וברורים, על מנת שהאינטראקציה תהיה נוחה ונעימה וכדי שיוכל ללמוד ממנה מיומנויות שפתיות נוספות.
• להתכוונן לצורכי הילד בזמן פעילות משחק משותפת, למשל: להאט את קצב הדיבור ולהדגיש מילים מסוימות כדי לאפשר למידת מילים חדשות.
• לעשות שינויים קלים בפעילויות השגרתיות, כגון: קניות בסופר, אמבטיה, ארוחה משפחתית כך שיכללו יותר אינטראקציה, לקיחת תורות בשיחה ובמשחק ושימוש במילים רלוונטיות.

מדוע חשוב לפנות לטיפול קלינאי/ת תקשורת בגיל צעיר?

בשנים הראשונות לחיי הילד, מוחו מתפתח במהירות מסחררת. לכן מתייחסים לתקופה זאת כאל "תקופה רגישה", שבה הילד אוסף ביתר קלות מידע שפתי מחוויות היום-יום שלו. בגיל הרך, עיקר למידת השפה מתרחשת באמצעות האינטראקציה של הילד עם המבוגרים המשמעותיים בחייו במהלך הרוטינות היום-יומיות. הילד מפיק מידע שפתי מהצלילים, ממחוות הגוף ומהמילים שמפנים אליו ההורים, כאשר האינטראקציה עמם מספקת לו משוב על מה שכבר למד, וכן מעודדת המשך למידה.

לעומת זאת, עבור ילד עם איחור שפתי אשר מתקשה לתקשר כמו בני גילו, התקשורת עם ההורים וההשתתפות בחוויות היום-יום עשויות להיות פחותות ושונות באיכותן. כאשר ילד כזה אינו מקבל את העזרה אשר לה הוא זקוק כדי לבנות את מיומנויות השפה שלו כראוי, הפער בינו לבין בני הגיל עשוי להעמיק. משום כך, התערבות מוקדמת בגיל הצעיר, הכוללת טיפול שפה אצל קלינאי/ת תקשורת והדרכת ההורים והצוות החינוכי להעשרה שפתית, עשויה לצמצם את הפער השפתי בהשוואה לבני הגיל. במקרים מסוימים, הקושי השפתי יוסיף ללוות את התפתחות הילד ולבוא לידי ביטוי בלקות למידה בגיל בית הספר