לשון קשורה

מאת: ד"ר דניאל שינהר, מנהל מחלקת כירורגית ילדים בשיבא

לשון קשורה הוא מצב אנטומי שאיתו התינוק נולד. במצב זה ישנה רקמה (הנראית כמו וילון), הקשורה מתחתי הלשון ונמשכת עד קדמת הלשון. יש דרגות שונות של לשון קשורה: החל מזה שהרקמה מגיעה עד קצה הלשון ויוצרת ללשון מראה של לב ועד דרגות קלות יותר, שלא מגיעות עד הקצה. זהו אינו מצב מסוכן, והטיפול קל ומהיר, והכי חשוב: אינו כואב.

מה גורם ללשון קשורה?

לא ידוע על גורמים שבגללם נולדים תינוקות עם לשון קשורה. עם זאת, יש השערה שיש לכך קשר גנטי מסוים - מהסיבה שבחלק מהמקרים מתברר שגם אחד מהורי התינוק נולד עם לשון קשורה.

מה יכולות להיות ההשלכות של לשון קשורה?

אם תזונת התינוק מתבססת על הנקה, סביר שלתינוק יהיה קשה מאוד לינוק. הסיבה: במהלך פעולת היניקה, התינוק מעלה את הלשון כלפי מעלה, כנגד החך העליון, וכך למעשה עושה עיסוי לפטמה, מוחץ אותה, וגורם ליציאה של החלב. ברגע שהלשון לא מצליחה לעלות כלפי מעלה, (כי אותה רקמה בלשון מחזיקה אותה כלפי מטה), התינוק משתמש בחניכיים כדי לתפוס את הפטמה ולסחוט אותה. כתוצאה, הפעולה מכאיבה מאוד לאם ופוצעת אותה, כשההנקה עצמה פחות אפקטיבית.

בגילאים מתקדמים יותר, אם העבודה שהתינוק סובל מלשון קשורה פוספסה (לרוב זה קורה כשהוא הוזן על ידי בקבוק אז הלשון הקשורה פחות מפריעה לאכילה), מצב זה יכול להשפיע על הגייה נכונה של אותיות ומילים.

לשון קשורה. הטיפול קל ומהיר, והכי חשוב: אינו כואב

מה עשוי לעורר חשד שלתינוק יש לשון קשורה?

מלבד הקושי עצמו, הסימנים המובהקים יהיו פציעות בשד וכאבים בזמן ההנקה. חשוב לסייג שלא תמיד כאב ופציעות במהלך הנקה יהיו תוצאה של לשון קשורה. עם זאת, זה הדבר הראשון שצריך לבדוק כאשר מתרחשים הסימפטומים האלה. סימנים נוספים יהיו בכי רב של התינוק, בעיקר בעת פעולת ההנקה (כתוצאה מרעב ומתסכול), אי עשיית צרכים מספקת ועלייה לא מספקת במשקל.

בגילאים מאוחרים יותר, יופיעו סימנים כשהילדים יתחילו לדבר ויפגינו קשיים בהגייה, בעיקר באותיות ג' ול', המצריכות מהלשון לעלות כלפי מעלה. לרוב ילדים אלה יופנו לקלינאית תקשורת שתאתר את הבעיה.

איך בודקים אם הלשון קשורה?

במקרים רבים כבר בתינוקייה, במסגרת הבדיקות השגרתיות שמבצעים לתינוק, יבדקו רופאי הילדים אם היילוד אינו סובל מלשון קשורה. אם האם הטרייה מתלוננת על קשיים בהנקה, יועצות ההנקה יבצעו בדיקה גם כן. הבדיקה נעשית על ידי התבוננות בלבד.

האם תמיד צריך להתיר את הלשון הקשורה? 

אם הלשון קשורה עד הסוף, בהחלט יש צורך להתיר אותה, מהסיבה שאחרת יהיה קושי להוציא את הלשון מהפה. כשהתינוק יגדל, יהיה לו לדוגמה קשה ללקק גלידה ולבצע פעולות נוספות. כמובן  שגם אם מדובר בדרגות קלות יותר, אם זה מפריע להנקה, מומלץ להתיר את הלשון.  למעשה, כל עוד מאבחנים לשון קשורה מיד עם היוולדו של התינוק, מומלץ להתירה בכל מצב, כיוון שכל עוד לתינוק אין שיניים, מדובר בהליך פשוט, מהיר, שאינו כרוך בכאב או בסיבוכים. אם מאבחנים לשון קשורה בגיל מאוחר יותר, מומלץ להתירה אם מתלוות לכך בעיות כמו קשיים בדיבור.

כיצד התרת הלשון מתבצעת?

ברקמה שעל הלשון אין עצבוב ובימיו הראשונים של התינוק גם אין בה הרבה כלי דם. לכן כל עוד לתינוק אין שיניים, מבצעים את התרת הלשון כפעולה מרפאתית, ללא כל צורך בהרדמה ובהליך שאורך שניות בודדות בלבד, גוזרים את הרקמה בצורה עדינה ו-זהו.

כשהילדים גדולים יותר, ההתרה מתבצעת בחדר ניתוח תחת פעולת טשטוש. זאת משום שיש סכנה בין היתר, גם למנתח בעת שהוא מכניס את כף היד לתוך פה מלא שיניים. ילד גדול גם יהיה מודע יותר לנעשה, יפחד, ופחות ישתף פעולה. בנוסף, בגיל זה הרקמה כבר  בשרנית יותר, עם כלי דם רבי יותר, ובהתאם, בעלת פוטנציאל לדימום רב יותר. לכן, מומלץ לאבחן ולטפל בלשון קשורה, בשלב מוקדם ככל הניתן.