קרישה - מילון מונחים
דימום
שטף דם, חיצוני או פנימי, מכלי דם שנקרע. לדם עורקי צבע אדום בהיר, והוא יוצא בקילוחים, ואילו לדם ורידי צבע אדום כהה והוא זורם במהירות קבועה. קרע בכלי דם גדול, כמו עורק הירך, יכול להוביל לאיבוד כמה ליטרים של דם בתוך דקות אחדות ולגרום להלם, תמט ומוות, אם אינו מטופל.
המטומה
מצבור של דם בתוך הגוף (שטף דם פנימי), שנגרם עקב דימום מכלי דם. הסיבות כוללות פציעה, מחלה של כלי דם או הפרעה בקרישת דם.
דימום תת עורי: סימן כחלחל-שחור על העור בגלל זרימת דם אל תוך הרקמות, עקב פציעה או דליפה עצמונית של דם מכלי דם.
קרישה
תהליך שבו דם הופך מנוזל למוצק. קרישת דם היא מנגנון חיוני לעצירת דימומים.
פקטורי קרישה
קבוצת חומרים בדם, אשר בתנאים מסוימים עוברים סדרה של תגובות כימיות המובילות לקרישת הדם. פקטורי הקרישה הם בעלי שמות ספציפיים, ונוהגים להתייחס אליהם על פי מספריהם הרומיים, לדוגמה, פקטור VIII, פקטור IX. מחסור של אחד מגורמים אלה בדם מביא לכך שהדם אינו מסוגל להיקרש.
המוסטזיס
עצירה של דימום באמצעות תהליכים פיזיולוגיים של קרישת דם וכיווץ כלי דם שניזוקו. המונח מתייחס גם לפעולות ניתוחיות שונות (לדוגמה, שימוש בחוט קשירה או טיפול בחימום לחיתוך כלי דם), המשמשות לעצירת דימום.
המופיליה
פגם גנטי שבו קרישת הדם איטית מאוד, עקב מחסור באחד משני גורמי קרישה: פקטור VIII (המופיליה A) או פקטור IX (המופיליה B). החולה עלול לסבול מדימום ממושך אחרי כל פציעה, ובמקרים קשים קיים דימום עצמוני אל תוך שרירים ומפרקים. הטיפול הוא על ידי עירוי של פלסמה המכילה את הגורם החסר, או על ידי מתן תכשירים מרוכזים של הגורם החסר. המופיליה פוגעת כמעט אך ורק בזכרים, נשים יכולות להיות נשאיות של המחלה ולהעביר אותה לבניהן, בלי שהן עצמן תיפגענה.
חסר בפקטור 11, המופיליה C
המופיליה מסוג זה יכולה להופיע בשני המינים, והסיכון לדימום לחולים בה הוא קטן יותר. הסיכון עולה בעיקר לאחר ביצוע פרוצדורות ניתוחיות, כמו טיפול שיניים או לאחר פציעה.
תאי הדם
כל אחד מסוגי התאים הקיימים בדם במצב של בריאות או מחלה. תאי הדם כוללים שלוש קבוצות עיקריות: תאי דם אדומים (אריתרוציטים), תאי דם לבנים (לויקוציטים, הכוללים גרנולוציטים, לימפוציטים ומונוציטים) וטסיות. הטסיה היא מבנה קטן דמוי דיסק שנמצא בדם וקשור לקרישת דם. במצב תקין יש 400,000,000,000-150,000,000,000 טסיות בליטר דם.תאי הדם מהווים כ-40% מנפח נוזל הדם של אדם בריא.
טרומבוציטופניה
ירידה במספר הטסיות בדם מתחת ל-1,500,000. טרומבוציטופניה גורמת לדימום אל תוך העור, הופעת חבורות ודימום ממושך לאחר פציעה. טרומבוציטופניה נובעת מכשל בייצור הטסיות או מהרס עודף של טסיות.
קריש דם
גוש מוצק הנוצר כתוצאה מקרישת דם בתוך כלי דם או במקום אחר. קריש דם עשוי מרשת של החלבון פיברין, שבתוכה לכודים תאי דם.
thrombosis - פקקת
פקקת בעורק חוסמת את אספקת הדם לרקמה שאותה מספק עורק זה. חסימת עורק המוביל אל המוח היא אחת הסיבות לשבץ מוחי, וחסימה של עורק שמספק את הדם הלב - פקקת כלילית - גורמת לאוטם בשריר הלב. פקקת יכולה לקרות גם בווריד, והיא יכולה להיות קשורה לדלקת. הפקיק עלול להינתק מן האזור שבו הוא נוצר, להינשא על ידי הדם ולהתיישב באזור אחר.
embolus - תסחיף
הפרעה בזרימת הדם בכלי דם, בגלל חסימה על ידי קריש דם, שומן, אוויר, מי שפיר או גוף זר שנישא בדם. הצורה השכיחה ביותר היא תסחיף ריאתי, שבה קריש דם נישא בזרם הדם ומתיישב בעורק הריאתי. המאפיינים הקליניים תלויים במיקום - תסחיף מוחי, למשל, יכול לגרום לשבץ מוחי, ואילו תסחיף ברגל יכול לגרום לנמק. הטיפול הוא באמצעות נוגדי קרישה. תסחיף חמור מטופל על ידי כריתה או על ידי המסה עם תרופות מתאימות.
DIC
מצב הנוצר מגירוי יתר של מנגנוני קרישת הדם בתגובה למחלה או לפציעה, כמו זיהום קשה, חנק, תת-חום, היפרדות שליה או מוות של עובר ברחם. הגירוי העודף מביא לקרישת דם כללית ולצריכה יתרה של גורמי קרישה. המחסור הנוצר בגורמים אלה עלול להביא לדימום ספונטני. דרוש טיפול מיידי בגורם לבעיה. כמו כן, נותנים עירוי של פלסמה ושל טסיות להחזרת גורמי הקרישה.
תרומבופיליה
מצב של קרישיות יתר, שבו הדם נקרש בקלות יתר או יתר על המידה. התוצאה היא היווצרות קרישי דם (תרומבוזות) בוורידים או בעורקים. קרישים אלו עלולים לגרום לתחלואה קשה, לנכות, להפלות חוזרות ואף לסיכון החיים. הארועים הטרומבוטיים יכולים להתרחש בוורידי הרגליים ולגרום לשליחת תסחיפים ריאתיים או למחלת כלי דם היקפית; בעורקי הלב (העורקים הכליליים) ולגרום לתעוקת חזה או לאוטם שריר הלב; בעורקי הראש והמוח ולגרום לשבץ; בעורקי מערכת העיכול ולגרום לנמק במעי; במערכת כלי הדם של הכבד ולגרום לאי ספיקת כבד, וכן הלאה. קרישיות יתר יכולה להיות נרכשת או מולדת / תורשתית, והיא יכולה להיות מצב זמני או קבוע. הסיבה יכולה להיות פעילות עודפת של גורמי קרישה שדוחפים את מערכת הקרישה בכיוון יצירת הקריש, חוסר של בלמי הקרישה הטבעיים בגוף או פגיעה במערכת הפיברינוליטת שתפקידה לפרק את הקריש.
נוגדי קרישה
תרופה המונעת קרישת דם. משתמשים בנוגדי קרישה כדי למנוע יצירת קרישי דם או כדי לפרק קרישים בכלי דם במצבים של פקקת או תסחיף. מינון לא נכון של נוגדי קרישה עלול לגרום לשטף דם.
