פטרת הקרקפת (גזזת)

שם באנגלית: Tinea Capitis, Ringworm of the Scalp, Favus

מהי פטרת הקרקפת?

פטרת הקרקפת (גזזת) היא מחלה שבה פטריות מסוג דרמטופיטים תוקפות את זקיקי ושורשי השיער. לרוב היא מופיעה אצל ילדים מתחת לגיל עשר, בעיקר בני שלוש עד שבע. ההדבקה יכולה להיות ממקור אנושי (במגע ישיר, למשל בין ראש לראש או בחפצים נגועים כמו מברשת שיער, מכונת תספורת/ מספריים, כובע וכלי מיטה) או מבעלי חיים (במגע ישיר עמם).

מדובר במחלה מידבקת ביותר שיכולה להתבטא בצורות שונות. אחת הצורות האופייניות היא רבדים מרובי קשקשת ודלקת בעור הקרקפת. צורה נוספת היא אזור מחוסר שיער עם נקודות שחורות בגובה פני העור, שהן למעשה שערות שנשברו. לרוב ההתפשטות תהיה בצורת עיגולים המתאחדים לעיגולים גדולים יותר. רק חלק מהילדים יסבלו מגרד בקרקפת. לעתים המחלה תתבטא לא רק על הקרקפת אלא גם על אזורים אחרים בעור (מכיוון שהפטרייה יכולה להדביק גם אותם).

למחלה עשוי להתלוות זיהום משני (חיידק) (חודר בשל הדלקת בעור). בנוסף היא עלולה לגרום לתגובת יתר של מערכת החיסון ששמה קריון (Kerion celsi). היא מתבטאת בבצקת של עור הקרקפת ובגושים תת-עוריים מפרישי מוגלה (בלוטות לימפה שהתנפחו), שעלולים לגרום להצטלקות עור הקרקפת ולחסר שיער תמידי. לעתים, כחלק מהתגובה העודפת של מערכת החיסון, יופיעו גם שלפוחיות בכפות הידיים והרגליים.

כיצד מאבחנים?

בעת חשד לפטרת הקרקפת יש לפנות לרופא עור. בבדיקת הקרקפת הוא יוכל להבדיל בין פטרת הקרקפת לבין מצבים אחרים שעלולים לגרום לקשקשת ולאובדן שיער (כגון פסוריאזיס). ייתכן שישתמש במנורת אולטרה סגול כיוון שחלק מהפטריות מייצרות חומר זרחני ירוק שניתן לראותו בה.

השלב הבא באבחון יהיה ביצוע משטח תרבית. בבדיקה זו טכנאי מעבדה מסיר כמה שערות מהמוקד החשוד או מעט קשקשים והם נבדקים מידית תחת מיקרוסקופ. אם נמצאת עדות לפטריות יינתן טיפול תרופתי אנטי-פטרייתי. לאחר מכן, השערות מונחות על מצע גידול מיוחד לפטריות לשם אבחון מדויק של סוג הפטרייה שגרמה למחלה. תשובה סופית לבדיקה זו ניתנת בתוך שלושה שבועות, ובעת הצורך הטיפול התרופתי יותאם לתוצאותיה. אם מקור הפטרייה שזוהתה הוא בחיית מחמד, יש להביאה לבדיקת וטרינר ולתת לה טיפול מתאים.

כיצד מטפלים?

טיפול מקומי, במשחות, נגד פטרת הקרקפת אינו יעיל מספיק. ולכן ניתן דרך הפה (בסירופ/ כדורים) טיפול אנטי־פטרייתי מערכתי. התרופה השכיחה ביותר היא גריזופולבין (גריפולין). יש ליטול אותה פעמיים ביום למשך חודש-חודשיים, עד להשגת ריפוי מלא. תופעות הלוואי האפשריות שלה הן כאבי ראש, בחילות, שלשולים ופריחה. בנוסף, היא עשויה להגביר רגישות לשמש ולכן יש להימנע מחשיפה ממושכת ולהשתמש בקרם הגנה. אם מופיעות תופעות לוואי שמחייבות את הפסקת נטילתה קיימות תרופות נוספות כמו טרבינפין (למיסיל), איטרקונזול (ספורנוקס) ופלוקונזול (דיפלוקן). במקביל, מומלץ לבני המשפחה להשתמש בשמפו אנטי-פטרייתי כדי למנוע הידבקות.

יש לציין כי על אף שהזיהום הפטרייתי עשוי לחלוף ללא טיפול לאחר זמן ממושך, חשוב מאוד לטפל בו. זאת משום שהוא עלול לפגוע בזקיקי השיער בצורה בלתי הפיכה ולהותיר אזורי התקרחות. וכאמור הוא גם מידבק ביותר ועלול לפגוע בסובבים.

כיצד מונעים?

כדי למנוע את המחלה חשוב להקפיד על היגיינת הראש, להימנע משיתוף חפצים כגון מברשת שיער, מסרק, כובע, פרטי לבוש, כלי מיטה (חשוב להדריך על כך את הילדים), להימנע ממגע עם בעלי חיים משוטטים, ולטפל מידית במטופלים ובעלי חיים שנדבקו.

חזרה למחלות ילדים