איך מתמודדים עם קשיים חברתיים אצל ילדים
מאת: שולי דוד לביא, פסיכולוגית התפתחותית מומחית
לכל אחד מאתנו חשוב שילדינו, בכל גיל שהוא, ישתלבו חברתית. הרצון שלנו שהילדים יחושו אהובים, רצויים ויחוו חוויות חברתיות חיוביות הוא טבעי. תחושת הילדים כאהובים בקבוצת השווים שלהם, משפיעה גם על תפיסתם העצמית ותחושת השלווה או המתח הנפשי שלהם, שבתורם משפיעים גם על הפניות שלהם ללמידה ולהתפתחות.
בגילאים הצעירים, ילדים נסמכים יותר על הקשר עם הוריהם ועם מבוגרים אחרים בסביבתם. המשחק החברתי שלהם קורה במקביל לילדים אחרים, תוך סקרנות לעולמם של ילדים אחרים. סביב גיל 3 שנים, כתלות בהתפתחותו הקוגניטיבית, השפתית והרגשית של הילד, נצפה לראות התחלה של משחק משותף עם ילדים אחרים. ילדים בגיל זה מפתחים את ההבנה למיהו חבר, ובהדרגה את היכולת להבין שלאחר יש רצונות, מחשבות וכוונות משלו (תיאוריית האחר - TOM).
למידת מיומנויות חברתיות ופתרון לקונפליקטים חברתיים נלמדים כבר בגילאים צעירים, למשל, תגובה באמצעות מספר דרכים כאשר ילד אחר חוטף משחק. הלמידה החברתית נעשית באמצעות תיווך המבוגרים המשמעותיים ודרך התבוננות וחיקוי חברתי. היכולת להבין סיטואציות חברתיות ולהגיב אליהם באופן מותאם ואדפטיבי חברתית, קשור גם לפניות של הילד להיות בעל מוטיבציה חברתית, פנוי רגשית וקשוב לרמזים החברתיים שסביבו. למשל, ילד שמשחק עם מספר ילדים שמתחילים לצחוק, ומסיק שצוחקים עליו, יתכן שהיה מוסח קשבית או רגשית ולא הבחין בכלל שהם צוחקים על דבר אחר שאינו קשור אליו.
לילדים בגילאי הגן ראייה אגוצנטרית (לא אגואיסטית), שדרכה הם רואים את העולם דרך עיניהם בלבד (ינחמו ילד אחר עם הדובי שמנחם אותם וכן הלאה), ולכן במצבים עמומים ילדים עשויים לחשוב שדברים נאמרו עליהם או נעשו בגללם. על כן תיווך המבוגרים את הסיטואציות החברתיות, מתן פשר למה שהתרחש, חשוב מאוד בהרחבת הבנתו של הילד את העולם החברתי ("ראיתי שנעלבת, אולי חשבת שצוחקים עליך? זה באמת לא נעים כשמישהו אחר צוחק עליך, אבל אני לא בטוחה שזה מה שקרה. אני ראיתי שהם צחקו בגלל סרטון מצחיק שראו").
גורמים המשפיעים על ההשתלבות החברתית
השתלבותם החברתית של ילדים יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים; יחסים חברתיים ראשוניים נלמדים דרך מערכת היחסים בין ההורים, דפוסי הזוגיות והשותפות ההורית, כמו גם ממודל היחסים בין ההורים לאחים האחרים וקשרי האחאות של הילד עם אחיו. גורם משמעותי נוסף הוא הטמפרמנט של הילד. יש ילדים שמסתגלים מהר ונפתחים בקלות. ישנם ילדים שזקוקים לזמן התחממות, הם בודקים את סביבתם ולעיתים זקוקים לעידוד המבוגרים. ילדים יכולים להתחבר לילדים שדומים להם במקצב או דווקא עם ילדים שנוכחותם מעוררת בהם תחושות שהם מתקשים לבטא באופן עצמאי, למשל השתובבויות.
יש גם ילדים שמתקשים יותר למצוא את מקומם. לפעמים הקושי נובע מקושי בהסתגלות למסגרת, ביישנות משמעותית או אף חרדה, ולעיתים בעקבות חוויות עבר מופנמות כמו הפנמת "הילד המציק", דבר שיכול לקרות פעמים רבות מתוך הצורך להרגיש משמעותי, או מתוך קושי נוירו-התפתחותי.
הסביבה הביתית והאופי המשפחתי גם הם יכולים להשפיע על השתלבותו החברתית של הילד. כך למשל, להורים אשר הם עצמם מופנמים יותר, פחות נפגשים עם חברים, ונוטים לעשות דברים בתוך התא המשפחתי שלהם, יכול להיות שלילד, בדומה להוריו, יספיק חבר או שניים טובים כדי להרגיש אהוב ורצוי.
לעיתים ציפיות ההורים והגדרתם למהי הצלחה חברתית אינה זהה לתחושות הילד עצמו. במקרים אלו צריך לברר עם עצמנו כהורים ועם ילדינו, האם המצב החברתי של הילד מדאיג את ההורים או את הילד עצמו, ולייצר הפרדה בין מה שאני כהורה חושב שצריך להיות עבור הילד שלי, לעומת בירור למה הוא זקוק ורוצה.
איך מתמודדים?
כולנו עלולים לחוות קשיים חברתיים בכלל שלבי ההתפתחות בחיינו, בגן, בבית הספר, בצבא, בלימודים, במסגרות העבודה ואף באירועים משפחתיים. ישנם אתגרים חברתיים נורמטיביים, חוויות של עלבון, תסכול, חוסר אונים וכעס. עם זאת, לעיתים ישנם ילדים שעלולים לחוש דחייה חברתית או בדידות. נרצה לשים לב האם זוהי תחושה שקרתה בעקבות אירוע מסוים, האם זה קורה רק במיקום מסויים כמו הגן או בית הספר, או האם מדובר בתחושה כללית שמלווה את הילד. כאבו של הילד נפגש עם הכאב שלנו והזכרונות שלנו כילדים, ולעיתים יכול לשתק אותנו גם בשיח עימו, בתמיכה הרגשית שנוכל לספק לו כהורים וביצירתיות שלנו על מנת לסייע לילד.
אם הקשיים החברתיים קורים במסגרת החינוכית, חשוב לדבר על כך עם הגננת\המורה ולברר כיצד היא רואה את התחום החברתי אצל ילדנו. יתכן שהחוויה שהוא מרגיש, אינה בהלימה עם מה שקורה בפועל במסגרת, כלומר, יתכן שהקונפליקטים החברתיים נרשמים אצל הילד באופן משמעותי וצובעים את החוויה החברתית שלו באור שלילי, כאשר בעצם ישנם רגעי משחק והנאה עם חברים. כך או כך, כהורים, ניתן לעזור לילד ולספק לו עוגנים, למשל, לבחור עימו 3-2 ילדים מהמסגרת ולהפגיש אותו אחר הצהרים בתחילה בכל פעם עם ילד אחד, כאשר אתם תוכלו לשמש עוגן ומתווכים במצבים של קונפליקטים חברתיים.
חשוב לעודד התנסויות חברתיות הן בבית של הילד והן בבית של החבר. אתם מכירים את ילדכם הכי טוב, ייתכן שלילדכם קשה לחלוק משחקים, או להפסיד, תוכלו אז לחשוב עימו ביחד על תוכנית מראש כיצד אפשר לנהוג כאשר החבר מגיע, למשל, לבחור מראש מספר משחקים ואפשרויות עימן הילד יכול להתפשר ולאפשר לילד אחר גם לשחק ביחד. או אולי בתחילה להימנע ממשחקי תחרות, ודווקא לבחור במשחקים הדורשים שיתוף פעולה, עד שנוצר קשר של אמון בין שני החברים.
לעיתים תחומי העניין של הילדים הדומיננטיים במסגרת אינם בהלימה עם תחומי העניין של הילד, למשל כדורגל או ריקוד. נוכל לנסות לעודד אותו למצוא ילדים עם תחומי עניין דומים כגון משחקי דמיון או יצירה, ולנסות לחבור אליהם. לפעמים גם מוצאים את החברים הטובים לאו דווקא במסגרת החינוכית, אלא דרך חוגים המהווים תחומי עניין משותפים או דרך חברים של ההורים. כאשר נוצר קשר משמעותי כזה, ניתן להמשיך לעודד וללבות את החברות.
כלי נוסף שבו נוכל להשתמש בהתאם לגיל ולהתפתחות הילד, הוא ספרי ילדים. הילד יכול לבחור אם להזדהות עם הדמות הראשית בספר וילנהל שיח דרך דמויות הספר על מצבים חברתיים. כך מבצעים הרחקה משיח ישיר עם הילד על מצבו החברתי, שלעיתים עלול להיות מציף רגשית ולהוביל להתנגדות.
אם המצוקה של הילד רבה ומשפיעה על דימויו העצמי ועל ההתנסויות שלו, ניתן לפנות לקבוצת מיומנויות חברתיות עם בני הגיל, על מנת שהילד יתנסה בחוויה מעצימה חברתית אשר תירשם אצלו כהצלחה ואולי תאפשר לו להתמקם בתפקיד שונה מזה אשר הוא רגיל אליו במסגרת.
ניתן גם לגשת לטיפול פסיכולוגי המשולב בהדרכת הורים, אשר יוכל לנסות למפות את הקושי ולסייע באמצעות חיזוק העצמי של הילד ומתן כלים ספציפיים להורים שעימם יוכלו לסייע לו.
כאשר ילדינו נתקלים בקשיים חברתיים, נוכל לסייע להם ולעזור להם לייצר חוויה חברתית חיובית. שיח אותנטי וכן איתם יכול לגרום להם להרגיש שאנחנו כמבוגרים רואים אותם, כמו גם התערבויות שונות בבית, במסגרת החינוך ובאמצעות טיפול.
