רפלוקס (החזר קיבתי־ושטי)

שם באנגלית: Gastro-Esophageal Reflux

מהו רפלוקס?

רפלוקס אצל תינוקות היא תופעה פיזיולוגית נורמלית שבה תוכן שנמצא בקיבה עולה חזרה לוושט ויכול להגיע עד לפה ולצאת החוצה בפליטה או בהקאה. בוושט ישנם שני סוגרים, תחתון ועליון. מדובר בשרירים טבעתיים שנפתחים בעת בליעה כדי לאפשר למזון לעבור מהוושט לקיבה, ולאחר מכן נסגרים כדי לאפשר למזון להישמר בקיבה. אצל תינוקות קטנים, במיוחד בחודשים הראשונים לחיים, סוגרים אלו אינם מפותחים דיים. רפלוקס נגרם בשל חולשה של הסוגר הוושטי התחתון, שמחבר את הוושט עם הקיבה ואמור למנוע חזרה של תוכן קיבה כלפי מעלה.

ככל שהזמן עובר התינוקות גדלים, מתחילים לאכול מזון מוצק יותר, והסוגרים מתחזקים, כך שהרפלוקס לרוב חולף עד גיל שנה. ליותר מ-50% מהתינוקות עד גיל חצי שנה יש רפלוקס, אולם לרובם לא נגרמים כל סיבוכים.

מהם התסמינים?

רוב אירועי הרפלוקס מתרחשים בעת הרפיה זמנית של הסוגר הוושטי התחתון – מצב שמאפשר גלישה חופשית של תוכן הקיבה לוושט. לעתים קרובות זהו תוכן חומצי (חומצת הקיבה) שמטרתו לפרק את המזון. התסמינים העיקריים עשויים להיות אי־שקט ובכי ממושך הקשורים לארוחה, הקשתת הגב והראש לאחור לאחר כמה לגימות, פליטה או הקאה.

מהם הסיבוכים האפשריים?

כאמור, הסיבוכים אינם שכיחים. הם כוללים:

• חוסר עלייה במשקל והפרעה בגדילה.

• דלקת ברירית הוושט בעקבות מעבר חומצת הקיבה. במקרים נדירים היא גם עלולה לגרום לדימום ממושך המוביל לאנמיה.

• היצרות (סטריקטורה) של אזור מסוים בוושט (נדיר ביותר).

• תסמונת דמוית אסתמה​ שנגרמת בשל התכווצות דרכי הנשימה בתגובה לחומצה בוושט.

כיצד מאבחנים?

ברוב המקרים מספיקה אנמנזה של רופא/ת הילדים ואין צורך בשום בירור כגון בדיקות דם, הדמיה ואנדוסקופיה (הדגמת דרכי העיכול במכשיר צינורי גמיש שבקצהו מצלמה). במקרים נדירים, כאשר עולה חשד להפרעה שנובעת מהרפלוקס, נשתמש בכלים אלו. בנוסף נוכל לבצע בדיקה ששמה pH-Impedance (ניטור חומציות ותנגודת בוושט), שבה מוחדרת צינורת קטנה עם אמצעי חישה לוושט והמטופל מנוטר כיממה.

כיצד מטפלים?

בתינוקות עם רפלוקס שאוכלים וגדלים היטב אין צורך לטפל. תינוקות שהרפלוקס גורם להם לבעיות רפואיות יטופלו תחילה באמצעים שמרניים פשוטים, כגון האכלה בזווית של 30 מעלות והחזקה לאחר סיום הארוחה בזווית זו, העלאת ראש המיטה ב-30 מעלות, השכבה על הבטן כמה שעות במהלך היום, ומתן ארוחות קטנות יותר בתדירות גבוהה יותר.

ניתן גם להסמיך את המזון באמצעות דייסה, קורנפלור או פורמולה מיוחדת (כגון אנפמיל AR) שבה התמיסה עוברת הסמכה בקיבה.  

אם אין תגובה, ניתן לשקול טיפול תרופתי בנוגדי חומצה (כגון זנטק או לוסק). עם זאת צריך לזכור שתרופות אלו משנות את חומציות הקיבה והתוכן שעולה למעלה, אך לא משפיעות על הרפלוקס עצמו.

ניתן גם להשתמש בתכשירי אצות ים שתורמים לריפוד רירית הקיבה וכך להפחתת הרפלוקס.

במקרים קיצוניים ונדירים נדרש ניתוח שבו יוצרים מעין טבעת סביב הסוגר הוושטי התחתון (פונדופליקציה), שעוטפת אותו ואמורה למנוע או להקטין את עוצמת הרפלוקס.

ושוב חשוב להדגיש כי ברוב רובם של המקרים, רפלוקס לא גורם לסיבוכים ועובר ללא טיפול עד גיל שנה.

חזרה לבעיות גסטרו בילדים