תינוקת בת ארבעה ימים עברה ניתוח מציל חיים

מורן וגל שאבו ידעו כבר משלב מוקדם שהריון התאומות שלהם, הלידה והימים הראשונים שלאחריה, הולכים להיות דרמטיים – אבל הם לא שיערו לעצמם עד כמה. "בגלל שההריון הוגדר כ'מונו-מונו' (צמד עוברים זהים הגדלים עם שליה משותפת, ללא מחיצה), היינו במעקב במחלקה להריון לסיכון גבוה. אושפזתי כבר בשבוע 28, כשהניתוח הקיסרי תוכנן לשבוע 32".

כשבוע לפני הניתוח המתוכנן, החלו האטות בדופק אצל אחת מהעובריות והוחלט על ניתוח קיסרי חירום, שלאחריו בוצעו הבדיקות ההכרחיות ללידה של תאומים מונוכוריאלים. הבדיקות יצאו תקינות כמעט לחלוטין, אבל בנקודה זו, הגיעה הפתעה מכיוון לא צפוי. "ניסו להחדיר לגפן זונדה ולא הצליחו", היא מספרת. לאחר בירור, התגלה שגפן, שנולדה במשקל של 1.200 ק"ג בלבד, סובלת מפיסטולה בקנה הנשימה ומאיטמות של הוושט ועליה לעבור ניתוח.

גפן שאבו במהלך האשפוז במחלקה

הבעיה? את הניתוח, שנחשב לשכיח למדי, נוהגים לבצע כשהתינוק מגיע למשקל של שני קילוגרם ומעלה ולא קודם לכן. "עד שתינוק מגיע למשקל הרצוי לניתוח, הוא לא יכל לאכול דרך הפה ולכן פותחים לו פתח בקיבה ומחדירים גסטרוסטרום (צינור המאפשר הזנה)", מסביר ד"ר דניאל שינהר, מנהל מחלקת הכירורגיה לילדים בשיבא. 

"בגלל שההריון היה בסיכון מההתחלה, באנו מוכנים לסיבוכים", מספרת מורן, "אבל הבעיה בוושט נחתה עלינו די בהפתעה". למרות החששות, לאחר שיחה אישית עם ד"ר שינהר, בה הסביר בפירוט על ההליך והמשמעות של הניתוח בשלב מוקדם, הרגישו זוג ההורים רגועים ושלמים כדי להביע את הסכמתם.

וכך, בגיל ארבעה ימים בלבד, גפן הקטנה שכבה על שולחן הניתוחים לצורך תיקון הפיסטולה וחיבור של קצוות הוושט.  "בדרך כלל מצב כזה דורש שני הליכים כירורגיים, אבל כאן, כשנכנסנו כדי לתקן את הפיסטולה, ראינו שגפן יכולה לעמוד גם בחיבור הוושט אז החלטנו לא להמתין ולחסוך ממנה את הכנסת הגסטרוסטרום", אומר ד"ר שינהר. 

גפן שאבו כיום.

"הניתוח ארך למעלה משלוש שעות ובזמן הזה היינו מתוחים מאוד ולחוצים", אומרת מורן. "חששתי מאוד, אבל בסוף הצוות יצא מחדר הניתוח וממש ראיתי הילה סביבם. אפילו שמעתי באוזניים את הנעימת פתיחה של רוקי. כשזה נגמר, פרצתי בבכי של הקלה". לשמחת בני הזוג, הניתוח עבר בהצלחה.

גפן הוזנה במשך שבוע דרך הווריד ולאחר מכן בוצעה בדיקת דליפות וכשזו יצאה תקינה, היא החלה לקבל הזנה דרך הפה, באמצעות בקבוק ולבסוף, כשהצליחה לאכול בצורה תקינה, שוחררה לביתה לאחר חודשיים של אשפוז.

"חשוב לי מאוד לציין את המקצועיות. מהר מאוד עלו על הבעיה, עשו הערכת מצב והחליטו על הניתוח. ד"ר שינהר הסביר בפירוט ובסבלנות, לא ניסה ללחוץ עלינו להסכים ובהמשך גם הגיע לבדיקות מעקב בעצמו".
 

"הניתוח הנדיר עבר בהצלחה, בלי סיבוכים. זה לא הליך שנעשה באופן יומיומי במשקל כל כך נמוך.למעשה, הקדמנו לה את תהליך השיקום וההחלמה בחודש", מסכם ד"ר שינהר.

"גפן גדלה ומתחזקת בבית, לצד התאומה שלה, מיה" מסכמת מורן, "היא כבר במשקל של למעלה משלושה קילו, אוכלת יפה, במנות קטנות ולאט-לאט תלמד לווסת את עצמה".